מחסור של מאות אנשי צוות פרא-רפואיים ומורות לחינוך מיוחד. ראיון לאולפן עו"ד רויטל לן-כהן ושירלי ויסמן
(צילום: מיקי שמידט)
יממה לפני פתיחת שנת הלימודים, מאות משפחות של ילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד, מוצאות עצמן ללא פתרונות בסיסיים. מחסור חריף באנשי צוות פרא-רפואיים ומורות לחינוך מיוחד, לצד ביטול הסעות וצהרונים, מותיר ילדים רבים ללא מסגרת מתאימה.
"מה שקורה השנה הוא לא חדש ומתרחש כבר כמה שנים, אלא שבכל שנה הוא מתעצם ומחמיר", מתארת את המציאות הקשה עורכת הדין רויטל לן-כהן, יושבת ראש קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. "בכל שנה יש ילדים שלא פותחים את שנת הלימודים, בין אם כי עדיין לא מצאו להם שיבוץ או כי אין סייעת שאמורה ללוות אותם, או מכל סיבה אחרת - כולל הסעות למסגרות שלא תמיד מתחילות עם פתיחת שנת הלימודים".
3 צפייה בגלריה
חלק מכיתות החינוך המיוחד יישארו סגורות בשל מחסור בצוותים
(צילום: Wirestock Creators / Shutterstock)
לדבריה, הבעיה הולכת ומתגברת ויוצרת "מעגל קסמים" מתיש ומתסכל: "ככל שהבעיה גדלה, היא גורמת ליותר ויותר הורים לוותר על שילוב ילדיהם בקהילה, ולבקש מסגרות חינוך מיוחד נפרדות. וככל שיותר הורים מבקשים מסגרות נפרדות, זה מעמיס על המערכת באופן כזה שגורם למחסור בצוותים ולהיעדר שיבוצים".
רב-קו לילד בן 7 עם צרכים מיוחדים
שירלי ויסמן חיה את המציאות הזו על בשרה. בנה בן השבע, אביב, המתמודד עם לקויות למידה, בעיות התנהגות וקשב וריכוז, אמור להתחיל השנה את שנתו השנייה בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. אלא שרק לפני כמה ימים, גילתה ויסמן להפתעתה ששירותי ההסעה שהביאו את בנה לבית הספר במהלך השנה שעברה - בוטלו השנה.
"אף אחד מהעירייה לא עדכן אותנו על כך", מספרת האם בכעס. "נאלצנו לגלות זאת בעצמנו בדקה ה-90". המשפחה מתגוררת ברובע יזרעאל, שכונה בתוך עפולה, ומכיוון שלא פתחו מסגרות חינוך מיוחד באזור מגוריהם, אביב נאלץ ללמוד בבית ספר המרוחק שניים-שלושה קילומטרים מביתם.
הפתרון שהציעה העירייה לא פחות מפתיע מהגילוי המקורי. "בעירייה הציעו לנו רב-קו. העירייה למעשה מצפה מילד חינוך מיוחד בן שבע שיעלה לבדו על אוטובוס, יחד עם עוד עשרות רבות של בני נוער וילדים גדולים יותר שאותם הוא לא מכיר, שממתינים בתחנה בשעת בוקר מוקדמת".
עו"ד לן-כהן דוחה את טענת העירייה ומדגישה כי על פי החוק, ילדים עם צרכים מיוחדים בגילאי שבע המתגוררים במרחק שעולה על שני קילומטר מהמסגרת החינוכית, זכאים להסעה. "חוק לימוד חובה מחייב את המדינה לתת לימודים בחינם, וחלק מהלימודים זה גם להגיע אליהם", היא אומרת, "ולכן הרשויות מחויבות לתת לאביב הסעה".
לטענת העירייה (תגובה מלאה בסוף הכתבה - ש"כ) הממשלה לא אישרה תקציב להסעות החינוך המיוחד, אך ויסמן מציינת כי "במהלך כל השנים האלה העירייה הכניסה את היד לכיס ומצאה פתרון. בשנה שעברה הייתה לנו הסעה, היה מלווה בהסעה, והילדים הגיעו בבטחה לבית הספר. גם בשנה שעברה לא היה תקצוב להסעות, אז מה שונה השנה?"
עו"ד רויטל לן-כהן: "ככל שהבעיה גדלה, היא גורמת ליותר ויותר הורים לוותר על שילוב ילדיהם בקהילה. וככל שיותר הורים מבקשים מסגרות נפרדות, זה מעמיס על המערכת באופן כזה שגורם למחסור בצוותים ולהיעדר שיבוצים"
בנוסף למחסור בהסעות, המשפחות מתמודדות גם עם ביטול צהרונים. "כרגע לא הולך להיות צהרון בחינוך המיוחד אצלנו", אומרת ויסמן. "זה הולך להקשות מאוד על ההורים - אנחנו נהיה עסוקים כל היום בלהסיע את הילדים למסגרות ומהן הביתה, וזה עוד בלי להתייחס לנסיעות הנוספות לטיפולים בשעות אחר הצהריים שממילא אנחנו עושים מדי יום. התוצאה היא שלא יהיה לנו זמן לעבוד".
