קשה נורא ללמד מישהו להיות מגניב, וקשה עוד יותר להנדס להיט. זה השיעור שניכר מ"סופרגירל" החדש של DC, שמוכתר כבר עכשיו כישלון קופתי וביקורתי מהדהד. הסרט מתמקד בבת הדודה הזרוקה והשיכורה של סופרמן, קארה זור-אל, בגילומה של מילי אלקוק, שחקנית טובה שהתסריט לא משרת. קארה מעבירה את זמנה בסיבוב ברים מתמשך בחלל ומסרבת להשתמש בכוחותיה. כנהוג בז'אנר "גיבור העל הלוזר" (לפי נוסחת הלהיט "שומרי הגלקסיה", שגם לו אחראי המפיק-במאי ג'יימס גאן, שמונה להיות הבוס של הסדרה הנוכחית), היא נגררת בעל כורחה להרפתקה שבסופה תהפוך לפחות צינית, עם השראות מובהקות מ"קזבלנקה" ו"מלחמת הכוכבים" - בדגש על סצנות שמתרחשות בברים שורצי חייזרים - ואסתטיקת הקעקועים והאופנועים של סרטי "מקס הזועם".
סימון וי על קלישאות. "סופרגירל"
(אדיבות טוליפ אנטרטיימנט)
אלא שיש בעיה אחת: הסרט. הוא פשוט לא מספיק טוב, שנון או מלהיב כדי להצדיק שהות עם דמות שראינו עשרות כמותה. האכזבה גדולה במיוחד לאור הציוות של הבמאי המוערך קרייג גילספי ("אני טוניה"), שהפך לפועל בניין במכונה ההוליוודית אך איבד הפעם את המוג'ו. התסריט של אנה נוגיירה מרגיש כמו סימון וי על קלישאות. גם הניסיון הראוי להערכה לעסוק בנושא קודר כמו סחר בנשים, קורס לתוך חיקוי חיוור של "כביש הזעם", מינוס המרדפים המלהיבים. לא כל סרט קומיקס צריך להמציא את הגלגל מחדש, אבל כדאי מאוד שלא יהיה בו פנצ'ר.
