מועתסם אלקאק הוא נהג אוטובוס בן 59. בתחילת החודש הוא הותקף באכזריות על ידי חבורת נערים בצומת אשכול בירושלים. הוא איבד כמה משיניו, ואת ההכרה. זה אירוע מזעזע. אחד מני רבים. כאשר מדובר על אירועי שנאה ואלימות נגד ישראלים ויהודים בעולם – יש גופים שעוסקים במעקב קבוע.
גם בשטחי יהודה ושומרון יש מעקב. לפי סיכום השנה בפיקוד המרכז, ב-2025 נרשמו כ-870 אירועי פשיעה יהודית לאומנית - עלייה של 27 אחוז לעומת 2024, כש-120 מהמקרים סווגו כחמורים (ההערכה היא שבין 12 ל-20 פלסטינים נהרגו או נרצחו בשנת 2025, לא על ידי צה"ל).
הרכב של עובדי WCK ברצועה. ההחלטות שהתקבלו השבוע לא פוגעות בחיילי צה"ל. להפך. הן מגינות עליהם | צילום: אי-אף-פי
דא עקא, יש הרבה פחות מעקב אחר האלימות נגד ערבים בתוך ישראל. אנחנו קוראים, כמעט מדי שבוע, על "צעירים שתקפו נהג אוטובוס". המותקפים, רובם ככולם ערבים. ארגון "כוח לעובדים", שמנסה להגן גם על הנהגים, טוען שמדובר באלימות קשה אחת לשבוע. זה מבהיל.
ומה עם תוקפיו של אל-קאק? עד כה לא נעצר איש, אף שלא חסרות מצלמות במקום. העניין בחקירה, אמרו לי בדוברות המשטרה. יש לנו טענות מצוינות על האלימות האנטישמית שמשתוללת בעולם. הטענות הללו היו קצת יותר רציניות לוּ הייתה ישראל מטפלת ביד קשה בגזענים האלימים שבתוכה.
טוחנות לאט, מאוד לאט
אין בעולם המערבי, אמר לי גורם צבאי בכיר, מנגנון חקירות שבודק את עצמו כפי שצה"ל בודק את עצמו. יש תלונות על חריגות ועל פשעי מלחמה. חפים מפשע נהרגים בכל עימות. בכנס מיוחד של האו"ם במאי 2022 הערכת חוקרי התחום הייתה ש"תשעים אחוז מהרוגי המלחמות בימינו הם אזרחים". עוד לפני כן, מחקר של מכון "ווטסון" מאוניברסיטת בראון מצא שבמלחמה בטרור, בין 2001 ל-2018, באפגניסטן, בעיראק ובפקיסטן, כ-70 אחוז מההרוגים היו אזרחים חפים מפשע.
מיותר לציין שלאחר הטענות הבומבסטיות נגד ישראל, שכולן הופרכו, הפגיעה בחפים מפשע במלחמה נגד החמאס היא הרבה יותר נמוכה לעומת שדות קרב דומים.
בעקבות אירוע המרמרה ומסקנות ועדת צ'חנובר, בעניין חקירת טענות להפרת הדין הבינלאומי בצה"ל, הוקם מנגנון התחקור המטכ"לי, שכולל 100 בני אדם. בראשות כל צוות תחקור עומד מח"ט לשעבר, שמבין משהו גם במורכבות של שדה הקרב. המנגנון המטכ"לי מבצע מאות חקירות. ובכלל זה, כמובן, בגין אותם אירועים שבהם נהרגו עובדי סיוע כמו אנשי ה-WCK ורופאים, וזכו לכותרות ענק. אחד האירועים הקשים ביותר הוא הריגתה של הינד רג'ב בינואר 2024. השבוע, לאחר שנתיים וחצי, פורסמה הודעה רשמית: "לאחר בחינת הממצאים ונוכח כשלים לכאורה... הוחלט להורות על המשך בדיקת האירוע על דרך של חקירת מצ"ח". יש עוד החלטות על המשך חקירה. טחנות הצדק טוחנות לאט. אבל הן טוחנות.
