למרות המחסור בכוחות לוחמים בצה"ל, המדינה מסרבת לגייס אלפי צעירים שרוצים לתרום ולהתגייס לצבא באופן מיידי. מדובר באלפי צעירים חסרי אזרחות, שחיים בישראל זה שנים רבות, חלקם נולדו כאן, התחנכו במערכת החינוך הישראלית, מדברים עברית שוטפת ומבקשים לשרת את המדינה, אך נדחים על בסיס טכני-מינהלי.
במכתב, שנשלח מטעם עשרות צעירים בידי עורכי הדין תומר ורשה, אסף וייצן ונועם גרינצייג, מתבססים הפונים על חוק שירות ביטחון, שקובע באופן ברור: ניתן לגייס גם שוהים זמניים ואף חסרי מעמד - כל עוד מקום מגוריהם הקבוע הוא בישראל. לא נדרש שינוי במעמדם או הענקת אזרחות לשם גיוסם.
אלפי צעירים - אפס התגייסויות
במענה רשמי לבקשת חופש מידע, נמסר מרשות האוכלוסין כי בישראל חיים כיום למעלה מ-3,500 צעירים בגילאי 15 עד 25 בעלי מעמד ארעי בלבד - רובם המכריע חיים בארץ דרך קבע, חלקם נולדו כאן. מדובר בכוח אדם איכותי, בעל מוטיבציה - שהמערכת פשוט מתעלמת ממנו.
בין הפונים: ג'רום ישראל פורוולס (23), שעלה לישראל בגיל תשע. כל בני משפחתו הם תושבי קבע או אזרחים - והוא היחיד שלא יכול להתגייס. אחיו משרת כלוחם מילואים, אבל ג'רום נדחה. אפְּסיאן אגילאר (22), שנולד בישראל, גדל אצל משפחה ישראלית מגיל ינקות. ישראלי לכל דבר - אך בגלל רישיון ישיבה זמני הוא לא יכול להתגייס לצה"ל. אשלי קסאו (17.5) נולדה וגדלה בישראל לצד משפחתה הישראלית. ממתינה שנה וחצי להסדרת מעמדה, אך מבקשת כבר כעת להתגייס.
עו"ד ורשה אמר: "אין כאן שיקול ביטחוני - רק שיקול בירוקרטי. צה"ל נאבק על כל חייל - משקיע במנגנוני הסברה, חינוך והכשרה. ובמקביל, מזניח אלפי צעירים שמתחננים לשרת, רק כי הם לא רשומים כ'אזרח'. זה אבסורד מוסרי ולאומי".
עו"ד אסף וייצן הוסיף: "החוק מאפשר - המדינה מונעת. צריך להפוך את המשוואה: מי שגדל פה, שלומד פה, שחולם לשרת - צריך לחבק אותו. לא להותיר אותו מחוץ למחנה".
דרישה ברורה: גייסו או שנפנה לבג"ץ
הפנייה שהועברה לצה"ל דורשת להפעיל מיידית את הסמכות לגייס את הצעירים האלה, או לחלופין להקים ועדת חריגים שתבחן כל מקרה לגופו. אם תידחה הבקשה על הסף - אומרים עורכי הדין - תוגש עתירה לבג"ץ.
במכתבם לראש אכ"א, האלוף דדו בר כליפא, כתבו עורכי הדין ורשה וויצן: "יצוין כי גיוסם של מרשינו אפשרי בהתאם לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו-1986, וזאת אף מבלי לשנות את מעמדם בישראל ומבלי שתוענק להם אזרחות ישראלית או מעמד קבע. סעיף ההגדרות בחוק קובע כי 'מיועד לשירות בטחון' הוא 'אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו 16 שנים וחצי, וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א', ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון'".
לאחר מכן מצוין בסעיף כי "תושב קבוע" הוא "אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח סעיף 45". סעיף 45 לחוק, אשר כותרתו מדברת בעד עצמה - "חובת שירות ביטחון של השוהה בארץ ללא רשיון", קובע כך: "שהה אדם בישראל על פי רישיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ונשאר בישראל שישה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרישיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רישיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לעניין שירות ביטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרישיון, יראו, לעניין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור".
עורכי הדין אמרו כי "מכאן, קל וחומר שניתן ליישם את הוראות החוק על אזרחים זרים אשר נולדו וגדלו בישראל במשך כל ימי חייהם (או למצער, הגיעו לישראל בגיל ינקות וחיו כאן מרבית ימי חייהם), בין שהם מחזיקים ברישיון ישיבה ארעי מכל סוג שהוא ובין אם מעמדם בישראל לא הוסדר כלל".
