בשנת 2022, לאיתי במברגר, מדריך מטעים נשירים במשרד החקלאות, הייתה תגלית.
"הייתי במטעים של עצי פרי וראיתי שיש שורות עם פרי יפה ואחרות כמעט בלי פרי. ניסיתי להבין מה קורה בשורות המוצלחות, והבנתי שהן קיבלו הצללה מעצי ברוש, אשל או אורן גבוהים, ולכן הניבו פרי גם בשנים חמות במיוחד", הוא מספר.
לאחר שעשה מחקר בנושא, במברגר חשד כי אפקט ההצללה היה חשוב דווקא בעונות הקרות, ולא בקיץ. "המטעים הנשירים צריכים מנות קור", הוא מסביר, "אבל לאחרונה יש יותר ויותר שנים עם חורף חם. זו אחת מההשפעות המדאיגות של משבר האקלים, וכנראה שזה משמעותי מאוד עבור עצי הפרי הנשירים".
איתי במברגר. רואה פרי בעמלו
(אביהו שפירא)
בחורף של אותה שנה הוא עשה ניסוי והציב רשת אטומה לאור על עצי הפרי במטע בכפר עציון. למחרת, עם שחר, הוא מדד את הטמפרטורה וגילה שהיא נמוכה בעשר מעלות מאשר מחוץ לרשת. במברגר פנה לד"ר מיכל אקרמן-לברט ממו"פ צפון-מיג"ל, ובשיתוף איתה הורחב הניסוי ל-30 מטעי עצים ברחבי הארץ, מרמת הגולן ועד השפלה. החוקרים פרסו רשתות צל שחורות, שחוסמות 90% מקרינת השמש, מעל מטעי אפרסק, נקטרינה, משמש, דובדבן, שזיף ואגס, והשאירו אותן שם לאורך חודשי הסתיו והחורף.
הנתונים שנאספו מהשטח הראו על עלייה של כ-24% בצבירת מנות הקור – וזינוק ממוצע של כ-82% ביבולים בהשוואה לחלקות הביקורת שנותרו ללא רשתות. "התוצאות של המחקר בשלוש השנים האחרונות הן מטורפות", הוא אומר, "אני מאמין שהממצאים המרשימים האלו מייצרים כלי משמעותי להתמודדות בישראל עם משבר האקלים, ואני מניח שגם בעולם יבקשו לאמץ אותו".
עלות הפתרון, שדורש פריסה והסרה עונתית, נעה בין 4,000 ל-5,000 שקלים לדונם. "זה לא כל כך זול, אבל לעומת התוצאות המחיר די שולי", אומר במברגר, "הרווח מהשימוש ברשתות, למשל במטעי דובדבן, היה 8,000 עד 15,000 שקלים לדונם בשנה".
מנהל שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, חגי שניר, סיכם: "מדובר בכלי פשוט יחסית ליישום, בעלות נמוכה, שעשוי לסייע לחקלאים לשמור על יציבות הייצור גם בתנאי אקלים משתנים. החקלאות זקוקה לפתרונות חדשניים, ולפעמים החדשנות מתחילה דווקא מהתבוננות פשוטה בשטח".
