מה בעצם נחתם בסוף-השבוע?
ביום שישי נחתם במשרד החוץ האמריקאי הסכם מסגרת משולש בין ישראל, לבנון וארצות-הברית. ההסכם אינו הסכם שלום אף שהמילה "שלום" מוזכרת בו עשר פעמים, אלא מסמך עקרונות שמתווה תהליך מדורג: צבא לבנון יחזיר לעצמו את השליטה הביטחונית בשטח המדינה, ובמקביל יפורקו כל הארגונים החמושים שאינם כפופים לממשלה, ובראשם חיזבאללה, מנשקם ומתשתיותיהם הצבאיות. רק לאחר אימות אמריקאי שהתהליך הזה אכן מתקדם, צה”ל ייסוג בהדרגה.
כצעד ראשון צה”ל יפנה שני אזורים פנימיים (אזורי פיילוט), אחד מדרום לליטאני והשני מצפון לו, חלק קטן ממנו באזור הביטחון המורחב שישראל השיגה בשבועיים האחרונים וצה"ל קבע שהוא לא ממש זקוק לו. שני האזורים נבחרו בהמלצת צה"ל. ההסכם גם מקים “מנגנון תיאום צבאי משולש” בחסות אמריקאית, שיפקח על הביצוע בשטח. לא ברור איך ייראה המנגנון הזה ואם יהיו לו שיניים. בפעמים הקודמות מנגנוני התיאום בין ישראל ללבנון נכשלו.
מעמד החתימה על ההסכם
(Kevin Wolf, AP Photo/Kevin Wolf)
מה המשמעות המדינית של ההסכם?
המשמעות המרכזית היא ניתוק סמלי ומעשי בין הזירה הלבנונית לאיראן. בהסכם ישראל ולבנון אומרות בעצם לטהרן: לבנון היא לא נכס איראני, ואין לחיזבאללה לגיטימציה לפעול בשם המדינה. הנשיא הלבנוני ג’וזף עאון תיאר את ההסכם כצעד ראשון בדרך להשבת הריבונות הלבנונית על מלוא שטחה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מנגד, הציג את ההסכם בעיקר כהישג ביטחוני-מדיני: ישראל תישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו וכל עוד קיים איום על ישראל.
האם צבא לבנון באמת יכול לפרק את חיזבאללה מנשקו?
זו הנקודה הרגישה ביותר בהסכם, וגם החלשה ביותר. חיזבאללה לא היה צד למשא ומתן בוושינגטון ולמעשה דחה אותו מיד וקרא לממשלת לבנון לחזור בה. מנהיג חיזבאללה נעים קאסם הצהיר שהארגון ימשיך להתנגד לכל הסכם שנכפה עליו מבחוץ. מומחים טוענים כי צבא לבנון בכוחות עצמו אינו מסוגל לפרק את חיזבאללה מנשקו.
מה ההסכם נותן לכל צד, ומה לא?
ללבנון ההסכם נותן לראשונה מסמך בינלאומי שמכיר בריבונותה ובזכותה לשלמות טריטוריאלית, ופותח את הדלת לסיוע אמריקאי ובינלאומי לשיקום. לישראל ההסכם נותן מסגרת רשמית להמשך נוכחות ברצועת הביטחון בדרום לבנון, בלי שהדבר ייחשב הפרת הסכם, וקבוצת תיאום צבאי שתאפשר לישראל מעורבות בפיקוח על תהליך הפירוז. ההסכם גם נותן לשתי המדינות אופק של שלום ונורמליזציה, גם אם בשלב הזה הוא נראה אוטופי. חיזבאללה מאבד בהסכם הזה את תפקידו כמגן לבנון. מה שההסכם לא נותן הוא לוח זמנים מחייב, מנגנון אכיפה כלפי חיזבאללה ובעיקר, אין מענה לשאלה מה קורה אם צבא לבנון פשוט לא יוכל לעמוד במשימה.
מי מבטיח שהפעם ההסכם יצליח?
אין באמת ערבות פורמלית, אבל יש כמה הבדלים מהותיים מההסכם הקודם. ראשית, מעורבות אמריקאית ישירה ומוסדית — לא הסכם הפסקת אש בלבד, אלא מעקב אמריקאי הדוק אחרי ביצוע בשטח. שנית, ההסכם הנוכחי בא בעקבות לחימה אינטנסיבית ומתישה הרבה יותר מזו שקדמה להסכם הפסקת האש הקודם, מה שמעניק לישראל קלפי מיקוח שלא היו לה קודם. עם זאת, הסיכונים זהים לאלה שהפילו את ההסכם הקודם וגם את החלטה 1701 לפניו: חיזבאללה דחה את ההסכם, ויש לו עדיין נשק ותמיכה פוליטית בתוך לבנון.
האם ההסכם ישפיע על המו"מ בין ארה"ב לאיראן?
ההסכם מנסה להעמיק את הפסקת האש בין ישראל ללבנון כדי לצמצם את הסיכוי לעימות בין צה"ל לחיזבאללה – ומכאן אפשרות שאיראן תתערב ותתקוף את ישראל כפי שעשתה בפעם האחרונה שישראל תקפה בדאחייה. אולם איראן דורשת נסיגה ישראלית מלאה מלבנון וזה לא קורה, בטח לא בטווח הקרוב והבינוני.
האם ייפגע חופש הפעולה של צה"ל?
כן ולא. מצד אחד שמורה לחיילי צה"ל זכות להגנה עצמית. ישראל שומרת על אזור הביטחון המקורי מחוץ לטווח הנ"ט. אבל צה"ל עדיין מוגבל ואינו יכול ליזום התקפות משלו.
