מעבר לגיל 18 הוא הרבה יותר מאבן דרך אישית. עבור משפחות לילדים עם מוגבלות, מדובר בנקודת מפנה משפטית וכלכלית, המלווה בחששות ודילמות, ומחייבת החלטות בעלות השפעה ארוכת טווח. "חשוב להבין שגיל 18 הוא גם נקודת מפנה כלכלית, שבה מתקבלות החלטות שישפיעו על ניהול הכספים, הנכסים והירושה של המשפחה לשנים רבות קדימה", מציינת עו"ד רחל סגל, מנהלת מרכז הסיוע ומיצוי הזכויות בעמותת "קשר, הבית של המשפחות המיוחדות". מוסף "ממון" גיבש עם עו"ד רחל סגל מדריך אשר יציף את הנושאים שצריך לתת עליהם את הדעת כשילד עם מוגבלות הופך לבגיר.
מי נחשב אדם עם מוגבלות?
על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אדם עם מוגבלות הוא "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". לדברי עו"ד סגל, "ההגדרה רחבה מאוד. חלק מהמוגבלויות גלויות לעין וחלקן אינן. נכללות המוגבלויות הבאות - פיזית (שיתוק או נכות מוטורית), חושית (לקות ראייה, עיוורון, לקות שמיעה, חירשות), נפשית, אוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית, לקויות למידה מורכבות, הפרעת קשב וריכוז ועוד".
מי מנהל את ענייניו של הבגיר?
לפי חוק, עד גיל 18 ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם, ומגיל 18 הילד הופך בעיני החוק לבגיר בעל אחריות משפטית. ההורים מאבדים את סמכותם החוקית לפעול בשמו, מנועים מלבצע במקומו כל פעולה או להחליט החלטות עבורו. "הדבר כמובן עלול להיות בעייתי, כאשר מדובר בבגיר שכושר השיפוט שלו לקוי, או שאין לו יכולת לקבל החלטות עבור עצמו", מסבירה עו"ד סגל. לדבריה, במקרים מסוימים נדרש מינוי אפוטרופוס, שיהיה בעל סמכות חוקית לפעול למען הבגיר. המינוי מאפשר ניהול עניינים אישיים, רפואיים וכלכליים, לצד חובות דיווח ופיקוח. מינוי אפוטרופוס מתבצע על ידי בית-משפט לענייני משפחה, אשר בודק שתי שאלות חשובות: מדוע מתבקש לשלול מהבגיר זכות לקבל החלטות עבור עצמו? מי האדם שמבקש להתמנות כאפוטרופוס? בית-המשפט ימנה לאדם אפוטרופוס אם יתרשם כי הבגיר אינו יכול לנהל את ענייניו בכוחות עצמו".
מה לגבי קצבת נכות?
עו"ד רחל סגל מסבירה כי בגיל 18 מתבצע מעבר מקצבת "ילד נכה" ל"נכות כללית". קצבת הנכות נבחנת מחדש על ידי הביטוח-הלאומי, מובאים בחשבון מצבו הרפואי של הבגיר וכושר ההשתכרות. בהתאם לאחוזי הנכות, נקבעים הזכאות וגובה הקצבה. כדי להבטיח רצף תשלומים, מומלץ להיערך כבר מגיל 17. כדאי להתייעץ עם "יד מכוונת" (שירותי ייעוץ והכנה חינם לוועדות רפואיות בפריסה כלל ארצית) להבנת אלו מסמכים עדכניים יידרשו, והיערכות מבחינת תורים. את התביעה לנכות כללית יש להגיש כמה חודשים לפני גיל 18. מי שעומד בקריטריונים, יכול להגיש תביעה לקצבה נוספת - קצבת שירותים מיוחדים. קצבה זו נקבעת לפי רמת התפקוד ורמת התלות בזולת. נבדק צורך בהשגחה למניעת סכנה, וסיוע בביצוע פעולות יום-יומיות בסיסיות ופעולות משק-בית. בהיבט הכלכלי, חשוב להכיר גם את השיקום התעסוקתי. הזכאות היא עבור מי שנקבעו לו לפחות 20% נכות רפואית. זו איננה קצבה חודשית, אלא חבילה משמעותית של הטבות ומענים בהתייחס ללימוד מקצוע ומציאת עבודה. תוכנית שיקום נבנית על ידי עובדים סוציאליים מתחום השיקום, לפי התאמה אישית ויכולת".
יש חלופה לאפוטרופסות?
