הבחירות מתקרבות, ועוד קצת יותר מחודשיים ייגשו לקלפי גם אנשי הציונות הדתית. לא רק המפלגה שנושאת את השם, אלא הציבור הציוני-דתי. מדובר על כמות לא מבוטלת של בעלי זכות בחירה, שרבים מהם חוו את המלחמה על בשרם. כעת הגיעו ל"זירת הבחירות" של אולפן ynet שני נבחרי ציבור שמגיעים מתוך הציבור הזה, אך נמצאים בשני גושים שונים – השר לשעבר מתן כהנא ממפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט וחברת הכנסת מיכל וולדיגר, ממפלגת "הציונות הדתית" של בצלאל סמוטריץ'.
הם הגיעו לענות על הכול, ואחד מול השנייה. מסוגיית הגיוס, דרך מדינה פלסטינית ועד הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון. שניהם סירבו להגדיר את התופעה שמעסיקה את מערכת הביטחון "טרור יהודי", ואמרו כי גם "אלימות מתנחלים", לפחות מבחינתם, הוא מושג מגונה.
מיכל וולדיגר ומתן כהנא
(צילום: ירון ברנר)
כהנא נשאל אם הציונות הדתית מיוצגת כראוי על ידי מפלגתו של סמוטריץ' והשיב: "המפלגה הזו לקחה את המותג 'ציונות דתית' ועשתה לו מחיקת ערך". לדבריו, "הם יישרו קו באופן מלא עם התפיסה החרדית".
וולדיגר התנערה מדבריו של כהנא, ואמרה כי "בכל תחום, אנחנו חיים בתוך רצף. אני חייבת לומר לכם שאני לא יודעת להגיד אם אני חרד"לית או אם אני ליברלית. אני חושבת שאחד האנשים הליברליים שאני מכירה זה סמוטריץ'. המפלגה שלנו, ‘הציונות הדתית’, היא בית לכל הציונים-הדתיים – מכיפה שקופה ועד כיפה שחורה. כולם יהיו שם". כהנא העיר כי גם משה סולומון, בן הקהילה האתיופית, וגם אופיר סופר, בן ליוצא לוב, שהתנגדו לחוקי הפטור מגיוס נפלטו מהמפלגה: "זו המפלגה הכי הומוגנית בכנסת".
בהמשך ישיר דיברו השניים על גיוס חרדים לצה"ל, שמעסיק רבות את הציבור הציוני-דתי המשרת – ששילם מחירים כבדים מאז 7 באוקטובר. וולדיגר אמרה כי היא בעד גיוס חרדים, במיוחד בעקבות המלחמה. "אין ספק, אני הראשונה שאומרת שצריך לגייס גם חרדים, צריך להגדיל את כוח האדם בצבא", אמרה.
עם זאת, הדגישה שחוק לבדו אינו מספיק, ויש צורך להכין את הצבא לקליטת המתגייסים. "השאלה היא איפה אתה משלב אותם בצבא", הסבירה. וולדיגר הודתה שהחוק שקודם על ידי הממשלה אינו “מושלם”, אך טענה כי מי שמבטיח שכל החרדים יתגייסו "משקר במצח נחושה".
כהנא הציע להפוך את ברירת המחדל עבור צעיר חרדי. "היום ברירת המחדל של נער חרדי היא השתמטות", אמר. לדבריו, המצב צריך להשתנות כך ש"ברירת המחדל תהיה גיוס לצבא". במודל שהציג, רק 3% ממחזור הגיוס יקבלו אפשרות להמשיך בלימוד תורה. "המדינה תבחר אותם, לא עסקונה של פוליטיקאים", אמר. כהנא טען כי יש להפעיל גם סנקציות כלכליות כדי לגרום לשינוי בפועל.
