א. על הסכם לבנון. ברי לכל, כי על הסכם בעל אופי מדיני בין ישראל לשכנותיה יש ככלל לברך ולייחל למימושו. כך גם כאן. אבל שיווקו כהסכם "היסטורי" הוא מוקדם מאוד, בעיקר בגלל הדרך הארוכה להגשמתו, שצריך להתפלל שלא תהא עקובה מדם. אבל גם כי הוא נראה כמהדורה שנייה, בשינויים מחויבים, של הסכם 17 במאי 1983 עם לבנון שנתארע לי להיות אחד ממנסחיו, כיועץ משפטי למשרד החוץ. רכיביו המרכזיים היו דומים, לרבות ובמיוחד כינון אזור ביטחון, והיו בו אף אלמנטים של קשרים אזרחיים ומיסוד מנגנוני קישור, ונתלווה אליו מזכר הבנה עם ארה"ב. ההסכם מ-1983 - שנחתם במשולש (כמו הנוכחי) בידי ראש משלחתנו ד"ר דוד קמחי, מקבילו הלבנוני ד"ר אנטואן פתאל והשגריר האמריקאי מוריס דרייפר, בטקסים בקריית-שמונה ובח'אלדה שליד ביירות - כשל בגלל לחצי סוריה על הלבנונים: המרקם הפנימי הלבנוני היה שונה - חיזבאללה רק קם, בהשראת איראן, ולחם בפלג השיעי המרכזי אמל. והיה גם מאבק באש"ף. הסורים טירפדו את ההסכם. מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ, מאבות ההסכם, אמר לי ב-1986 שההסכם אמנם לא המריא, אך יצר את תפיסת אזור הביטחון ושיקם את יחסי ישראל-ארה"ב. מזכיר משהו? נקווה שביחסים עם לבנון יהא הפעם אחרת וההסכם יהא באמת “היסטורי”.
ב. על הטרלול. ממשיך מרוץ החקיקות ההזויות שהעומדים מאחוריהן צריכים לדעת ששירות לציבור אין בהן, רק פוליטיקת בחירות, הפקרות ואנטי-שוויון. ומבלי שאפרט, עלינו האזרחים לשאול את עצמנו האם תהא מדינת ישראל טובה יותר, בעלת ממשל תקין יותר, שוויונית יותר אחריהן. לא קשה לנחש את התשובה! ובינתיים ימשיך מנהיג ש"ס לשבת בעזות מצח בקבינט למרות שאינו שר ואינו נושא באחריות, ולהחליט לשלוח את צה"ל לקרב, ובה בעת להיאבק למען המשך ההשתמטות במגזרו. תא"ל (מיל') שלמה כהן, לשעבר נציב כבאות והצלה, כתב לו מכתב גלוי כואב. היש שומע? מסופקני. דוגמה היא חוק יסוד: לימוד תורה. אני האחרון שיקל ראש בערך לימוד התורה. הוא רכיב חשוב בחיי. אך ההצעה הזאת לא באה ממקום אמיתי וטוב; היא באה לעודד השתמטות ובאמצעות חוק היסוד, אם יתקבל, ינסו החרדים להשיג פרשנות משפטית של משקל-נגד לחובת הגיוס. אקרא על כך "לא תעמוד על דם רעך".
ג. על דוח הסנגוריה הציבורית. דוח הסנגוריה הציבורית החדש הוא מסמך הראוי לשבח. גוף זה - המציין 30 שנה להיווסדו - ממלא שליחות של חברה מתוקנת. הדוח מתאר מגוון פעילויות חשובות. לא כל "לקוחות" הסנגוריה צדיקים; אבל הם בני אנוש וראויים לייצוג משפטי. שר המשפטים הציע הארכת כהונתה של הסנגורית הארצית ענת מיסד-כנען. חברי ועדת הסנגוריה הציבורית, ואנוכי ביניהם, אישרו פה אחד מתוך הערכה והוקרה לפועלה.
ד. ועוד מילה טובה. במוזיאון ישראל מוצבת עתה מגילת ישעיהו, הגדולה במגילות ים המלח ובה ספר ישעיהו כולו - על ייחוד לשונה עמד מורי המנוח פרופ' יחזקאל קוטשר. ביקור בתערוכה היפה מחבר אותך ליהודי ארץ ישראל מהמאה השנייה לפני הספירה, 2,200 שנה לאחור. כמה מרגש וכמה מעגן את זכותנו בארצנו.
ה. על עדנה ארבל. נלקחה מאיתנו עדנה ארבל, פרקליטת המדינה ושופטת בית המשפט העליון, תפקידים שבהם עבדנו בצוותא 17 שנים. עדנה הייתה משרתת ציבור נאמנה ותורמת, ציונית ושוחרת ערכי ישראל היהודית והדמוקרטית, צדק וביטחון ישראל. חבל על דאבדין.