חובה להוסיף שבניגוד לעמדה הפופוליסטית, שמתנגדת לחקירות – החקירות דווקא מסייעות לחיילי צה"ל. משום שכאשר עמותות עוינות, ובראשן "קרן הינד רג'ב", דורשות ממדינות זרות לעצור חיילים קרביים, ההגנה העיקרית שלהם מצויה בעצם העובדה שבישראל קיים מנגנון חקירה ומשפטי עצמאי. ההחלטות שהתקבלו השבוע על חקירות לא פוגעות בחיילי צה"ל. להפך. הן מגינות עליהם.
צעד תימני
הלכתי קצת לאיבוד בעיר קטנה בצרפת. ווייז לא הציל אותי. איך אני מגיע לחברת השכרת הרכב, שאלתי אישה כבת שישים. מהיכן המבטא, היא שאלה. מישראל, עניתי. היא רק שאלה אם אני נהנה מהאזור הכפרי שבו היינו. כן, עניתי, והיא טרחה דקות ארוכות כדי לסייע.
קרוב לחודש באירופה. אינספור היתקלויות עם אנשים זרים. באותם מקומות שאמרתי שאני מישראל – לא היה שמץ של בעיה. נכון שרוב היהודים ורוב הישראלים לא נתקלו אישית בהתנכלות. אבל הסיפורים על התנכלויות הם אמת לאמיתה.
הדיווח על ההתנכלות ההמונית השבוע ליהודים מצרפת, לא ישראלים, בעיר ברצלונה, מבהיר שיש בעיה אמיתית. בשנת 2025 היו 6,819 אירועי אנטישמיות בעולם, חלקם אלימים. 40 נרצחו על רקע עובדת היותם יהודים. וזה מחמיר.
פעמים בודדות חששתי, אולי ללא סיבה, וכאשר נשאלתי מהיכן אני, היה לי כיסוי מן המוכן. אני מתימן, עניתי. וזה היה נפלא. משום שהייתה סקרנות. פליט מתימן עוד לא היה להם.
בשיחה הפוליטית שהתפתחה, הסברתי עד כמה האיסלאם הקיצוני, ואיראן בתוכו וגם חמאס, הוא הסרטן של העולם המוסלמי כולו. הוא הרס את תימן. 17 מיליון רעבים באוכלוסייה של 31 מיליון. הכסף, הסברתי, הולך רק לטובת כלי נשק. הם הרסו, שליחי החבלה של איראן, גם את לבנון. ולכל מקום שאליו הם מגיעים – הם מפיצים רק הרס ורעב ומוות וחורבן. מה הם יכולים לענות למישהו ש"נמלט" מתימן? שהג'יהאד מצוין?
זו החלטה שלה
גם אם ההחלטה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית, לאחר שורת המחדלים המדיניים והצבאיים שהובילו לטבח ה-7 באוקטובר – היא החלטה מקוממת, זו עדיין החלטה שמצויה בסמכות הממשלה. ורק הממשלה. זה החוק. וכאשר היועצת המשפטית ו/או שופטי בג"ץ מערערים על החלטת הממשלה – הם אלה שחורגים מסמכותם.
הסעיף הראשון בחוק ועדות חקירה קובע כהאי לישנא: "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה". רשאית. לא חייבת. נכון שהאקטיביזם השיפוטי, לעיתים דורסני, מוביל לסיפוח סמכויות לא להם על ידי גורמים משפטיים. אבל זו הפרה של החוק.
ועם כל חוסר הכבוד להחלטת הממשלה – זו הסמכות שלה. וחמור מכך, עצם הניסיון לכפות הקמת ועדת חקירה ממלכתית פוגע הן בשלטון החוק והן במסקנות ועדה שהוקמה בכפייה.
בעוד חודשים אחדים, צריך לקוות, תקום ממשלה חדשה. והיא זו שתקבל החלטה. זה היה אמור להיות ברור מלכתחילה. אז מדוע התעקשו הגורמים המשפטיים לטפס על עץ גבוה? קצת שכל ישר לא יזיק לגורמים המשפטיים. חבל שהוא במחסור.
