מישהו אמר "בועה"? במקביל לשיח הגובר ברשתות על התנפחות מלאכותית של הבינה המלאכותית, שעלולה ליצור משבר בעולם הטכנולוגיה - היא הולכת ומתגלה כמפלצת שלא יודעת שובע מבחינת המשאבים שהיא דורשת.
מגבלת המחשוב
לפי אתר CNBC, במפגש עובדים בגוגל שהתקיים באחרונה, בהשתתפות המנכ"ל סונדאר פיצ'אי וסמנכ"לית הכספים ענת אשכנזי, אמר ראש תשתיות הבינה המלאכותית של החברה, אמין והדאת, כי כדי לעמוד בביקוש העולמי ל-AI, גוגל חייבת להכפיל את קיבולת השירות שלה כל חצי שנה, ותוך 5 שנים תזדקק להגדלת קיבולת של פי אלף.
המנכ"ל פיצ'אי עצמו הדגים את הבעיה כשהודה שהחברה מתקשה בהפצת כלי יצירת הווידיאו החדש והמבטיח שלה, Veo: "היינו יכולים להגיע ליותר משתמשים", אמר, "אבל פשוט לא הצלחנו כי אנחנו במגבלת מחשוב". המפגש התקיים שבוע לאחר ש"אלפבית", חברת האם של גוגל, העלתה את תחזית ההוצאות שלה בפעם השנייה השנה, ל-91 עד 93 מיליארד דולר, ולאחריה "עלייה משמעותית" נוספת ב-2026.
הקשיים של ענקיות הטק
גוגל, שרק בשבוע שעבר השיקה גרסה חדשה למודל ה-AI שלה, ג'מיני 3.0, ושחררה את הדור הבא של מודל יצירת התמונות "ננו בננה", אינה חברת הטכנולוגיה היחידה שמתקשה לעמוד בקצב. המסר מאפיין גם את האתגרים שעומדים בפני מובילות התחום האחרות.
גוגל, יחד עם מיקרוסופט, מטא ואמזון, מתכוונות להוציא בתחום הבינה המלאכותית סך הכל יותר מ-380 מיליארד דולר רק השנה. למרות ההשקעות העצומות, הן מתקשות לבנות תשתיות במהירות הנדרשת כדי לספק את צורכי הבינה המלאכותית שלהן.
גוגל, יחד עם מיקרוסופט, מטא ואמזון, מתכוונות להוציא בתחום הבינה המלאכותית סך הכל יותר מ-380 מיליארד דולר רק השנה
בנוסף להכרח בהגדלה חסרת תקדים של קיבולת החישוב ורשתות האחסון, לפי והדאת, שהוא גם סגן נשיא מיזם הענן של החברה, "גוגל קלאוד" (Google Cloud), גוגל צריכה להיות מסוגלת לספק אותן "בעלות דומה ובאותה רמת אנרגיה". לדבריו, החברה מתכננת להסתמך בכך לא רק על בניית תשתיות פיזיות אדירות, אלא גם על פיתוח מודלים יעילים יותר של בינה מלאכותית, ועל עיצוב שבבי סיליקון מותאמים אישית, שישחררו אותה מהתלות בשבבי אנבידיה.
גוגל מפתחת בעצמה שבבי "טנזור" מסוג TPU, ולטענתה הגרסה האחרונה שלהם יעילה כמעט פי 30 יעילה בצריכת האנרגיה מהגרסה הראשונה, שיצאה ב-2018. "אנחנו הולכים להוציא הרבה (כסף)", אמר והדאת, אך המטרה האמיתית היא לבנות תשתית שהיא "אמינה יותר, מתפקדת יותר וניתנת להרחבה יותר ממה שקיים בכל מקום אחר".
והדאת רומז בכך למרוץ בין חברות הענק לבניית מרכזי נתונים בהיקפים דמיוניים, שנמצא בעיצומו: OpenAI, למשל, מתכננת לבנות שישה מרכזים כאלה ברחבי ארה"ב במסגרת פרויקט "סטארגייט" (Stargate) שבו הוא שותפה עם חברות סופטבנק ואורקל.
3 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, ומארק צוקרברג. מאות מיליארדים על AI
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
ההשקעה בפרויקט תגיע ליותר מ-400 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות, כאשר המטרה היא להגיע לקיבולת של כמעט 7 גיגה-וואט. החברה מתגאה כיום ב-800 מיליון משתמשי ChatGPT שבועיים, אבל אפילו מנויים בתשלום מגיעים לעיתים קרובות למגבלות השימוש.
התלות באנבידיה
אחת הסיבות לעיכובים בבניית המרכזים החדשים היא התלות של החברות בשבבי אנבידיה, מהחברות היחידות בעולם המייצרות שבבי AI להאצת חישובי בינה מלאכותית. רק לפני כמה ימים הודיעה אנבידיה כי היא מתקשה לעמוד בביקוש האדיר לחומרה שלה.
אתגר אחר הוא האנרגיה: מרכזי נתונים גדולים צורכים מאות מגה-וואט, וחלק מהחברות מנסות להסתמך על אנרגיות מתחדשות או על חוזים ישירים עם ספקי אנרגיה כדי להקטין את ההשפעה הסביבתית שלהם.
המיקומים הבולטים שבהם נבנים עכשיו מתקני הענק הללו בו-זמנית הם ברחבי ארה"ב, באירופה - בעיקר באירלנד ובסקנדינביה, שהן מדינות בעלות רשת חשמל יציבה וקירור טבעי, ובחלקים מאסיה.
ומה אם בכל זאת יתברר כי מדובר בבועה? לפי CNBC, לשאלת אחד העובדים בנושא, ענה המנכ"ל פיצ'אי כי "זו שאלה מצוינת. זה בהחלט חלק מרוח הזמן ואנשים מדברים על זה", אבל הזכיר את הסיכונים הגדולים יותר הכרוכים בגישה ההפוכה, באי-השקעה אגרסיבית ב-AI. הוא הבטיח כי "החברה נוקטת בגישה מרוסנת: אנחנו בעמדה טובה יותר לעמוד בפספוסים מאשר חברות אחרות".
אגב, בראיון ל-BBC מוקדם יותר השבוע אמר פיצ'אי, שיש "אלמנטים של אי-רציונליות" בשוק, ואם אכן מדובר בבועה שתתפוצץ "אף חברה לא תהיה חסינה, כולל אנחנו".
