ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא בלילה שבין שבת לראשון לביקור מדיני בוושינגטון, שבמהלכו הוא צפוי להיפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולהשתתף ביום שלישי בטקס האשכבה לסנאטור לינדזי גראהם, אחד מבכירי תומכי ישראל בסנאט, לאחר מכן ישוב ארצה.
מועד הפגישה טרם פורסם רשמית, אולם היא צפויה להתקיים בבית הלבן ביום שני. זו תהיה הפגישה השנייה של השניים השנה, לאחר המפגש הדרמטי בפברואר 2026, שבמהלכו התקבלו ההחלטות שהובילו למבצע "שאגת הארי" נגד איראן. הפסגה ההיא הותירה טעם מר בקרב סביבת טראמפ, בגלל שנתניהו והמוסד גרמו לנשיא לחשוב שניתן להפיל את משטר ההאייתולות בכמה מהלכים, כשבדיעבד התברר שהתוכנית הישראלית היתה רחוק מלהיות בשלה.
נתניהו וטראמפ בזמנים יפים יותר
(אבי אוחיון)
נתניהו מגיע לוושינגטון כאשר טראמפ שוקל את צעדיו הבאים מול טהרן. הנשיא האמריקאי אף הזהיר בראיון ל"פוקס ניוז" כי אם איראן לא תשוב לשולחן המשא ומתן, ארה"ב עשויה כבר בשבוע הבא לתקוף גשרים, תחנות כוח ותשתיות נוספות בטהרן.
מבחינת ישראל, החשש המרכזי אינו רק מהמשך התקדמות תוכנית הגרעין, אלא גם האפשרות של הסכם חדש שייתפס בירושלים כפשרני מדי. ישראל תעדיף המשך לחץ כלכלי כבד וסנקציות, אך בירושלים יש גורמים הסבורים כי חלון ההזדמנויות לפגיעה קשה במשטר האיראני עדיין פתוח, באמצעות תקיפות נגד תשתיות האנרגיה, החשמל ומרכזי השלטון. ישראל צפויה להציג תמונת מודיעין חמורה ולהדגיש את הסכנות, תוך הימנעות מלחץ על טראמפ לחידוש המערכה.
לפי דיווחים, לקראת ביקור נתניהו הגיעה לוושינגטון משלחת ישראלית חשאית, שהציגה לבכירי הממשל מידע מודיעיני חדש על מתקן גרעיני תת-קרקעי שאיראן מקימה בעומק ההר המכונה "הר המכוש".
גורמים ישראלים מודים כי המעמד של נתניהו בבית הלבן אינו דומה לזה שהיה בראשית כהונתו השנייה של טראמפ. נשיא ארה"ב אינו מסתיר כי הוא רואה עצמו כמי שמכתיב את הקו, ואף השמיע באחרונה אמירות שנתפסו בירושלים כהשפלה כלפי נתניהו. בפועל, טראמפ מחזיק במנופי ההשפעה המרכזיים: הסיוע הביטחוני, המהלכים מול איראן, התיווך האזורי וההשפעה על הנורמליזציה. נתניהו יגיע לפגישה כשהוא זקוק לשיתוף הפעולה האמריקאי לא פחות משהבית הלבן זקוק לתיאום עם ישראל.
סוריה: אחד ממוקדי החיכוך
טראמפ לוחץ על על ישראל להתחיל בנסיגות מאזורי הביטחון שהוקמו לאחר המלחמה בדרום סוריה. נתניהו, לעומת זאת, מתכוון להבהיר כי מבחינת ישראל התנאים לכך עדיין אינם קיימים.
בירושלים אין אמון בכך שהנשיא הסורי אחמד א- שרע מסוגל להבטיח יציבות ביטחונית, למנוע חדירת גורמי טרור ולהגן על המיעוטים, ובראשם הדרוזים. בישראל לא אהבו לשמוע את דברי טראמפ, ולפיהם ניתן להטיל על המשטר הסורי אחריות לטיפול בחיזבאללה. בהקשר הסורי יש לצפות ללחץ אמריקאי לכל הפחות בתחום חידוש המו"מ בין המדינות. למרות הפערים, ההערכה היא שטראמפ עשוי שלא להפוך את הנושא לעימות חזיתי, אלא אם יבחר להעניק לו עדיפות גבוהה יותר במסגרת הבנותיו עם טורקיה.
