ירושלים נערכת לפגישה רגישה במיוחד בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שליחו הבכיר של נשיא ארה"ב, ג'ארד קושנר, שיגיע היום לישראל לראשונה מאז ינואר 2026 במסגרת ביקור אזורי שמטרתו להתניע את יישום המתווה האמריקאי לסיום המלחמה בעזה. גורם המעורה בפרטים אמר כי "הפגישה נועדה לעמוד במטרה לתרגם את התחייבויות מפת הדרכים לצעדים קונקרטיים וניתנים לאימות".
קושנר צפוי להגיע לישראל יחד עם בכירים במועצת השלום, בהם השליח הבכיר ניקולאי מלאדנוב וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. המשלחת מגיעה לישראל אחרי שיחות עם המתווכות ונציגי חמאס אתמול במצרים, שם הופעלו לחצים כבדים על ארגון הטרור להסכים לפירוק מנשק. זאת הייתה הפגישה הראשונה בין קושנר לבכירי חמאס מאז הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025. בפגישה השתתפו בין השאר ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'ליל אל-חיה, ראש המודיעין המצרי, הגנרל חסן רשאד, השר הקטארי עלי אל-ת'וואדי ובכיר טורקי.
(Abdel Kareem Hana, AP)
מקורות אמרו ל"אל-ערביה" הסעודי לאחר הפגישה כי "קושנר ומלאדנוב דחו את הצעת חמאס בנוגע לאחסון אמצעי לחימה. הם עמדו על כך שחמאס ימסור את נשקו ויפרק את התשתיות שלו". עוד צוין כי "קושנר אישר למנהיגי חמאס כי נשק הארגון ייצא מרצועת עזה ולא יאוחסן בה". הדיווח מגיע לאחר שעד כה תוכנן שהנשק של ארגון הטרור יעבור לאחסון ברצועה, בעוד ישראל דרשה שהוא יוצא מתחומה לחלוטין וכך לא יהיה זמין עוד לחמאס או לגורמי טרור אחרים.
הגינוי המוסלמי
המשלחת מגיעה גם לאחר שבשבוע שעבר הודיע נתניהו כי ישראל דוחה את מסמך 15 הנקודות של מועצת השלום לעזה. אתמול יצאו סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, קטאר, ירדן, אינדונזיה וטורקיה בהצהרה משותפת שבה גינו את דחיית התוכנית – שלטענתן "מהווה סירוב ברור להתקדם עם התוכנית ומאיימת לטרפד את מאמציו של טראמפ לסיים את המלחמה בעזה וליצור את התנאים לשלום יציב. ישראל נושאת באחריות ישירה ומלאה לכל ההשלכות".
בניגוד לסבבי מו"מ קודמים, הפעם המסר שמגיע מוושינגטון תקיף בהרבה: טראמפ רוצה לראות את ההסכמות שעליהן דובר מיושמות בפועל – ולא לפתוח מחדש את המו"מ. גורמים המעורים בנושא אומרים כי מבחינת הנשיא האמריקאי, נתניהו כבר נתן את הסכמתו העקרונית למתווה וכי לאחר שהממשל בארה"ב ביצע את הצעדים שנתניהו ביקש ממנו לבצע, הגיע תורו של ראש הממשלה לעמוד בהתחייבויותיו. לפי אותם גורמים, המסר שמגיע מסביבת טראמפ הוא ברוח "ביבי חייב להסכים לעסקה. אני עשיתי מה שהוא ביקש. עכשיו הוא חייב לעשות את מה שאני מבקש".
לדבריהם, בוושינגטון הולכת ומתחזקת התחושה שישראל מנסה להרוויח זמן, להציב הסתייגויות חדשות ולשנות את סדר הפעולות שנקבע במתווה. "הם מרגישים שישראל משחקת משחקים", אומר אחד הגורמים. גורם נוסף המעורה במגעים אומר כי קושנר לא מגיע לישראל כדי לשחק עוד סבב של "פינג פונג" בין הצדדים. "הוא מגיע לסגור עניינים", הדגיש.
לפי גורמים המעורים במגעים, קושנר צפוי להעלות בפגישה שורה של צעדים קונקרטיים שהממשל האמריקאי רוצה לראות מיושמים באופן מיידי: עצירת ההתקפות ברצועה, התקדמות בנסיגה לעבר הקו הצהוב, הרחבה משמעותית של הכנסת משאיות הסיוע ומתן אפשרות להתקדמות במנגנוני השיקום והממשל האזרחי בעזה.
גם סוגיית הכסף נמצאת על השולחן. במסגרת מפת הדרכים נקבע כי הגוף הפלסטיני העתידי שיועד לניהול הרצועה יוכל לטפל בהתחייבויות כספיות לגיטימיות לספקים ולקבלנים בהיקף של עד 400 מיליון דולר, כחלק מתהליך המעבר והשיקום. במקביל, גורמים אמריקאים רואים בהכנסת הסיוע וביצירת תנאים לשיקום חלק בלתי נפרד מהמעבר לשלב הבא של התוכנית.
