דוח מקיף על המענה השיקומי של מערכת הבריאות ואגף השיקום במשרד הביטחון מצא "שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל". מאחר שבנו של המבקר מתניהו אנגלמן, חגי אנגלמן, נפצע כחודש לאחר פרוץ המלחמה, הוא מנע את עצמו מעיסוק בדוח הנוכחי. בנעליו נכנס מנכ"ל המשרד, תת-אלוף (מיל') ישי וקנין.
וקנין פירט את הליקויים שנמצאו בביקורת, בהם התחושה של פצועים רבים שאינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא – והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן. "מצאנו כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם", כתב.
(גיל נחושתן)
הוא הביע הערכה עמוקה לצוותי השיקום בבתי החולים, וציין לחיוב גם את פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון ואת מאמציו למתן מענה למספרם הגדול של הפצועים. עם זאת, הבהיר, "המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה. על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים. יש להבטיח שהמידע על זכויות יהיה נגיש וברור, ולשפר את הטיפול והשירות הניתנים לגיבורי ישראל – אלו שנפצעו בגופם ובנפשם".
בביקורת שנערכה עלה כי כבר ערב הטבח, היה בשירות הציבורי מחסור של אלפי עובדים במקצועות פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק בשירות הציבורי. "תקני בתי החולים לא סיפקו את צורכי האוכלוסייה אף בעת שגרה... בחלק ממחלקות השיקום העובדים במקצועות במחסור התחלפו לעיתים תכופות ייתכן שעד כדי פגיעה בשירות במחלקות השיקום", צוין בדוח.
מתחילת המלחמה ועד יולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום בבתי החולים השונים כ-1,660 פצועים. כ-72% מהם בשלושה בתי חולים במרכז הארץ, מרביתם בשיבא (47%). "נמצא קשר סטטיסטי הפוך בין מספר פצועי המלחמה שאושפזו בשיבא ובין מספר הטיפולים היומי הממוצע שהם קיבלו", צוין בדוח. כלומר: ככל שעלה מספר המאושפזים בשיבא, ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע, ולהפך.
על פי הדוח, בניגוד לחוק זכויות החולה אין לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון הוראות המסדירות את פעולותיהם למסירת מידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום, לרבות מידע בנוגע למחלקות הקרובות למקום מגוריהם.
במהלך הביקורת נערכו קבוצות מיקוד של פצועי מלחמה, וחלקם ציינו כי לא קיבלו כל הכוונה מבית החולים, מצה"ל או ממשרד הביטחון. "ההחלטה היכן להתאשפז ולאיזו מסגרת שיקום יום להגיע לא נבעה ממידע על כלל האפשרויות, אלא לעיתים מהמלצות חברים", נכתב.
ליקויים נוספים עלו בתשלום תנאים סוציאליים בגין אובדן שכר לנכה צה"ל ולבן משפחתו, עיכוב בתשלומים לנכי צה"ל ולספקים ופיקוח ובקרה על העסקת מלווה לנכה צה"ל.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית שהמליצה על תוכנית פעולה מקיפה. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה".
מדובר צה"ל נמסר: "גורמי הרפואה בצה"ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל תומך בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי".
ממשרד הבריאות נמסר: "לאור מאפייני המלחמה והצרכים המשמעותיים בתחום, גיבש משרד הבריאות את התוכנית הלאומית לשיקום שתוקצבה במעל 250 מיליון שקל. במסגרת תהליך הפקת לקחים הוקמו צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך".
