מחקר חדש מטיל ספק ביכולת לתקן את הפגמים העמוקים של הרשתות החברתיות באמצעות שינויים קוסמטיים בלבד: על פי מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם, המציאות העגומה של שיח שנאה, קיטוב חברתי והפצת מידע מוטה ומוטעה אינה תוצר לוואי של אלגוריתמים מתוחכמים, אלא תוצאה ישירה של ארכיטקטורת הבסיס של הפלטפורמות הללו.
3 צפייה בגלריה
הכאוס ברשתות החברתיות הוא לא בהכרח בגלל האלגוריתם
(עיבוד תמונה. צילום: Thaspol Sangsee / Shutterstock.com, MAHMUD HAMS / AFP)
בעיות שמופיעות מעצמן
המחקר, שנעשה באמצעות סימולציה חברתית חדשנית, דימה פלטפורמה חברתית בסיסית והראה כיצד הבעיות שכולנו מכירים, צצות בה באופן ספונטני, גם ללא אלגוריתמי המלצות מורכבים. או במילים אחרות, תופעות של שיח מעורר מחלוקת ודיסאינפורמציה מתעוררות מעצמן באופן טבעי, ללא קשר למי שמפעיל את הרשת החברתית או לאופן שבו היא עובדת.
החוקרים הראו שבסביבה וירטואלית פשוטה שבה סוכנים המבוססים על מודלי שפה גדולים (LLMs) מקיימים אינטראקציה, מתפתחים באופן טבעי שלושה כשלים מרכזיים. ראשית, תיבות תהודה (Echo Chambers): המשתמשים הווירטואליים נטו להתקבץ לקבוצות אידיאולוגיות הומוגניות. ימנים עם ימנים, שמאלנים עם שמאלנים, גזענים עם גזענים וכו'. כן, ממש כמו בני אדם.
בנוסף, נוצר ריכוז השפעה קיצוני, כאשר קומץ משתמשים בודדים צבר את רוב הקשב וההשפעה, בדומה למודל "המנצח לוקח הכל". כלומר, נוצרו משפיענים שבפועל הובילו את השיח. לבסוף, נוצר מצד בו הקולות הקיצוניים והמקטבים זכו לתהודה מוגברת, ועיוותו את השיח הכללי.
הנתונים האלה מתכתבים עם ממצאים דומים שפורסמו לאחרונה על ידי מכון המחקר Pew Research Center בארה"ב, המצביעים על שיעורים הולכים וגוברים של קיטוב בפלטפורמות כמו X (לשעבר טוויטר) ופייסבוק. מחקרים אחרים באירופה, כמו אלה של מרכז המחקר הדיגיטלי באיחוד האירופי, מצביעים גם הם על עלייה בהפצת תוכן קיצוני ובתופעת תיבות התהודה, מה שמעיד שהבעיה אינה ייחודית לתרבות כזו או אחרת, או לפלטפורמה ספציפית.
התערבויות חיצוניות נכשלו
החלק המטריד ביותר במחקר הוא כישלון רוב ההתערבויות החיצוניות שנועדו לשפר את המצב. החוקרים בדקו שש דרכי פעולה שונות וקיצוניות באופן מכוון, על מנת לבחון את ההשפעה שלהן על השיח בפלטפורמה.
אחת מאותן שיטות הייתה הסרת האלגוריתם והצגת פוסטים בסדר כרונולוגי. שיטה זו אמנם צמצמה את חוסר האיזון בקשב, אך במקביל העצימה את הקשר בין קיצוניות פוליטית ובין השפעה. או במילים אחרות - נראה כי תוכן קיצוני בלט יותר גם על רקע ניטרלי.
החלק המטריד ביותר במחקר הוא כישלון רוב ההתערבויות החיצוניות שנועדו לשפר את המצב, בהן גם הסרה של האלגוריתם
שיטה נוספת שנבדקה היא החלשת הקולות הדומיננטיים. החוקרים מצאו כי הפחתת נראות של תכנים ומשתמשים בולטים אמנם הובילה לשיפור קל, אך היא לא השפיעה על הקיטוב או על תופעת תיבות התהודה. באופן מעניין למדי, דווקא הסתרת נתוני לייקים או עוקבים הייתה כמעט חסרת השפעה על הבוטים. המשתמשים הווירטואליים המשיכו להתחבר עם דומים להם.
ומה קורה בסין?
בעוד שהמחקר מתמקד ברשתות חברתיות הפועלות במערב, מעניין להשוות את תוצאות המחקר לנעשה בסין. אפליקציות כמו ווייבו (Weibo), המקבילה המקומית ל-X, נמצאות תחת פיקוח הדוק של הממשלה, וכפועל יוצא, הן גם מתנהגות בצורה שונה.
3 צפייה בגלריה
אזרחים סינים. הרשתות החברתיות במדינה מצונזרות ולא לוקות באותן בעיות כמו המקבילות שלהן במערב
(צילום: shutterstock)
הפיקוח הממשלתי מתערב לא רק בתוכן שעולה לפלטפורמות החברתיות, אלא גם בארכיטקטורה עצמה, תוך קידום שיח "הרמוני" יותר, שמצנזר ומגביל באופן מכוון קולות חריגם וקיצוניים. הדבר מוביל אמנם לצמצום קיטוב ודעות שנויות במחלוקת, אך מן הסתם פוגע ומדכא את חופש הביטוי (מה שפחות רלוונטי במקרה של דמוקרטיות מערביות).
כך או כך, המחקר מצטרף לקריאה הולכת וגוברת בקרב רגולטורים ומומחים ברחבי העולם, הטוענים כי יש למצוא פתרונות יצירתיים שיטפלו בשורש הבעיה של הרשתות החברתיות, ולא רק בתסמינים. ההתפכחות מהרעיון שאפשר "לתקן" את המדיה החברתית על ידי שינויים קטנים בלבד, היא כנראה הצעד הראשון לקראת שינוי אמיתי.
