בשיתוף קבוצת שטראוס
צפו בסיפורים האנושיים של אנשי מפעל הממתקים
(צילום: ירון שרון)
בימוי ועריכה: אסף קוזין. צילום: ירון שרון. מנהלת פרויקט: ניצן כהן. מנהלת תוכן: סלעית מבטח
עומרי פינסקי, מנהל מפעל הממתקים של שטראוס בנוף הגליל, כבר רגיל שאומרים לו שיש לו את עבודת החלומות. בין הטורטית, האגוזי, הכיף כף, הטוויסט והשוקולד פרה – הוא מנהל מגוון של עובדים מכל המגזרים: יהודים, ערבים, נוצרים ומוסלמים, עולים חדשים וישראלים ותיקים, נשים וגברים, שיוצרים במקום מרקם מיוחד. פסק זמן דווקא אין לו. "המפעל הוא סוג של מדינה קטנה, דוגמה לדו קיום. יש ערבות הדדית בין העובדים, דאגה אחד לשני. הלוואי שהיינו יכולים לקחת את המודל שיש לנו פה ולהפיץ אותו לכל המדינה", הוא אומר בגאווה בראיון.
גם אחרי ה-7 באוקטובר, למרות האתגרים בעיר המעורבת, יחד עם ירי הטילים מצפון, העשייה המשותפת שפינסקי מדבר עליה לא פסקה. "לא עצרנו לרגע, שלוש משמרות שישה ימים בשבוע, אפילו עבדנו יותר", משתף מנהל המפעל. "בסוף אנחנו מבינים שיש לו רק מדינה אחת, מקום אחד".
חיים זפרני, מנהל תחום ייצור במפעל, הגיע אל "מדינת הממתקים" הזו אחרי שירות ממושך במשטרה. "להגיע מתחום הביטחון לתחום התעשייה זה עולם אחר לגמרי", הוא מספר, "האתגרים והאדרנלין, שהיו במשטרה, עדיין קיימים כאן אבל במובנים אחרים, במובנים הרבה יותר שמחים והרבה יותר רגועים".
זפרני נוהג בכל בוקר לעשות סיבוב במפעל ולשאול את העובדים לשלומם ומרגיש שהם מחזירים לו תחושה של שותפות וחיבור. המשפחתיות הזאת עזרה לו במיוחד כשבתו גויסה למילואים ברמת הגולן ושירתה בגזרה רגישה. "כבר במוצאי שבת התכנסנו כולנו לשיחת זום ביחד עם המנהלים כדי לשתף בתחושות שלנו", הוא משחזר, "ובו זמנית לחשוב איך לחזור לעבודה ולעטוף את כולם".
6 צפייה בגלריה
מהמשטרה לייצור ממתקים: "אדרנלין מסוג אחר". חיים זפרני, מנהל תחום ייצור במפעל
(ירון שרון)
בסיבוב הבוקר שלו פוגש חיים גם את אנסטסיה דוגולוב, מנהלת התהליכים במפעל. "אני תמיד באה בבוקר מחייכת – וחיים יכול להעיד. זה מקום העבודה שהחזקתי בו הכי הרבה זמן", היא מספרת בקריצה. דוגולוב הגיעה למפעל לפני חמש שנים, התחילה בתור עובדת ייצור והתקדמה במהרה. "אני מאוד אוהבת את התפקיד שלי", היא אומרת. "אני מרגישה שבכל יום אני עושה משהו חדש ובכל יום יש רעיונות חדשים שאנחנו מפתחים ביחד. צריך לעבוד הרבה עם הראש".
אל תוך האידיליה הזו הגיעה המלחמה – ואיתה גם תקופה מורכבת למפעל בנוף הגליל. "זו היתה תקופה לא קלה", משתפת בכנות שירין עודה, מפעילה בכירה במפעל. עודה הגיעה אל מפעל הממתקים לפני 9 שנים ולמעשה זו היתה הפעם הראשונה בה יצאה אל שוק העבודה. בתחילה חששה, אך מהר מאוד השתלבה היטב בתוך המשפחה המקומית ואף יצאה ללימודי תואר ראשון בסיוע מלגה של שטראוס.
6 צפייה בגלריה
"רוצה חיים טובים יותר לילדים ולנכדים". שירין עודה, מפעילה בכירה במפעל הממתקים
(ירון שרון)
את הקשיים היא מתארת בעיקר ככאלה שמגיעים מתוך תחושת הפחד, לא רק בצל המלחמה, אלא גם מול הפשיעה שהיא חווה בחברה הערבית. "אנשים נהרגים כל יום אצלנו ואנחנו לא יודעים לאן כל זה לוקח אותנו", היא משתפת בכאב. "התקווה היא הדבר היחידי שנשאר לנו בחיים האלה, תקוה לילדים שלנו, לנכדים – שיהיו להם חיים טובים יותר, זה עבורי הדבר הכי חשוב".
