בשל המחסור בכוחות לוחמים בצה"ל, באגף כוח האדם עיגנו בימים האחרונים את "פקודת 77", על שם הקוד המטכ"לי להשארת לוחמים בצבא בתום שירותם הסדיר. המשמעות היא שמעתה ועד להקלה במצב הביטחוני, שינוי חוק השירות או גיוס ממקורות כוח אדם נוספים, כל לוחם סדיר ימשיך לארבעה חודשי מילואים נוספים תחת צו 8 פתוח - ויקבל חופשת שחרור רק בתום שלוש השנים.
4 צפייה בגלריה
משבר הסד"כ מחריף, החקיקה תקועה - וצה"ל מאמץ פקודת חירום להארכת השירות
(צילום: דובר צה"ל)
הכותרת
מה צה"ל עושה בעזה ואיך תיראה הלחימה בשבועות הקרובים | יואב זיתון
31:00
מאז שנגמר התמרון ברצועת עזה, הלחימה דעכה והושגה הפסקת אש בזירה הצפונית, אפשרו חלק ממפקדי החטיבות הסדירות לפקודיהם להשתחרר בתום שנתיים ושמונה חודשים, ובהתאם העניקו לפקודים את חופשת השחרור במועדה כמקובל. אלא שכפי שנחשף ב-ynet בחודש האחרון, בחטיבות מסוימות, בהן הנח"ל, ההקלה הבסיסית הזו בוטלה שוב במחזור השחרור הנוכחי. הלוחמים זעמו, ולאחר הפרסום התאפשר לחיילים לצאת לחופשת השחרור אחרי שבמשך יותר ממחצית ממשך השירות שהו החיילים בלחימה מתישה בתוך עזה.
כעת, בתום עבודת מטה באכ"א ולאור הניסיון שצבר כמפקדם של אלפי לוחמים סדירים במלחמה כמפקד אוגדה 36, החליט ראש אכ"א אלוף דדו בר-כליפא לעגן את הקוד המטכ"לי שמתיר בשעת חירום להורות ללוחמים סדירים להמשיך ישירות לשירות מילואים, ולהסדיר זאת באופן גורף ואחיד. את המהלך ביצע חרף משמעויות העומס על הלוחמים, שמשך שירותם יחזור הלכה למעשה לשלוש שנים, ללא חקיקה ועם מציאות זמנית ושוחקת, שהולכת ומתקבעת לשנים קדימה.
פוליטיקה מונעת את הסדרת התקנה בחוק
את הרקע והסיבה לפקודה החדשה, קשה להמציא. מדובר בביטוי נוסף לניתוק של הפוליטיקאים מצורכי המלחמה שאורכת כבר כמעט 19 חודשים: צה"ל מתחנן לממשלה ולדרג המדיני, מחודשי המלחמה הראשונים, להאריך בחוק את שירות החובה בחזרה לשלוש שנים, כדי להקל, ולו במעט, על עומס חיילי המילואים. למרות זאת, המפלגות החרדיות לא מסכימות להצביע בעד חוק שמאריך את השירות עד שלא יחוקק חוק ההשתמטות החדש, שיקבע את הפטור לרוב של הצעירים החרדים משירות.
מדובר בשני חוקים שונים, שצה"ל צריך את שניהם כדי להתמודד עם משבר כוח האדם העצום בו ולמלא את יעדי המלחמה. בצבא נדהמו מהחיבור הפוליטי שבוצע בין שני תיקוני החוקים שטרם התרחשו, מהתניית חוק אורך השירות לטובת אינטרסים פוליטיים, על אף שאין לו השפעה בכלל על גיוס החרדים, והוא נועד רק לשם הקלה על לוחמי המילואים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושני שרי הביטחון לאורך המלחמה נכנעו לגחמה הפוליטית הזו, ולכן שני התיקונים לחוק תקועים מזה חודשים ארוכים.
קיצור חופשת שחרור, הקפדה על הופעה ולבוש
הפקודה החדשה דוחה למעשה את חופשת השחרור של הלוחמים, שאורכה כשבועיים, לתום ארבעת חודשי המילואים הנוספים, ומחברת אותם לכתשעה ימי חופשת השחרור ממילואים, שמגיעים להם לפי הפקודות. המהלך עדיין מעורר כעס אצל לוחמים סדירים שאמורים להשתחרר בעת הזו, בגלל הציפייה שלהם להפוגה משמעותית ראשונה מנטל המלחמה הארוכה שחוו. לטענתם, הפקודה החדשה מפלה אותם, דווקא בגלל כמות ימי חופשת השחרור מפרק המילואים (שמכונה בצה"ל – "ימי התארגנות בבית על חשבון הצבא").
לשם השוואה, מילואימניקים קרביים אחרים באופן מצטבר שבועיים עד חודש של חופשה בבית, שנספרת כימי מילואים. בצה"ל הסבירו את ההבדל וציינו כי "אין מה להשוות בין חיילים סדירים שממשיכים למילואים לבין חיילי מילואים שעושים כבר סבב שלישי או רביעי מתחילת המלחמה, והעומס עליהם עצום".
הפקודה החדשה יכולה לעורר כעס נוסף אצל לוחמים סדירים, שקשורה בהופעה ולבוש. הפקודה החדשה קובעת כי "חייל בשירות חירום שווה לחייל סדיר". בצה"ל הסבירו כי "אנחנו לא רוצים שבאותו גדוד סדיר בגבעתי יסתובב לוחם מגולח"ץ למשעי, כמו שצריך להיראות לוחם סדיר, ולצידו לוחם עם שיער פרוע, זקן עבות ומדים מעט מרושלים, על אף שהם באותו הגיל ולמעשה ועושים יחד את אותה המשימה".
