זו הייתה רק שאלה של זמן עד שדונלד טראמפ יתערב במונדיאל ויהפוך אותו מהאירוע הספורטיבי היפה בעולם לזירת ההתרחשות של אחת השערוריות הגדולות בהיסטוריה של הספורט.
הכל התחיל ביום רביעי שעבר, מיד אחרי המשחק בין ארה"ב לבוסניה, במהלכו הורחק השחקן האמריקאי פולארין באלוגון בכרטיס אדום שנוי במחלוקת. אנדרו ג'וליאני, מנהל כוח המשימה של הבית הלבן לגביע העולמי, התקשר לבוס שלו בחדר הסגלגל ואמר לו שההרחקה של באלוגון לא הייתה מוצדקת ו"צריך לעשות משהו". טראמפ הקשיב. בכל זאת, אביו של ג'וליאני הוא חברו הקרוב וראש עיריית ניו-יורק לשעבר. כך התחילו ארבעה ימים של לחצים פוליטיים ופלפולים משפטיים שנשלחו מהבית הלבן לבסיס פיפ"א בציריך, בניסיון לבטל את עונש ההשעיה ממשחק אחד שחל על כל מי שסופג כרטיס אדום – והיה גורם לבאלוגון להחמיץ את שמינית הגמר של ארה"ב נגד בלגיה.
פולארין באלוגון מקבל כרטיס אדום
(CHARLOTTE WILSON, AFP)
כבר ביום חמישי התקשר טראמפ לנשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו ושאל מה אומרים חוקי פיפ"א בנוגע לאפשרות לבטל כרטיס אדום (על הקשרים החמים בין השניים, ראו ידיעה נפרדת). הצוות המשפטי של ההתאחדות האמריקאית הכין ערעור רשמי והבית הלבן הציע לסייע. במקביל התמקדו ג'וליאני וסקוט גודווין – מנהל קרן גידור שסייע בתשלום שכרו של מאמן נבחרת ארה"ב מאוריסיו פוצ'טינו, בבדיקת ההיסטוריה של השופט הברזילאי רפאל קלאוס, שהרחיק את באלוגון. מאמרים שבחנו שערוריות עבר שלו הופצו בקרב בכירים בממשל, וטראמפ אף התייחס אליו במסיבת עיתונאים שקיים בבית הלבן: "ראיתי את המהלך. זאת לא הייתה עבירה, אפילו לא עבירה קלה. השופט הזה מעט חשוד אם בודקים את העבר שלו. הוא קיבל החלטה שאף אחד לא הצליח להבין. הוא שלף לבאלוגון כרטיס אדום. לא ידעתי בדיוק מה המשמעות של זה, אבל ביקשתי מפיפ"א לבצע בדיקה מחדש".
מהצד השני פעל אמיליו גרסיה, היועץ המשפטי של פיפ"א, כדי לקבוע האם נסיבות התיקול של באלוגון עומדות בסטנדרטים של חוק המאפשר להקפיא החלטות הרחקה. החוק הזה כבר הופעל לפני המונדיאל כדי להביא לדחיית עונש הרחקה משלושה משחקים של כוכב נבחרת פורטוגל, כריסטיאנו רונאלדו. ביום ראשון בישרה פיפ"א כי נמצאה הפירצה: הכרטיס האדום לא בוטל אך ההרחקה הוקפאה, כך שבאלוגון ירצה את העונש אחרי הטורניר. הארגון הסביר כי ההחלטה התקבלה באופן עצמאי על ידי ועדת משמעת שמנתה 18 אנשים.
הפעם היחידה בהיסטוריה שבה פיפ"א ביטלה הרחקה מכרטיס אדום במהלך מונדיאל הייתה ב-1962, בצ'ילה, אז בוטלה הרחקתו של כוכב ברזיל, גארינצ‘ה, ממשחק הגמר. נשיא ברזיל שלח אז מברק רשמי לפיפ“א, והקוון האורגוואי שאמור היה להעיד בדיון מיוחד בנושא, נעלם. בלי עדותו, פיפ"א ביטלה את ההרחקה וגארינצ'ה הוביל את ברזיל לזכייה בטורניר. מאז, במשך למעלה מ-60 שנה, פיפ"א לא הפכה אף החלטת הרחקה אוטומטית בזמן הגביע העולמי.
המנגנון המשפטי שבו השתמשה פיפ"א (סעיף 27 לקוד המשמעתי, שנקרא רשמית 'עיכוב ביצוע של סנקציות משמעתיות'), מאפשר להפוך עונש מיידי לעונש על תנאי. ההרחקה לא נמחקת, אלא מוקפאת ונדחית למועד מאוחר יותר. התקנון אינו מפרט באילו נסיבות או לפי איזה קריטריונים מותר לוועדה להפעיל את הסעיף. הוואקום הזה מעניק לוועדת המשמעת שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל.
הבלגים ערערו, והערעור נדחה “כי הם לא צד לעניין”. כצפוי, התגובות ברחבי העולם היו סוערות מאוד. לטראמפ זה לא מזיז. "פיפ"א קיבלה החלטה מבריקה באמת כשהקפיאה את הכרטיס האדום", אמר, וטען כי לא הפעיל לחץ ישיר על הארגון: "לא אמרתי להם מה לעשות. אני לא יכול להגיד להם מה לעשות. רק ביקשתי שיבדקו את המקרה מחדש כי השחקן לא עשה שום דבר רע. אם בלגיה היו מנצחים אותנו בלי באלוגון יכולנו להגיד שזה היה משחק מזויף בדיוק כמו שהבחירות זויפו ב-2020".
