במשך שנים התמקד שחר רחמיאן באהבתו הראשונה, שיפוט כדורגל, עד שלפני כמה שנים החליט לממש גם את תחושת השליחות והערכיות שיש לו בתחומים אחרים, והפך גם לשוטר.
"מגיל 15 וחצי אני שופט כדורגל", מספר רס"ל רחמיאן (38), נשוי ואב לתאומים בני ארבע, "שיחקתי קצת כדורגל בקבוצת הנערים של פרדס-חנה, אבל כבר בגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לשפוט. המאמן שלי לקח אותי הרבה פעמים למשחקים של בית ספר לכדורגל ושם שפטתי למרות שלא היה לי שום רקע בשיפוט. ברגע שיכולתי לצאת לקורס שופטים, עשיתי זאת. התחלתי לשפוט בליגות הנמוכות, ואז החלטתי לשנות מסלול ועברתי למסלול של עוזרי שופט, מה שמוכר כקוונים. אני שלוש שנים בליגת העל ויצא לי גם לשמש כקוון במשחקים בינלאומיים".
במשך שלוש שנים החזיק רחמיאן סטודיו לכושר בחדרה ונאלץ לסגור אותו בגלל הסגרים של תקופת הקורונה.
בשלב כלשהו נחשף שחר למיזמי הבריאות והכושר של המשטרה, ואחרי התלבטות קצרה הגיע ללשכת הגיוס של המשטרה בבת-ים. "התחלתי תהליך גיוס לתפקיד מדריך כשירות מבצעית כשהייתי בן 35", הוא מספר, "ואז יצאתי לקורס שוטרים, הקורס היה קל כי הגעתי מאוד מנוסה וגם כי אני מדריך ירי. אחרי זמן קצר שובצתי כמדריך כשירות מבצעית במערך הרפואה במחוז צפון של המשטרה. למיטב ידיעתי, אני היחיד בארץ ששופט בליגת העל ומשרת במשטרה".
ואכן, מדובר בשילוב שלא היה כאן הרבה זמן. השופט הבינלאומי האחרון שהיה גם שוטר הוא יצחק בן יצחק, כיום בן 78, שנחשב לאחד מאגדות הענף.
שגרת השירות של רחמיאן כוללת בדיקה יומיומית של עשרות שוטרים. הוא מעניק ליווי צמוד לאלה מתוכם שמתמודדים עם עודף משקל וגורמי סיכון בריאותיים. "המטרה שלי היא להפוך את השוטרים לבריאים ומבצעיים יותר", הוא מסביר.
איך השילוב המקצועי הזה עובד בשטח? "אני מאמין שחלק מאוהדי הכדורגל עוקבים אחרינו ברשתות החברתיות ויודע בדיוק מה כל אחד מאיתנו עושה, אבל לא ספגתי קללות בגלל העבודה שלי במשטרה", הוא מספר.
מה היעד הבא? "אני שואף להגיע לצוות שישפוט בליגה האירופית", אומר רחמיאן, "אני מתאמן לפחות חמש פעמים בשבוע, גם אימוני כוח וגם אימוני ריצה, ומוכן לכל אתגר שיגיע".