בנוסף לכך, הפקודה החדשה מאפשרת לכל מפקד גדוד להעניק פטור מארבעת החודשים הנוספים הללו לעד 30 אחוזים מהחיילים שאמורים להשתחרר משירות הסדיר באותו מחזור, לפי שיקול דעת, אילוצים ובעיות פרט. הקלה זו נועדה להביא לכך שהלוחמים יוכלו לאחר מכן, בעתיד, לשרת כלוחמי מיל' מהמניין ביחידות שיקלטו אותם, מבלי חיכוכים עם המערכת שיובילו לפטור משירות מילואים.
הפקודה החדשה גם מעגנת את הפיקוח המטכ"לי של אכ"א על המהלך, כדי שלא יהיו לוחמים ש"ייפלו בין הכיסאות" בגדודים הסדירים השונים, ומפקדיהם יפרו את זכויותיהם עקב העומסים. היא כוללת לא רק לוחמים, אלא גם בעלי תפקידים קריטיים נוספים ביחידות הקרביות, שבהן המחסור לרוב אף גדול יותר, כמו נהגים, טבחים, חימושניקים וכדומה.
"בסופו של יום, כלכלית לוחם הסדיר רק ירוויח מזה, כי הוא יצא לאזרחות עם הרבה יותר כסף, גם אם יצטרך לתת עוד שלושה חודשי שירות מעבר למתכונן", הסבירו בצבא את היתרון הכספי שבשינוי. "מדובר בסכום כולל שיקבל אותו משוחרר, עם תום שלוש השנים, שמגיע במצטבר ליותר מעשרות אלפים שקלים, אם סוכמים את מענקי המילואים ומענקי השחרור".
עוד הסבירו בצה"ל את דחיית חופשת השחרור: "עדיף לחייל לקבל חופשה מרוכזת אחת בתום השירות, ולא את הפיצול שהיה בשנה האחרונה בחלק מהחטיבות. זה גם גרם להם לחזור אחרת, פחות טוב לגדוד, מחופשת שחרור שכזו. הפקודה החדשה גם קובעת שנקיים ללוחמים הללו יום הכנה מסודר למעבר בין הסדיר למילואים".
בצה"ל קבעו באופן חד-משמעי שמדובר בפתרון חלקי ומאולץ למשבר הסד"כ חסר התקדים שבו הוא נמצא: "גם ברגע נתון זה חסרים לנו כ-10,000 חיילים, בהם 7,000 לוחמים, שירדו מהמצבה עקב אילוצי הלחימה הממושכת", הסבירו, והבהירו גם כי הפקודה החדשה תתמלא "עד לתיקון החוק, או עד לשינוי המצב הביטחוני הנוכחי", אומרים בצה"ל, כשהאפשרות של גיוס החרדים לא נראית ממשית בזמן הקרוב.
הסכר כבר נפרץ
בצה"ל עושים "שמיניות באוויר" כדי לא לפרוץ את יעד החודשיים וחצי של שירות מילואים בשנה. מדובר בקרב מאסף של ממש, מול סיר עזתי מבעבע שעלול לגלוש בכל יום: פעולה קרקעית רחבה של צה"ל ברצועה, אם תתרחש, תחייב גיוס חטיבות מילואים מעבר למתכונן. לכן, את המשימות ברפיח מקבלות חטיבות סדירות כמו גולני, גבעתי ו-188, אך מעבר לכך תופר ההבטחה של צה"ל לעצמו ולמשרתי המילואים - שיידרשו להתייצב ליותר מחודשיים וחצי של מילואים בשנה.
ל-ynet נודע כי סכר זה נפרץ כבר לפני כשבועיים, למרות המאמצים הכבירים להינע מכך: שני גדודי מילואים נקראו לסבב מילואים שני השנה, ובצבא עושים הכול כדי להשאיר את התופעה בהיקף זה. חטיבת השריון הסדירה 7, למשל, שהייתה אמורה להצטרף ללחימה ברצועת עזה, לא עזבה בסוף את משימות הבט"ש בגבול הצפון, כדי שחטיבת שריון במילואים לא תחליף אותה במפתיע.
כדי להבין את היקף העומס על המילואימניקים, כדאי להזכיר שחודשיים וחצי הם כמות הימים שרק מג"דים במילואים היו עושים בשנה לפני פרוץ המלחמה, בעוד חייל ממוצע במיל' שירת כ-20 ימים בשנה שנחשבה "עמוסה". "כבר הגענו למילואימניקים שנמצאים 500 ימים על מדים, זה אתגר ואנחנו מחפשים לזה פתרונות", הסבירו בצה"ל. המציאות הנוכחית, ללא מהלך קרקעי גדול ברצועת עזה או חידוש הלחימה בצפון, לא צפויה להשתנות בשנים הקרובות: צה"ל צפוי להשאיר פי שלושה-ארבעה כוחות בגזרות הביטחון השוטף ובגבולות, כלקח מפלישת חמאס ב-7 באוקטובר. לכן, בצבא קראו לפתרונות ארוכי טווח למשבר הסד"כ, חרף עליות במוטיבציה של נערים לשרת בקרבי ושל נערות להפוך ללוחמות.
