על גדר בניין תלויים פוסטרים צרובי שמש של הרבי מלובביץ'. למרות שהם דהויים, קל לזהות את מנהיג חסידות חב"ד ואת הסיסמה: מלך המשיח. במרכזם פוסטר אחד בעבודת יד שדומה להם להפליא. האיור מזמין פרשנות: כובע, או אולי נחש שבלע פיל? הנסיך הקטן טבע את הדימוי, שמקבל משמעות חדשה: צייר לי תקווה.
צילום: רעות אסימני
(רעות אסימיני)
הפוסטרים של חב"ד תלויים בכל פינה בארץ. להיות חסיד משמעותו להיות מסור עד הקצה לשליחות שלך. עם הרעיון הזה מתכתבת האמנית רעות אסימיני, שהקימה חסידות משלה – חסידי הרעות. חסידי האמנות שמבקשים דרכה לייצר אופק, שרואים בכך משימה וממלאים את המרחב הציבורי באמנות כזו.
בפוסטר של אסימיני, הכובע של מלך המשיח הוא גם רפרנס לאיור אחר שיצרה במלחמה: אמא נשכבת על בנה בזמן אזעקה, ונראית בכתם הדיו בדיוק כמו הכובע. מה נבחר לראות בדימויים שסביבנו? האם הם מגלמים איום או אולי הזדמנות? כשאתם נוסעים באיילון, צועדים בתל-אביב או כרמיאל, חפשו את הפוסטרים שמבקשים עוד מבט. תקווה ורעות.
