מלחמת הסחר בצפון אמריקה מגיעה לנקודת רתיחה: שיחות הסחר בין ארצות-הברית לקנדה קרסו אתמול, ועימן נכנסו לתוקף מכסים אמריקאיים חריגים בשיעור של 50% על שורה ארוכה של מוצרים קנדיים, בשווי כולל של כ-20 מיליארד דולר. ראש ממשלת קנדה, מארק קארני, הורה למשלחת המשא ומתן לחזור מיד לאוטווה, והבהיר כי ארצו תגיב בצעדי נגד זהים: "קנדה תתאים את המכסים דולר תמורת דולר כדי להגן על העובדים והעסקים שלנו".
המכסים החדשים, החלים בין היתר על חומרי בנייה, ביגוד, משקאות אלכוהוליים ומקלות הוקי צפויים לגרור עתירות משפטיות. המשבר הנוכחי מעמיק חרף פגישה שנערכה רק לפני כשבועיים בבית הלבן, שבסיומה הגדיר טראמפ את קארני כ"מנהיג ברמה עולמית" והבטיח כי יצא ממנה "מאושר מאוד". אלא שבפועל, המכסים הרוחביים של וושינגטון על ענפי הפלדה, האלומיניום והרכב המשיכו להכות קשות בתעשייה הקנדית ולגרור גלי פיטורים. אף שמרבית הסחר הבילטרלי (כ-85%) עדיין חוסה תחת הסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA), בוושינגטון החריפו את הטון: יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, קווין האסט, טען כי אוטווה "התגלתה כקשה מאוד למו"מ", בעוד קארני מצידו הבהיר כי המכסים האמריקאיים הגיעו ל"רמות שלא נראו מאז השפל הגדול" – מה שיחייב את קנדה לבצע שינוי אסטרטגי עמוק שילווה בוויתורים ובפגיעה בכיס הצרכנים.
נשיא ארה"ב טראמפ עם ראש ממשלת קנדה קרני בחדר הסגלגל
"דרישות לא הוגנות"
לדברי ראש ממשלת קנדה, פיצוץ השיחות נבע מדרישות חדשות שהציב הממשל האמריקאי ברגע האחרון – שאותן הגדיר "לא הוגנות, לא כלכליות ומטילות ספק באמינות של כל הסכם עתידי. היינו מוכנים לבטל את המכסים על מגזרים אסטרטגיים, במיוחד פלדה, אלומיניום ורכב, אך לא היינו מוכנים לערער את התעשיות המרכזיות שלנו. הצעדים שלנו יתרכזו במוצרים כמו פלדה ומוצרי חלב". הצעדים הקנדיים צפויים להיכנס לתוקף ב-8 בספטמבר.
המשבר מפעיל לחץ כבד גם בתוך קנדה. בפרובינציות כמו קוויבק עדיין בוחנים בזהירות את דרישת הממשל הפדרלי לבטל את החרם המקומי על מכירת אלכוהול מארה"ב.
במגזר העסקי האמריקאי מביעים חרדה עמוקה מההסלמה. לשכת המסחר של ארה"ב (U.S. Chamber of Commerce) כבר התריעה השבוע כי גל המכסים יפגע בשתי הכלכלות, יזניק את יוקר המחיה, ישבש את שרשראות האספקה ויסכן כ-13 מיליון מקומות עבודה אמריקאיים הנשענים על הסחר הבילטרלי.
הטלת המכסים היא מתוקף חוק סמוט-האולי מיוני 1930 שמתחבר דווקא למה שנחשב בעיני כלכלנים לזרז המרכזי שהחריף והעמיק את "השפל הגדול". החוק שנולד במטרה להגן על החקלאים והתעשיינים האמריקאים מפני תחרות ויבוא זר לאחר קריסת וול סטריט ב-1929, העלה את המכסים בארה"ב על יותר מ-20 אלף מוצרים. בעקבות זאת מדינות רבות ברחבי העולם (ובהן קנדה, בריטניה, צרפת וגרמניה) הגיבו מיד בהטלת מכסי עונשין על תוצרת אמריקאית. בתוך שלוש שנים צנח היקף הסחר העולמי בכ-60%-65%, והיצוא האמריקאי נחתך בלמעלה ממחצית, וריסק את ענפי החקלאות והתעשייה.