לבנון: דיונים על הנסיגה
ארה"ב ממשיכה לקדם מגעים בין ירושלים לביירות סביב יישום ההסדרים הביטחוניים בדרום לבנון, ובוושינגטון בוחנים אפשרות לנסיגה ישראלית חלקית במהלך ניסיוני.
נתניהו צפוי להתנגד לכל נסיגה משמעותית, במיוחד על רקע הבחירות המתקרבות. עקרונית, האמריקאים רוצים שישראל תרוץ עם נסיגות, ישראל רוצה שצבא לבנון יזוז יותר מהר עם פירוק חיזבאללה. המפגש ברומא בין ישראל ללבנון היה אמור להיות מפגש גישור למפגש עם צוותים גדולים בחודש הבא. מבחינת ישראל, אזורי הביטחון נותרו חיוניים כל עוד אין ודאות שחיזבאללה לא יתבסס מחדש לאורך הגבול. מנגד, טראמפ עשוי לראות במהלך כזה הזדמנות להציג הישג מדיני ולהמחיש את השפעתו באזור.
מקור רשמי ובכיר בלבנון טען בשיחה עם "ידיעות אחרונות", כי נשיא לבנון גוז'ף עאון חזר והבהיר שאם הוא יתקל במקרה בנתניהו בחדר אחד בבית הלבן, הוא יעזוב מיד. הנשיא הלבנוני הדגיש כי "כל עוד חיילים ישראלים נמצאים על אדמת לבנון, אין טעם בפגישה". המקור הוסיף כי "נתניהו, לפי הערכותינו, מתכוון לנצל פגישה כזאת לתעמולת הבחירות, וללבנון אין עניין ליטול בה חלק". עאון מתכוון להעלות בשיחתו עם טראמפ שני נושאים מרכזיים - לחץ לנסיגה ישראלית מדרום לבנון והפסקת אש, ובקשת סיוע כלכלי, בנוסף לסיוע מסעודיה ומדינות המפרץ.
עזה: מה ביום שאחרי?
טראמפ ממשיך לדחוף ליישום תוכנית "21 הנקודות" לקידום שיקום הדרגתי של רצועת עזה. ישראל, לעומת זאת, עומדת על כך שכל התקדמות משמעותית תותנה בפירוק חמאס מנשקו. לפי ההערכות, טראמפ עשוי להציע התקדמות חלקית בשיקום גם לפני פירוק מלא של הארגון, לפחות באזורים שבהם ישראל שולטת ביטחונית.
נורמליזציה: הציפיות להמשך פחתו
למרות שהממשל האמריקאי ממשיך לדבר על הרחבת הסכמי אברהם, ההערכה היא שלא צפויות פריצות דרך משמעותיות בעת הביקור. גורמים מדיניים סבורים כי במציאות האזורית הנוכחית, ובמיוחד לנוכח מעמדו הבינלאומי של נתניהו, קשה לראות מדינות ערביות מרכזיות מבצעות מהלך דרמטי בתקופה הקרובה.
האמריקאים היו רוצים לנטרל את התנגדות ישראל לאספקת מטוסי 35-F לטורקיה. עמדת ישראל היא שאם כבר ארה"ב מתכוונת להחזיר את טורקיה לתכנית החמקן, לפחות שייסחטו תמורות מהטורקים שסייעו לקידום האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
הבחירות: במי כדאי להשקיע?
טראמפ מודע לכך שנתניהו ניצב בפני מערכת בחירות קשה וינסה להעריך את סיכוייו להמשיך בתפקיד. מבחינת הנשיא האמריקאי, מדובר גם בשאלה של השקעה פוליטית: עד כמה נכון להעניק לנתניהו תמיכה פומבית שעשויה לסייע לו בזירה הפנימית. ייתכן שיעלו גם סוגיות הקשורות לקריאות שהשמיע טראמפ בעבר בנוגע לחנינה לנתניהו.
הביקור אינו צפוי להסתיים בהכרח בהכרזות דרמטיות, אלא בעיקר לשמש מבחן למערכת היחסים בין המנהיגים. השאלה המרכזית איננה האם ישראל וארה"ב ממשיכות להיות מתואמות, אלא עד כמה. הפגישה בבית הלבן תבהיר האם טראמפ ונתניהו מצליחים לגשר על הפערים, או שמא מערכת היחסים ביניהם נכנסת לשלב שבו שיתוף הפעולה נמשך, אך המחיר הפוליטי והמדיני שכל צד יידרש לשלם הולך וגדל.
