מחול הקיפודים // שחר קמיניץ } כנרת זמורה דביר } 242 עמ'
ב-1979 הגיש ז'אן-פרנסואה ליוטאר למועצת האוניברסיטאות של קוויבק, "דין וחשבון על הידע בחברות המפותחות". הרבה לפני מהפכת ה-AI כבר הסביר ליוטאר שאחת ההשלכות של התקדמות המחשוב תהיה התאמת צורתו של הידע המקובל למה שניתן לתרגם ולהתאים ליחידות מידע. בקצרה ובפשטנות-יתר, ליוטאר מתאר עולם שבו האמת נדחקת מפני השמישות והיעילות עד שנדמה שהיעיל הוא האמיתי והאמיתי הוא היעיל.
כמעט 50 שנה לאחר הגשת הדוח, ענת סימן-טוב, גיבורת 'מחול הקיפודים' יושבת בבית קפה ומתכוננת למשימתה הראשונה כ"מסובבת הגאים שכירה". במשך 26 שנה, כמחצית חייה, עבדה ענת בסריקת אלבומי תמונות והמרתם לפורמט דיגיטלי עד שהוחלפה ברובוט קוריאני. התבוננות, מחשבה ודמיון מספקים אותה, וגם לאחר פיטוריה – "קצב חייה הואט, אבל לא נפערה בה ריקנות". אבל אחותה, הערבה לתשלום דמי השכירות על דירתה, מעבירה אותה לגור במרפסת של דירת אמן הדמנטית ומאיימת עליה שאם לא תמצא עבודה תיאלץ להחליף את ג'ני, המטפלת.
בלית ברירה, ענת מוצאת עבודה ב'וריטאס', ארגון שמתיימר לשפר את האנושות באמצעות הפצת אמיתות, כמובן עבור תשלום הוגן. המודל העסקי של החברה פשוט – כל אדם יכול לשכור את שירותיה כדי להעביר אמת לאדם אחר; החברה תחשב את שווייה של אותה אמת, והתשלום יהיה בהתאם. כעת על ענת לגשת לאישה שאינה מכירה ולספר לה את האמת שתשנה את חייה: בן זוגה בוגד בה בקביעות ואם ברצונה להיות מאושרת, עליה לעזוב אותו.
לאחר המשימה הראשונה באות עוד ועוד משימות למסירת אמת. ואילו אמיתות אנשים מבקשים להעביר? "בכל הזדמנות אתה נותן לאנשים עצות מיותרות"; "המטפל האנרגטי שלך מתמחה בגזילת כספם ותקוותם של אנשים"; "הבדיחות שאתה מספר לא מצחיקות"; "כדור הארץ לא שטוח"; "את משעממת את כולם"; "התהילה שלך נבנתה על דרמות מזויפות". רוב האמיתות נוגעות לנרקיסיזם, למגלומניה ולגזלייטינג – כלומר לשקרים שאנשים מספרים לאחרים ולעצמם. ומה בנוגע ל"וריטאס" עצמה? האם האלגוריתם המסתורי והחדשני אינו יותר מאגדה המכסה על תאוות בצע וניצול רגשות טינה ונקמנות?
למרות שענת נקראת "מסובבת הגאים שכירה", חברת וריטאס מצהירה, ברוח ימינו, שאין יחסי עובד-מעביד ביניהם ומעסיקה את ענת כפרילנסרית, וכך היא מגיעה ליועץ מס בשם דויד, המתגורר ועובד בחנות שבה שכן פעם אטליז של הוריו ומבלה את זמנו בקריאת ספרי בלש, או כך לפחות מדמיינת אותו ענת.
מילדותו מחפש דויד את הקשרים הנסתרים בעולם – את היחס בין עוצמת ציוץ הציפורים לרמת הפשיעה בשכונה ובין שמם הפרטי של בני אדם למעשיהם. כדי להצילו מדמיונותיו ולהבטיח את עתידו כיוונו אותו הוריו, מסובבי הגאים מטעם עצמם, לעולמם של המספרים, שם קיוו שיהיה בטוח מאשליות ודמיונות. אולם עבור אדם כמו דויד, הנהלת החשבונות "מסמלת את יסודה של חברה מתוקנת", והמספרים הם חלק ממערכת אדירה של איזון העולם.
העבודה עם ענת פותחת עבור דויד אפשרויות שלא שיער: היא תספק לו נתונים שיאפשרו לו לראשונה להציג חישוב כלכלי של תנודות האמת. אולם, ככל שהמחקר שלו מתרחב הוא מגלה שבשונה מטענותיה של חברת וריטאס, אי-אפשר לכמת את התועלת של האמת ואת הנזק שמסב השקר. גם לענת יש ספקות משלה לגבי 'וריטאס'. למרות הצהרות החברה על התוקף המדעי של המודל שלה, ענת מגלה שדווקא כשהיא סוטה מההוראות היא מצליחה למלא את המשימות שלה ביתר-הצלחה, והיא תוהה כמה רחוק תעז ללכת.
במידה לא מבוטלת גם 'מחול הקיפודים' הוא מעין מחקר שבו קמיניץ עצמו בוחן, באמצעות גיבוריו, את טבעה של האמת. לעיתים נדמה שהנה הוא נופל למלכודת שממנה הזהיר ליוטאר – האמת היא הדבר המדיד, האמת היא המועיל. אבל קמיניץ, לא מעט בזכות ענת ודויד, נחלץ מן המהמורות האלה. הוא מיטיב לתאר את הקשר בין צורתה של האמת לכלכלת ימינו, אגב סאטירה על ההבטחות של חברות ההייטק, ולהראות שאמת היא דבר מסובך, פרוע, בוטה, רב-ממדי ומרגש. בעיקר, הוא מציע לחשוב על השקר כבן משפחתם של האדישות, חוסר האכפתיות והזדון. לעומתו, האמת קשורה הדוקות לדמיון, ולא סתם לדמיון, אלא לדמיון הנובע מאכפתיות. •
