בדוח שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לתיאום בין המערכת הממשלתית לבין גופים תורמים והתנדבותיים במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוא ציין כי עלו פערים בהיערכות המשרדים ובהיעדר גוף מתכלל. בנוסף, הוא הצביע על פערים בהיערכות היחידה המייעצת לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד ראש הממשלה למצבי חירום.
בביקורת עלה כי בשבעה מתוך 15 משרדי ממשלה שקיימו קשר עם גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה (כ-47%), לא היה בעל תפקיד אחראי לקשר בעיתות שגרה וחירום. בנוסף, בשני שליש מהמשרדים (10 מתוך 15) לא מיפו לפני המלחמה את התחומים העיקריים בהם מומלץ שגופים אלה ישתלבו במסגרת הסיוע בחירום ואת הגופים הרלוונטיים לפעילותם.
גופים התנדבותיים לא מצאו איש קשר. חמ"ל אזרחי שנפתח לאחר הטבח
גופים התנדבותיים לא מצאו איש קשר. חמ"ל אזרחי שנפתח לאחר הטבח
גופים התנדבותיים לא מצאו איש קשר. חמ"ל אזרחי שנפתח לאחר הטבח
(אילנה קוריאל)
בדוח הביקורת צוין, כפי שנכתב, גם היעדר גוף מתכלל שאחראי לתאם בין המערכת הממשלתית לבין גופים תורמים והתנדבותיים בחירום. על פי הדוח, מ-2018 ועד סיום הביקורת ביולי 2025, לא פעל גורם ממשלתי מתכלל שאחראי להוביל את התיאומים בחירום ואת ההיערכות לכך. המבקר הסביר כי ב-2018, עקב שינוי ארגוני, נסגרה חטיבת החוסן של רח"ל (רשות החירום הלאומית), שהובילה תיאום פעילויות בחירום: "עד מועד סיום הביקורת, שלא כמתחייב מהחלטת הממשלה שמכוחה הוקמה – לא קידמה רח"ל מינוי של גורם ממשלתי מתכלל".
בדוח צוין כי בסמוך לפרוץ המלחמה, ובהיעדר היערכות מוקדמת, ניסתה הממשלה להקים מערך תיאום רב-מגזרי מתכלל – אך הדבר לא צלח.
המבקר בדק גם את היערכות היחידה המייעצת לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד רה"מ, וציין שלא ביצעה פעולות מרכזיות שנכון היה לנקוט כחלק מתפקידה. בדוח עלה כי קיים פער מהותי בין האחריות שהטילה הממשלה על היחידה לבין מימוש האחריות בפועל.
עוד עלה כי לפני פרוץ המלחמה היחידה לא השלימה פעולות שהחלה לבצע כדי לקדם מינוי בעל תפקיד ייעודי שיהיה אחראי על קידום עבודה ושיתופי פעולה עם גופים תורמים והתנדבותיים, בכל אחד ממשרדי הממשלה הרלוונטיים.
הוא הוסיף כי יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה – עד נובמבר 2024 – עבדו ביחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים מנהלת ועובדת בלבד, ובחודשים שלאחר מכן – מנהלת אחת. "היקף כוח האדם הדל שיועד ליחידה למול גודל האחריות והמשימה שהממשלה הטילה עליה, בייחוד בהתחשב בהיקפים הגדולים של פעילות התרומה וההתנדבות בישראל בשגרה ובחירום, ששווייה הכספי הסתכם בשלושת החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל בכ-14.78 מיליארדי ש"ח – מחייבים בחינה אם המשאבים שהועמדו לרשות היחידה בשגרה (לפני פרוץ המלחמה) ובמהלך המלחמה, היו בהלימה לייעודה", נכתב.