הממשלה הנוכחית נמנעת מקידום חוק להארכת שירות החובה ל-36 חודשים. הסבירות שהחוק יעבור לפני הבחירות קלושה. כתוצאה מכך, תקופת השירות של חיילי החובה תקוצר לפי החוק הקיים ל-30 חודשים החל מה-1 לינואר (כיום אורך שירות החובה עומד על 32 חודשים), דווקא בתקופה שבה מערכת הביטחון מתמודדת עם אתגרי ביטחון חסרי תקדים ומחסור בכוח אדם.
המשמעות המעשית היא שכל מחזור של חיילי חובה שמשתחרר מוקדם יותר חייב להיות מוחלף באמצעות גיוס נרחב יותר של אנשי מילואים. כיום מגויסים לצה"ל כ-60 אלף חיילי מילואים. לפי בכירים בצה"ל, אי העברת חוק ההארכה ל-36 חודשים, ימנע את האפשרות לוותר על 8,000 אנשי מילואים ביום - אזרחים שהיו יכולים להימנע מעוד סבב ועוד סבב שירות. המשמעות היא העמקת השחיקה של מערך המילואים, פגיעה במשפחות, במקומות העבודה ובעסקים, לצד עלויות כבדות ביותר לתקציב הביטחון ולמשק הישראלי כולו.
(דובר צהל)
במקום להגדיל את מצבת כוח האדם הסדיר ולהפחית את התלות במערך המילואים, המדינה ממשיכה להטיל את עיקר הנטל על אותם אנשי מילואים שכבר שירתו חודשים ארוכים מאז תחילת המלחמה. במציאות הביטחונית הנוכחית, רבים סבורים שמדובר במדיניות שמעמיסה עוד יותר על ציבור המשרתים ועל הכלכלה הישראלית.
בדיון האחרון בוועדת חוץ וביטחון אמר הרמטכ"ל: "קיצור השירות הסדיר בינואר 2027 יגרום לעומס בלתי סביר על המילואים. יש צרכים ביטחוניים דחופים".
