בעוד העולם שוקע בעוד ועוד פלגנות, מריבות בין הצפון לדרום, מלחמות בין המזרח למערב, ומתיחות בין השמרנים לפרוגרסיבים, שווייץ נשארת בשלה: ב-27 בספטמבר ייערך במדינה משאל עם שידון בשאלה: האם עליה לחזק את ערך הניטרליות שלה.
לפי הסקרים, היוזמה, שמובלת בעיקר על ידי מפלגות הימין וזוכה להתנגדות מהממשלה, צפויה להידחות ברוב של כמעט שני שלישים מתושבי המדינה. המצב, אם כן, לא הולך להשתנות. רוב תושבי שווייץ מאמינים בניטרליות, שלום, שלטון החוק ועידוד הדמוקרטיה כדרכים שבהן ניתן להניע ערוצים של שלום.
אבל כל זה לא מונע מהשוויצרים להתכונן ולהצטייד היטב-היטב למקרה של מלחמה.
שווייץ היא המדינה המוגנת בעולם. במלחמת העולם השנייה היא חצבה מאות מבצרים ובונקרים בתוך הרי האלפים. בעקבות המלחמה הקרה חוקק במדינה חוק עקרון הכיסוי המלא, וכך בשווייץ קיימים 370 אלף בונקרים ומקלטים פרטיים וציבוריים. החוק מחייב בניית מקלט בכל בניין מגורים או גביית מס שישמש להקמת מקלטים ציבוריים. הבונקרים בנויים מקירות בטון עבים במיוחד, מצוידים בדלתות פלדה מחוזקות במשקל טונות, במערכות אוורור עם מסנני אב"כ נגד תקיפות כימיות וגרעיניות וביציאות חירום נסתרות. המקלטים חייבים להיות מוכנים לשימוש בתוך חמישה ימים בשעת חירום.
יהלומים ופרארי בבונקר
כ-20 אלף מהבונקרים הללו היו בונקרים צבאיים, שהיו חלק מתוכנית ההגנה של שווייץ וכללו בתי חולים, מחסני נשק ומרכזי פיקוד ושליטה. חלק גדול מהם עבר לידיים פרטיות, וכעת הודיע משרד החימוש הפדרלי של שווייץ כי הוא עומד להפוך את הבונקרים הצבאיים הנותרים, שרובם נמצאים בשימוש אזרחי והפכו למרתפי יין וגבינות או גלריות וכספות, לשמישים לשעת חירום באופן מיידי. המטרה: להפוך את הבונקרים למקומות אחסון לאוכל, תרופות, חלקי חילוף, ציוד חירום והגנה, כלים לייצור מצרכים קריטיים ותחמושת. משרד החימוש והצבא השוויצרי כבר פנה לחברות טכנולוגיה ולוגיסטיקה ומכוני מחקר כדי שיציעו פתרונות חדשניים וזולים לשימוש חוזר בבונקרים לצרכים ביטחוניים.
לדברי משרד הביטחון השוויצרי, מתחזקות במדינה ההערכות כי רוסיה תצליח להתחמש מחדש עד 2028 ותנסה לערער את אירופה, בין היתר על ידי תקיפה של אתרים אסטרטגיים, ולכן הבונקרים הצבאיים צריכים לחזור לשימוש פונקציונלי בלי הוצאות כספיות גדולות על שיפוץ ואחזקה.
אבל גם בבונקרים יש עניין של מעמדות, ואף אחד לא באמת מצפה שהאליטה השוויצרית תסכים להתגונן באותו מקלט עם פשוטי העם. כך נולד פרויקט חדש בקנטון אובוולדן באלפים השוויצריים, שבו יזמים שוויצרים בונים קומפלקס ענק של בונקר וכספות שיכולים לעמוד בכל סוג של התקפה.
"הכספות יזכו לאותה אבטחה שלה זוכה הבנק הלאומי של שווייץ", מבטיחים היזמים. ההגעה למקום תהיה דרך מספר מנהרות שיוליכו לכספות שיהיו קבורות מתחת למאה מטרים של סלעים. המצב הפוליטי הגלובלי הנוכחי הביא לדרישה גבוהה של העשירון עליון לכספות שבהן יוכלו לאבטח את הרכוש שלהם, מטבעת נישואים, שעון, יהלומים, עבודות אמנות יקרות, מזומנים ועד מכונית פרארי. העבודות על הקומפלקס, שבעבר אירח מסעדה ואולם אירועים, מרכז אימון לכבאים ומטווח, כבר התחילו והוא אמור להיות מוכן לאכלוס בתחילת השנה הבאה. מחיר התחלתי לכספת: מיליון פרנקים שווייצרים.
חפצי אמנות יקרים בבונקר בשווייץ
(bruenig mega safe)
חברת ברוניג מגה סייף שאחראית על הפרויקט, מדגישה באתר שלה באינטרנט כי הכספות ישמרו על טמפרטורה קבועה של 13 מעלות וכי הן יכולות לשמש גם להגנה לבני אדם. החברה גם מדגישה כי הלקוחות יוכלו לארגן פגישות עסקים במקום וכי החברה גם תציע שירותי ביטחון כגון ניתוח סיכונים ואימונים בביטחון ובהישרדות.
מדובאי לכספת בהר
עד השנה דובאי הייתה מרכז הכספות של עשירי העולם, אבל מאז תחילת המלחמה בין ארצות-הברית וישראל לאיראן, הרבה עשירים הוציאו את הנכסים הנזילים שלהם מארצות המפרץ והם מחפשים כעת מקומות חדשים.
בסך הכל טיפלו הבנקים השוויצריים בשנה שעברה בנכסים בגובה של 9.3 טריליון פרנקים שוויצריים, כשההערכות הן כי מחצית מהסכום מגיע מחוץ למדינה. למרות המחיר ההתחלתי הגבוה, עשירי שווייץ והעולם עומדים לערוך מרוץ תחרותי בניסיון להשיג מקום אקסקלוסיבי באלפים, מאה מטרים מתחת לפני האדמה.
זו לא הפעם הראשונה שבה בונקרים מזרימים כסף לכלכלה השוויצרית. הפחד אחרי הטלת פצצות האטום בהירושימה ובנגאסקי אחרי מלחמת העולם השנייה, והמלחמה הקרה שהגיעה בעקבותיה, הכניסו את השוויצרים לחקיקה ובנייה של בונקרים שהיו אמורים לספק הגנה.
הידע השוויצרי, העיצוב והטכנולוגיה החדשנית שהם השתמשו בה כדי לזווד את הבונקרים ולהפוך אותם למאפשרי חיים לתקופה ארוכה, הפכו אותם לחלוצים בתחום והביאו לדרישה עצומה לידע, תחזוקה ואביזרים נלווים. בין האנשים שהזמינו בונקרים משווייץ אפשר היה למצוא גם את הדיקטטורים מועמר קדאפי וסאדאם חוסיין.