"המחבל דרך על הבת שלי בתעלה – וירה"
אל האחיזה בתקווה מצטרפת גם ליאת בן דוד, מנהלת תחום סביבת עבודה ואיכות הסביבה במפעל. בתה של ליאת, סתיו, נפצעה קשה בשבת השחורה במסיבת הנובה ברעים ועברה תהליך של שיקום ממושך, כשאמה לצידה. "כשהתחיל הצבע האדום באותה שבת סתיו וחברותיה יצאו ברכב מהמסיבה. הן התבלבלו בדרך, החליטו לחזור בחזרה למסיבה", משחזרת ליאת. "הן היו בטוחות שמדובר רק באירוע נקודתי של חדירת מחבלים - ותכף הכוחות יגיעו והכל יהיה בסדר".
אבל הכל היה לא בסדר ובשלב מסוים מחליטה החבורה לרוץ ולהתחבא בתוך תעלת ניקוז. "החברות החליטו שזה מקום לא מספיק בטוח, אבל סתיו נשארה שם. אחרי שעה בערך הגיע למקום מחבל, שנכנס לתוך התעלה, ככל הנראה כדי להתחבא, או לקבל נקודה טובה יותר לירי", מתארת האם. "פתאום הוא הרגיש שהוא נוגע עם הרגל שלו במישהו שבתוך התעלה. הוא יצא, הסתכל פנימה, ראה אותה, הכניס את הקלצ'ניקוב ופשוט חורר אותה. 12 כדורים על הילדה שלי. והיא בחיים".
חודשיים אחרי הפציעה הקשה, ההורים שהו עם בתם בבית החולים. "היינו מנותקים מהכול. לא הסכמתי לחזור הביתה ופה קיבלתי מעטפת מטורפת משטראוס, כי כמו שאנסטסיה אמרה כשאתה בא לפה אתה מרגיש שזו משפחה. עפרה שטראוס הייתה מבקרת את הבת שלי, יושבת איתה על הדשא והן היו מעבירות ביחד חוויות. זה מאוד חיזק אותי וחיזק את המשפחה".
כשליאת מדברת אנסטסיה שלצידה בוכה: "אני מתרגשת. זה כואב לשמוע סיפור כזה ממישהו שהוא יקר לך, זה לא פשוט לי". את הכאב צולחים העובדים במפעל ביחד והמבט קדימה מסייע להם להתמודד. "עוזר לנו לחשוב על העתיד, קדימה", אומרת אנסטסיה, "לעשות את העתיד יותר טוב כמה שאפשר".
מתכון בהשראת המפעל: בראוניז שוקולד פרה עם תלוליות ממרח פיסטוק קראנץ' / רחלי קרוט
בראוניז שוקולד פרה עם תלוליות ממרח פיסטוק קראנץ'
(רחלי קרוט)
סמנו והוסיפו מצרכים לרשימת הקניות
בחר הכל
200 גרם
שוקולד מריר פרה
100 גרם
חמאה
150 גרם (3/4 כוס)
סוכר
3
ביצים L
100 גרם (3/4 כוס)
קמח
חופן פיסטוקים – לעיטור מעל
½ כוס
מחית פיסטוק
לממרח דובאי
50 גרם
שוקולד לבן פרה
לממרח דובאי
100 גרם
שערות קדאיף
לממרח דובאי
20 גרם
חמאה
לממרח דובאי
להכנת הממרח: חותכים את אטריות הקדאיף גס ומטגנים במחבת, עם חמאה, עד שהקדאיף זהוב ממש. מעבירים לקערה:
מוסיפים ממרח פיסטוק ומערבבים:
ממיסים שוקולד לבן ומוסיפים לקערה. מערבבים ושומרים בצד:
להכנת הבראוניז: בקערה שמתאימה למיקרו שמים שוקולד וחמאה וממיסים עד שנוצר רוטב שוקולד חלק:
מוסיפים סוכר וטורפים:
מוסיפים ביצים, בכל פעם ביצה אחת, וטורפים היטב:
מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נטמע:
מחממים תנור ל-170 מעלות:
מעבירים את תערובת הבראוניז לתבנית משומנת בגודל 20X20 ומיישרים:
מניחים תלוליות נדיבות של ממרח פיסטוק על הבראוניז ומפזרים מעל פיסטוקים קצוצים:
אופים במשך 20-30 דקות או עד שהחלק החיצוני יציב והפנימי יציב אבל מעט רך:
מצננים, חותכים לקוביות ומגישים:
:רשימת קניות עבור המתכון
"בנינו כאן מדינה קטנה של דו קיום": ביקור במפעל הממתקים בנוף הגליל בין מתוק, מר - ונחמה
פורסם לראשונה: 06:00, 25.03.25