ויסמן אף מבהירה שההורים לא יקבלו כל הצעה להשתתף בעלויות, והם נחושים להילחם על זכויותיהם. "אם לעיריית עפולה לא יהיה פתרון עד תחילת הלימודים - נשבית את המערכת", היא מכריזה.
מציאות תקציבית קשה ודחיית פתרונות
המדינה מתמודדת עם משבר תקציבי חסר תקדים בחינוך המיוחד. על פי נתונים שפורסמו בכתבתו של שחר אילן ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, תקציב החינוך המיוחד זינק בארבע השנים האחרונות ב-60% - מ-15 מיליארד שקל ב-2021 ל-24 מיליארד ב-2025. זאת, בהשוואה לעליה של 27% בלבד בתקציב כלל משרד החינוך באותה תקופה. כתוצאה מכך, חלקו של תקציב החינוך המיוחד מתקציב המשרד גדל מחמישית ליותר מרבע.
הפער בעלויות בין החינוך הרגיל והמיוחד הוא דרמטי: בעוד העלות השנתית של תלמיד בחינוך הרגיל עומדת על 27.3 אלף שקל, העלות של תלמיד בחינוך המיוחד הנפרד עם לקויות למידה מגיעה ל-74.1 אלף שקל - כמעט פי שלושה. עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, העלות מזנקת ל-129 אלף שקל לשנה - כמעט פי חמישה מהחינוך הרגיל.
3 צפייה בגלריה
במקום לחזור על רפורמות שמנסות לשפר את מצבם של הילדים עם הצרכים המיוחדים, לתקן את מערכת החינוך הרגילה
(צילום: עמית שעל)
לדברי לן-כהן, המדינה פוגעת בעצמה מבחינה כלכלית: "אם אני נאלצת להפסיק לעבוד כדי להסיע הלוך-חזור את הילד שלי למסגרות החינוכיות, או כדי לספק לו את הטיפולים שאותם הוא לא מקבל במסגרת המיוחדת - המשמעות היא שהפסקתי לתרום לתל"ג, לא שילמתי מס הכנסה, לא שילמתי מס בריאות וביטוח לאומי, והמדינה הפסידה עליי לאורך השנים הרבה יותר ממה שהיא הייתה מחויבת במילא להשקיע בחינוך".
הנתונים מראים שהרפורמה בחינוך המיוחד, שנועדה להגביר את השילוב של ילדים במסגרות הרגילות, נכשלה. אם ב-2022 עמד שיעור התלמידים בחינוך המיוחד הנפרד על 38.6%, הרי שב-2025 הוא כבר מגיע ל-40%, על פי הנתונים שפורסמו באותה כתבה.
כפתרון לבעיה המתגברת, לן-כהן מציינת את המלצות "ועדת שפירא" לבחינת החינוך המיוחד, שהגישה את מסקנותיה לשר החינוך קיש במרץ האחרון: במקום לחזור שוב ושוב על רפורמות שמנסות לשפר את מצבם של הילדים עם הצרכים המיוחדים, צריך לתקן את מערכת החינוך הרגילה: "תשקיעו במשאבים שיקטינו את גודל הכיתות, תשקיעו בגיל הרך כדי שלא יתפתחו בעיות עם השנים. ההשקעה הזאת תתחיל להחזיר את עצמה כבר בשנה הראשונה".
שירלי ויסמן: "כרגע לא הולך להיות צהרון בחינוך המיוחד אצלנו. זה הולך להקשות מאוד על ההורים - אנחנו נהיה עסוקים כל היום בלהסיע את הילדים למסגרות ומהן הביתה, וזה עוד בלי להתייחס לנסיעות הנוספות לטיפולים בשעות אחר הצהריים שממילא אנחנו עושים מדי יום. התוצאה היא שלא יהיה לנו זמן לעבוד"
בין היתר, המליצה הוועדה על הקטנת הכיתות מיותר מ-30 תלמידים בממוצע ל-19; מתן הכשרה בחינוך משלב לכל המורים והשקעה משמעותית בגיל הרך. עלות ההמלצות נאמדת בהשקעה חד-פעמית של 14 מיליארד שקל ותוספת שנתית של 1.5 מיליארד שקל. אולם שר החינוך דחה את היישום ל-2027, בעוד שבמשרד האוצר מתנגדים לתוכנית בטענה שהיא לא ישימה ואין הוכחה שתעצור את הגידול בחינוך המיוחד.
מעיריית עפולה נמסר בתגובה לדבריה של ויסמן כי, "העירייה פועלת על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך. האם שעלתה לשידור יודעת שילדה אינו זכאי להסעה".