לא כל צעיר עם מוגבלות זקוק לאפוטרופוס. עו"ד סגל מסבירה כי "במקרים שבהם יש לבגיר יכולת מסוימת לקבל החלטות, ומצבו אינו חמור דיו כדי לשלול את כשרותו המשפטית, אפשר לבחון חלופה של מינוי תומך בקבלת החלטות. התומך יכול להיות בן משפחה או מי שאינו בן משפחה ועבר הכשרה מקצועית. בשונה מאפוטרופוס, תומך ההחלטות אינו מקבל החלטות עבורו, אלא מלווה ומסייע בהבנת מידע מגופים שונים, וקבלת החלטות בהתאם לרצונותיו של הבגיר. אפשר למנות אדם כתומך החלטות אם הוא מעל גיל 18, אם הבגיר מעוניין במינויו והוא הסכים לשמש כתומך החלטות. תחילה יש לערוך פגישת מידע במשרד האפוטרופוס הכללי, שבה משתתפים הבגיר והאדם שאותו ביקש למנות. לאחר-מכן, יש להגיש בקשה לבית-משפט לענייני משפחה, והוא יבחן אם המינוי הוא לטובת הבגיר ובעיקר יוודא כי לא מתקיים ניצול. אפשר להפסיק את קבלת ההחלטות הנתמכת בכל עת באמצעות הודעה חד-צדדית של הבגיר כי הוא אינו מעוניין בהמשך תמיכתו של התומך".
עו"ד רחל סגל
האם חשוב שגם בגיר עם מוגבלות יערוך ייפוי כוח מתמשך?
במקרים המתאימים, כאשר בגיר עם מוגבלות מבין את המשמעות של ייפוי הכוח מתמשך בעת עריכתו, אך קיים חשש שבעתיד לא יוכל לקבל החלטות בענייניו - כדאי לשקול עריכת ייפוי כוח מתמשך. עו"ד סגל מסבירה כי עריכת ייפוי כוח מתמשך מאפשרת לאדם בגיר להגדיר מראש כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו, במקרה של אובדן יכולת לקבל החלטות בעתיד. בייפוי הכוח הממנה קובע מי יהיה מיופה הכוח, באילו עניינים מוסמך לפעול בשמו וכיצד עליו לפעול בנושאים השונים. ייפוי הכוח נערך אצל עו"ד המוסמך לחתום על ייפוי כוח מתמשך, והוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי".
מה לגבי האחים של הבגיר עם המוגבלות ביום שאחרי?
עו"ד סגל מציינת כי מעבר לבגרות של ילד עם מוגבלות הוא צומת דרכים משמעותי עבור המשפחה כולה, ובפרט עבור האחים. הם מי שילוו את האדם עם המוגבלות לאורך השנים הרבות ביותר. חלק מהאחים ישתתפו בטיפול, אבל כמובן שזה חייב להיות מתאים עבורם. "זהו זמן מצוין להתחיל 'להעביר את המקל' בהדרגה. לא לחכות לרגע האחרון, אלא לשתף את האחים בביקורים בביטוח-לאומי או בפגישות בבנק כבר עכשיו, כדי שהכניסה לתפקיד לא תהיה בבת-אחת. שילובם בקבלת החלטות ותכנון מראש מסייע בחלוקת אחריות, מונע מחלוקות ומאפשר התנהלות משפחתית ברורה ויציבה גם בעתיד. האחים צפויים להחליף את ההורים בתפקיד האפוטרופוס/ תומך בקבלת החלטות / מיופה כוח. חשוב לנהל שיח פתוח עם האחים על חלוקת הנטל, התפקידים ותחומי האחריות השונים. חשוב לבחון מי פנוי לכך טכנית ורגשית, ומי מעדיף להישאר פשוט אח".
לדברי עו"ד סגל, "אנחנו בעמותת 'קשר' מלווים בתהליך הזה, מציעים הרצאות וסדנאות לניהול כלכלי ועל רצף התעסוקה, ומסייעים במיצוי זכויות. פונים אלינו הן הורים והן אחים להתייעצות וסיוע".
כיצד ההורים יבטיחו את עתידו של ילדם עם מוגבלות לאחר לכתם?
לדברי עו"ד סגל, "תכנון נכון של צוואה והסדרת ניהול הכספים יכולים להבטיח רצף טיפולי, ביטחון כלכלי, למנוע סכסוכים עתידיים ולהוות מסמך של סדר וביטחון עבור האחים שנותרים בשטח. חשוב להגדיר בצוואה בבירור כיצד ינוהלו הכספים המיועדים לילד עם המוגבלות, למשל באמצעות נאמנות. הורים רבים מתלבטים בבחירה בין שוויון לצדק, אם לחלק את הירושה שווה בשווה או להקצות משאבים רבים יותר לילד עם המוגבלות. חשוב לשתף את האחים בשיקולים הללו. כאשר האחים מבינים את הצורך הכלכלי העתידי של אחיהם, הם בדרך כלל מגלים סולידריות. אך חוסר שקיפות עלול להוביל לתחושת קיפוח. עוד מומלץ לצרף לצוואה מסמך לא משפטי, שמתאר לאחים את ה'אני מאמין' של ההורים לגבי אורח החיים של הילד (פנאי, חברים, מגורים). זה מוריד מהאחים את העול של לנחש מה ההורים היו רוצים שיקרה".
