בדצמבר 2014, בפִּתְחה של מערכת הבחירות, הפציצה ישראל בסוריה. צה"ל ודובריו בתקשורת דחו בבוז טענות לשיקולים לא ענייניים: "זה לא שאי-אפשר לחשוד בנתניהו שהיה שמח לתזמן תקיפה כזאת במערכת בחירות", הסביר אלון בן דוד, "אבל צה"ל לא יודע, וגם לא היה מסכים להתאים את עצמו ללו"ז הפוליטי".
דיווח מדהים שהתקבל באדישות. חדשות 13
חלפו 12 שנים שבהן קרו כמה שינויים קיצוניים ביחסים הרגישים ממילא בין הדרג המדיני והצבאי: כיום המערכת וקולותיה, דוגמת בן דוד, לא יכולים להדוף בנונשלנטיות את החשד שהחלטות נעשות ממניעים פסולים. לכן ההסלמה בימים האחרונים בשלל החזיתות, מעזה ועד גבול סוריה-טורקיה, הולידה את הדיווח המדהים של בן דוד שלשום במהדורה של חדשות 13: "לא נסתר מעיניהם של אנשי מערכת הביטחון, הרצון של גורמים פוליטיים ליזום הסלמה לקראת אוקטובר". על המסך הופיע ציטוט מפי "גורמים ביטחוניים": "ברור לנו שיהיו מי שירצו לחמם גזרות לקראת הבחירות. לא ניתן יד למלחמות מיותרות". הפרשן הבכיר הדגיש כי ה"גורמים" מזהירים מפני "פגיעה בחיי אדם" ו"מלחמה שאין לנו צורך בה".
ייתכן שאותם "גורמים" ביקשו להרגיע את הצופים והצופות באמצעות הבטחה למקצועיות ואחריות, אבל בפועל התוצאה היא טקסט בעל משמעות חמורה. אם ל"אנשי מערכת הביטחון" יש אינדיקציה לכך ש"גורמים פוליטיים" להוטים אחר "הסלמה פוליטית", חובתם המוסרית ואף החוקית היא לא לתדרך באלמוניות, אלא להתייצב באומץ ולומר היכן עובר הגבול בין ביטחון לאומי למבצע שלום הסקרים. זה אומר גם לשלם את המחיר על שמינו את עצמם לבודקי הפוליגרף של הדרג הנבחר: הרי ממילא בערוצי השלטון דורשים את ראשו של הרמטכ"ל, גם כשהוא עושה בדיוק מה שאומרים לו.
שנית, שיח עיתונאי בריא היה תוהה, אם לאור התנהלותו של הצבא מאז השפלת 7 באוקטובר הוא אכן ראוי לאמון כמי שימנע "מלחמה שאין לנו צורך בה". למשל, רק לפני שבועיים הזהיר רון בן ישי ב-ynet במאמר נוקב מפני אובדן השליטה בגדה המערבית. הוא כתב כי צה"ל "פועל גם בשליחות פוליטיקאים מהימין" כשהוא מתכנן כיבוש מחנה פליטים, "בלי שיש בכך צורך מבצעי אמיתי".
אולם מה שעוד יותר בלתי נתפס הוא האדישות שבה התקבלה הידיעה, שפורסמה הרבה לפני שתשומת הלב נדדה כולה לעבר הקריסה המפוארת של נתב"ג בשיא עונת הנסיעות. אולי זה הקשב המוגבל של סוף אוגוסט, ייתכן שזאת חולשת הפלטפורמה, ובהחלט אפשרי ששום דבר כבר לא נשמע כה מופרע: לא האופציה של "הסלמה פוליטית" ולא התפיסה כאילו תפקידו של הצבא הוא להכריז ש"לא ניתן יד למלחמות מיותרות". מצד שני, ישראל לפחות מתקרבת לעימות עם טורקיה, כשהדמיון בין השתיים לא מסתכם רק בחיבה לקפה שחור.
