אתמול צוינו אלף ימים, אבל השאלה ״אלף ימים למה״ אינה עניין טריוויאלי. ב״אולפן הפתוח״ בערוץ 14, למשל, הכותרת על המסך הייתה ״1,000 ימים למלחמת התקומה״, השם שנהגה על ידי השלטון במטרה למחוק את חרפת 7 באוקטובר ולהחליף את התבוסה של אותו היום בתודעת ניצחון, שלא ממש הגיע (בוודאי לא ״הניצחון המוחלט״).
ה״תקומה״ ניצחה את הזעם. ״חמש עם״
אולם גם אם השם לא באמת תפס ציבורית, המחשבה מאחוריו התגלתה כאפקטיבית, בטח נוכח התחזיות שנשמעו בדבר מחאה חסרת תקדים. ״לאן נעלם הזעם הציבורי?״, שאלו אמש ב״חמש עם״ של חדשות 12 על רקע מונטאז׳ של ישראלים המומים, כועסים, צועקים. ״עייפות״, הסביר ח״כ רם בן ברק (ביחד) את הפער, ״התעייפנו כי ראינו שלא משנה מה אתה עושה, ולא משנה כמה אתה מפגין, הממשלה הזאת מתנהגת כמו ארגון פשע״.
ובכן, עם כל הכבוד, ״עייפות״ מסבירה למה המונים לא צבאו על ירושלים עם לפידים ולא זזו עד להתפטרות הממשלה והקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל היא לא גורמת לכך שבכל הסקרים האחרונים (ובמשך תקופה) אין לאופוזיציה מסלול להקמת ממשלה בלי המפלגות הערביות. בשביל זה לא צריך לצאת לרחוב, להניף שלט, להסתכן באלימות שוטרים ומעצר: צריך רק להגיד ״שברת? שילמת״.
זה לא המצב, כי הרעיון המהותי של המותג ״מלחמת התקומה״ קנה אחיזה גדולה יותר ממה שנוח לתקשורת הביקורתית להודות: לא רק בגלל מערך תעמולה חזק וחסר מעצורים והפופולריות המבהילה של קונספירציות בנוסח ״בגידה מבפנים״, אלא גם בגלל שרבים ורבות התאהבו בפוזת ״בעל הבית השתגע ושום כדור לא יעזור לו״, ומוצאים בה את הביטחון שאבד.
איך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו השבוע במועדון המעריצים שלו על ״הניצחון המוחלט״? ״זה לעולם לא נגמר. אתה רוצה לחיות? תהיה חזק״. הנוסחה הזאת לא מדכאת חלקים נרחבים בציבור, אלא מרגיעה אותו.
לכן היה תמוה לשמוע ב״חמש עם״ דווקא את עו״ד עופר ברטל מכריז שהוא ״לא מאמין…שנתניהו יכול לנצח בחירות אחרי 7 באוקטובר״. רק לאחרונה ברטל הופיע בפרויקט של ברוך קרא בחדשות 13 לכבוד סיום עדות נתניהו במשפטו, והסביר לפרשן שגם שופטים עשויים להיות מושפעים משטיפת מוח שמתרחשת באולמם.
כעבור מספר ימים, ובניגוד לרושם שהפרויקט של קרא ניסה להותיר, ההרכב שב ואמר שעדיף לתביעה לחזור בה מסעיף השוחד. אז פתאום לשכנע 5 מנדטים זה ״לא אפשרי״?
״ואם זה אפשרי״, הוסיף ברטל, ״אז זה מגיע לנו, זה מגיע לעם שלנו ביושר״. טוב, זה כבר די הקונספט של הצבעה בבחירות, ככל שהן הוגנות וחופשיות. השאלה היא האם יש מזה תקומה.
