אחרי קדנציה שלמה שבה ניסתה לקדם השתמטות ממוסדת של חרדים, ש"ס רוצה את קולות החיילים. סרטון שפרסם יושב ראש המפלגה אריה דרעי בצאת השבת האחרונה, שבו נראה "לוחם צה"ל חרדי" שב הביתה בשבת, הצליח לעורר סערה ולהרגיז רבים – בהם גם ממשפחות שכולות.
בסרטון נראה לוחם דתי-חרדי חוזר הביתה בערב שבת, כשנראה בהתחלה שלא יספיק בזמן לקידוש. המשפחה מחכה עד שכבר לא ניתן לחכות – ואז הוא נכנס הביתה ומחבק את הוריו. קרוב משפחתו של הלוחם בסרטון, תלמיד ישיבה, אומר לו: "התפללתי בשבילך ובשביל כל החיילים".
(אלכס קולומויסקי)
לסרטון צורף גם נתון רשמי כביכול, שלפיו "מעל 30,000 חיילים ואנשי קבע הצביעו למפלגת ש"ס בבחירות האחרונות". אלא שלפי נאום אחר של דרעי מדובר ככל הנראה במעטפות הכפולות, שכוללות גם מצביעים בבתי כלא, בתי חולים, בתי אבות – וגם עובדי קלפי, בהם מתפקדי מפלגת ש"ס.
"שולח ילדים אחרים למות"
בין התגובות על הסרטון בלטו תגובותיהן של משפחות שכולות מ-7 באוקטובר, בהן של יובל זאושניצר, שבן זוגה רב-סרן רועי צ'אפל ז"ל נפל בבוקר הטבח. "בסוף השבוע יציגו לנו את התחקיר ונציין יום הולדת לרועי. ידעתי שזה יהיה שבוע מורכב. קמתי בבוקר וראיתי את הסרטון הזה וישר עלו לי דמעות מרוב עצבים. מאיפה האומץ?", כתבה. גם דוד דנינו, שאחיו אורי דנינו נרצח בשבי חמאס, הוסיף בתגובה לדרעי: "אבא שלי כבר לא יכול להגיד 'חיים של אבא'. בגללך!".
תגובתו של רפי בן שטרית, ששכל את בנו אלרואי במוצב נחל עוז, וחבר לאחרונה למפלגת ישראל ביתנו, כתב אף הוא כי "מאז 7 באוקטובר, כל כך הרבה אבות כבר לא יכולים לומר 'חיים של אבא'. רק לאחרונה אריה דרעי התגאה בשלושת נכדיו העריקים. אסיר משוחרר שלא שולח את ילדיו לצבא, שולח ילדים של אחרים למות, ומעלה סרטון שהוא אצבע בעין של אבות שכולים".
ההחלטה: הסרטון יוסר
מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט, אב שכול בעצמו, התנגדה לשימוש בדמות החייל בסרטון, דבר שמנוגד לתקנות שהוגדרו לתעמולת בחירות. המפלגה דרשה מש"ס להסיר מהרשת את הסרטון וטענה כי הוא "יוצר רושם שצה"ל מזדהה עם ש"ס, שמקדמת השתמטות". בנוסף נטען במכתב ששוגר לש"ס כי "הסרטון מפר את חוק התעמולה בשל השימוש באותיות המפלגה בתקופה האסורה".
מאוחר יותר, לאחר שבמפלגת ש"ס תקפו את איזנקוט ששולל לטענתם את "הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, להסיר את הסרטון. ש”ס הגיבה וטענה כי מדובר ב“רדיפה משפטית נגד הימין, המסורתיים ושומרי הדת”: “זה כבר לא מפתיע. אתם יכולים למחוק סרטון, אבל לא תוכלו למחוק את מאות אלפי המשפחות התומכות בש”ס”.
אכיפה מאוחרת מדי?
אין זו הפעם הראשונה שבה מפלגה מפרסמת סרטון או תוכן שלאחר מכן נפסל על ידי ועדת הבחירות. למעשה, נדמה שהתופעה הזו רק גוברת. ברקע, התעוררה לקונה לפיה עד פסילת הסרטונים, הם מצליחים לצבור תאוצה והסרתם בדיעבד היא לא גורם אכיפה אפקטיבי.
כיום, ועדת הבחירות המרכזית לא מוסמכת לבצע אכיפה מוקדמת, והיא פועלת רק במענה לעתירה נגד המפלגה שפרסמה סרטון שנוגד את התקנות. התהליך נראה כך: גורם ציבורי, מפלגתי או אזרחי פונה קודם בתלונה למפלגה שפרסמה את הסרטון, בטענה שהוא נוגד את החוק, אחר כך היא מגישה עתירה לוועדת הבחירות ורק לאחר מכן יכול יושב הראש להוציא צו ארעי להסרת הסרטון, עוד לפני החלטה מלאה.
עד היום הוגשו 129 עתירות לסולברג – רובן נגד סרטונים של מפלגות. עו"ד שחר בן מאיר, אקטיביסט משפטי שמתמחה בנושא, טוען כי לשון החוק לא מחייבת את השופט לפעול רק לאחר הגשת עתירה, אלא שהוא יכול לפנות מיוזמתו למפלגה, לשמוע את טענותיה נגד סרטון שהוועדה חושבת שנוגד את דרכי התעמולה ואז להוציא צו ארעי. עו"ד בן מאיר מציין כי על הפרקליטות לתבוע את המפלגות ולאכוף את החוק, וכך לייצר הרתעה.