נקודת המחלוקת המרכזית
תוכנית 15 הנקודות לסיום המלחמה כוללת הפסקת הפעילות הצבאית, פירוז חמאס והעברת השליטה האזרחית ברצועה לגוף פלסטיני טכנוקרטי, לצד נסיגה הדרגתית של צה"ל והקמת כוח ייצוב בינלאומי. התוכנית קובעת מנגנון של צעדים הדדיים ומאומתים, כך שהנסיגה הישראלית והפירוק של אמצעי הלחימה אמורים להתקדם במקביל. אלא שזאת בדיוק נקודת המחלוקת המרכזית: חמאס הודיע על קבלה של המתווה, בעוד נתניהו הבהיר כי ישראל לא תסכים לנסיגה מהעמדות ברצועה לפני פירוז מלא של חמאס.
אבל במועצת השלום לא התרגשו מהאמירות והעריכו שהן מגיעות מסיבות פוליטיות פנימיות ישראליות. הם שופטים את ישראל לפי המעשים בשטח ולא לפי האמירות. גורמים בבורד השלום של טראמפ מותחים ביקורת על הנרטיב שישראל משווקת לגבי הקו הצהוב. בפועל העמידה הישראלית קיימת ב-53% מעזה, ולכן שני הדברים המשמעותיים שצריכים לקרות כדי לעבור לשלב הבא של התוכנית הם אי-חריגה מהקו הצהוב והפסקת החיסולים – אלא אם יש איום מיידי.
בפועל החיסולים הופסקו וחייבים באישור הרמטכ"ל, והקו הצהוב לא נחצה. "לנו חשוב לא לתת תירוצים לאף צד להפר את ההסכם", אמרו במועצה, "חשוב לנו שלישראל יהיה גיבוי מדיני והיא עומדת בו, אבל חבל שהיא אומרת אחרת בגלל שיקולים פנימיים ובכך מאבדת את הגיבוי. לדעתנו ישראל בסך הכל בסדר ועומדת בסיכומים, יותר קל להתמודד עם הפרות חמאס כשישראל עומדת בכללים".
אחת הטענות המרכזיות הנשמעות כעת מכיוון האמריקאים היא שהמתווה לא נחת על שולחנו של נתניהו ללא הכנה מוקדמת. לפי גורמים המעורים בפרטים, המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) הייתה מעורבת בעבודה על המתווה, והדיונים של ירדו לרמת פרטים ומנגנוני יישום. מבחינת טראמפ, כך לפי אותם גורמים, מדובר בפער משמעותי בין הסכמה עקרונית לבין ביצוע.
מתיחות סביב יו"ש
טראמפ, שמגיע לעסקאות בגישה עסקית ותכליתית, רואה במתווה מסגרת שסוכמה בין הצדדים ושצריך כעת להוציא אותה לפועל. מבחינתו, כפי שנכתב, אם נתניהו התחייב – ההתחייבות מחייבת. טראמפ בראייתו כבר "שילם" לנתניהו (הרמיזות לבקשת החנינה ברורות) וכעת לא מתכוון לשלם שוב. הפער בין הגישה הזאת לבין העמדה הישראלית הוא לב המחלוקת לקראת פגישת קושנר.
מאחורי המהלך האמריקאי עומדת קואליציה רחבה יותר של מתווכות וערבויות ובראשן מצרים, קטאר וטורקיה. מבחינת ירושלים, מדובר בהתפתחות בעייתית במיוחד: קטאר וטורקיה מחזיקות בתפקיד מרכזי במנגנון שנבנה סביב עזה, למרות ההתנגדות הישראלית למעורבותן. אלא שמבחינת וושינגטון, זהו חלק מהמשוואה: כדי להביא את חמאס לצעדים בתחום הפירוז, נדרש מנגנון אזורי שבו קטאר וטורקיה הן שחקניות מרכזיות.
קושנר מגיע לישראל גם כאשר מערכת היחסים בין ירושלים לוושינגטון מתוחה מעבר לשאלת עזה: ביו"ש נרשמה בימים האחרונים הסלמה סביב האלימות מצד מתנחלים, ובפרט האירועים בכפר קוסרה. ארה"ב הפעילה לחץ על נתניהו לגנות את האלימות, בעוד שבמקביל ישראל מקדמת מהלכים הקשורים להרחבת ההתיישבות.
גם הזירה הלבנונית עלולה לעלות בשיחות. גורם שמעורה בפרטים אומר שהלובי של הלבנונים בוושינגטון בעל השפעה גדולה מאוד והמסר שישראל מקלקלת את החגיגה בהתקפות שלה נגד חיזבאללה. מנגד בישראל טוענים שחיזבאללה בכוונה ביצע ירי והפרות כדי לגרור תקופה ישראלית וכך לטרפד את המו"מ לפירוקו בלבנון.
