קארמה, לברדורית בת שנתיים, טיילה בנחת בחוף בית ינאי, יחד עם הבעלים שלה, נדב רייך ממכמורת. כששבו לרכב מהטיול השגרתי, לפתע הבחין רייך, ביולוג ימי בהכשרתו, כי קארמה לא מפסיקה להקיא. "היא נראתה תשושה ובמצב לא טוב", שיחזר רייך, "מיד לקחתי אותה לווטרינר ד"ר דותן מידן בכפר ויתקין. חשבתי שהיא שתתה מי ים, או התייבשה, או בלעה קרס - הסיבה האמיתית אפילו לא עברה לי בראש".
לאחר פחות משעה בקליניקה, בעודם ממתינים לתוצאות הבדיקות, החלה הידרדרות חריפה במצבה של קארמה. "היא בקושי הלכה, הייתה בדיסאוריינטציה, והחלו להופיע אצלה תסמינים של פגיעה עצבית", סיפר רייך, "הווטרינר מיד שלח אותנו לבית החולים הווטרינרי כרמל-ים במאיר שפיה. במהלך הדרך קארמה כבר החלה להתנשם בקושי רב, ולבסוף איבדה הכרה". קארמה הורדמה והונשמה ולדברי הווטרינרים היא הגיעה בזמן וניצלה מהרעלה שנגרמה לה מדג האבו-נפחא (לגינון מוארך). "לאורך החוף היו הרבה דגי אבו-נפחא מתים בטיול שלנו", הוא תיאר, "כנראה קארמה אכלה או ליקקה אחד מהם והורעלה. לשמחתי הרבה היא עברה את הלילה ובתוך 48 שעות החלה להתאושש וחזרה הביתה. לסיפור שלנו היה סוף טוב, אבל הוא צריך לשמש תמרור אזהרה".
גלריה
הרעל של אבו־נפחא לא נהרס בבישול ועלול לגרום למוות. אבו־נפחא בחוף ישראלי | צילום: תחנת מוריס קאהן לחקר הים
דג האבו-נפחא, שהגיע לים התיכון דרך תעלת סואץ, מתפשט במהירות בקו החוף שלנו ונתפס ברשתות דייגים. "קיימת תופעה שבה מגיעים דייגים לחוף, דגים את דגי האראס (דגי ארנב), או את דגי האבו-נפחא", אומרים ברשות הטבע והגנים. "דגים אלו אינם אסורים בדיג, אך לא אטרקטיביים למאכל, ולכן הדייגים פשוט משאירים אותם על החול. קורה לא אחת שילד או כלב נוגעים בדגים הללו ונעקצים. לא רק המדוזות צורבות, אלא גם הדגים הארסיים".
על פי דיווח של רשות הטבע והגנים, לאורך השבוע האחרון התרחשו שלושה מקרים שבהם ילדים ששהו על החוף מצאו דג ממשפחת הסיכניים המכונה אראס, הרימו אותו, ונעקצו מקוציו הארסיים, וכן גולש נעקץ במים מדג זהרון הדור. בנוסף, מספר כלבים שבאו במגע עם דג האבו-נפחא נפגעו כתוצאה מכך.
בביה"ח הווטרינרי כרמל-ים הזהירו כי דג האבו-נפחא מכיל רעלן עצבי חזק בשם טטרודוטוקסין, אשר פוגע בהעברת האותות בין העצבים לשרירים. "בתחילת ההרעלה ניתן לראות הקאות, חולשה ורעידות שרירים, אך במקרים חמורים הרעלן מתקדם במהירות ועלול לגרום לשיתוק של שרירי הנשימה ולסכנת חיים מיידית", הסבירו. לפני כשבועיים טיפלו בכלב בשם מייקי, שאושפז בטיפול נמרץ וניצל בזכות זיהוי מהיר לאחר שאכל מעט מהדג על החוף.
ברשות מבקשים מהדייגים לוודא כי לא משאירים דגים על רצועת החוף, היכן שידיים סקרניות עלולות למצוא עצמן נוגעות בהם. "אם דגתם דג האסור בדיג, או שאינכם רוצים בו מסיבה כזו או אחרת – יש לזרוק את הדג בחזרה למים אם הוא עוד חי, או לפח אשפה אם הוא מת", התריעו ברשות.
"לסיפור שלנו היה סוף טוב, אבל הוא צריך לשמש תמרור אזהרה". הכלבה קארמה מתאוששת אחרי הרעלת אבו־נפחא | צילום: נדב רייך
דג האבו-נפחא הוא מין פולש לים התיכון, בדומה לדג הזהרון ההדור, ושניהם מוגדרים כטורפי-על. ביוון מנסים להתמודד עם הדג הפולש, ומשרד החקלאות היווני בוחן תוכניות סיוע לדייגים המקומיים. ואילו מדענים מנסים למצוא דרך לנטרל את הרעלן הקטלני של הדג, שיכול להוביל גם למוות. ד"ר דני מוריק, ראש תחום פתולוגיה ימית בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, מזהיר כי הרעל של הדג אינו נהרס בבישול ועלול לגרום למוות. "אל תיגעו בו, אל תאספו אותו ובטח שאל תאכלו אותו", הפציר ד"ר מוריק.
ואם במקרה הרגשתם כי דגי האבו-נפחא נהיו יותר נפוצים מהמדוזות, ייתכן שאתם לא טועים. לפי היישומון "מדוזות בעם" דיווחו על מדוזות באזור בת-ים, אשדוד, נתניה, חוף דור-הבונים, ואזור חיפה, ונראה כי הן פרוסות בדלילות יחסית. גם ברשות הטבע והגנים מגבים את התחושה הזו. לפי ד"ר גור מזרחי, חוקר בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה: "מדוזות תלויות במזג האוויר. אם הים עולה - זה מפזר אותן. תלוי בעונה ובקיץ, שמאפשר לנחיל המדוזות להיות גדול או לא. השנה אנחנו רואים פחות. זה לא אומר כלום, מכיוון שמדובר במחזוריות. כמו כל אוכלוסייה של יצורים פרימיטיביים היא עולה ועולה ואז יורדת. בהחלט יש שינוי. אם כי אי-אפשר לדעת מה באמת משפיע עליהן".
