בכינוס שנערך השבוע, בכיר באינטל זרק פצצה קטנה לשוק המחשבים הניידים: החברה רוצה לשלב יותר מודולריות בתכנוני הלפטופים של היצרניות השונות. בפועל, המשמעות היא שיצרניות מחשבים כמו דל, אסוס ולנובו יקבלו יותר גמישות, ושאנחנו, הצרכנים, אולי נוכל בעתיד להחליף או לשדרג רכיבים במחשב הנייד שלנו. כן, כמו במחשב השולחני.
זו לא רק מגמה של אינטל, מדובר בטרנד שהתחיל עם גל חקיקות ה-Right to Repair או "הזכות לתקן" שהחל לאחר קביעה של ספריית הקונגרס בארה"ב (שגם אחראית על נושאי זכויות יוצרים וקניין רוחני) ב-2015. מדובר בעיקרון משפטי וחברתי המעניק לצרכנים ולבתי תיקון עצמאיים את הזכות לתקן מוצרים שרכשו, כמו רכבים, מכשירים אלקטרוניים וציוד חקלאי, מבלי להיות תלויים בבלעדיות של היצרנים. העיקרון כולל גישה למידע טכני, כלים, חלקי חילוף ותוכנה הדרושים לתיקון.
מאז הקביעה של ספריית הקונגרס, החלו הרבה מאוד יוזמות חקיקה בנושא - כאשר אירופה, כהרגלה בתחומים מסוג זה, מתקדמת הרבה יותר מהר מכולם - בריטניה הייתה הראשונה לדרוש מהיצרנים לאפשר תיקון וזמינות של רכיבים חלופיים לכל מוצר אלקטרוני או חשמלי שנמכר בממלכה המאוחדת עוד ב-2021, ובשנה שעברה האיחוד האירופי העביר חקיקה בנושא. גם בארה"ב החלו מדינות כגון קליפורניה, אורגון, קולורדו וניו יורק בחקיקות מקומיות.
לפרק ולהרכיב כמו לגו (בערך)
הקונספט הזה, מודולריות, הוא בעצם הבסיס של המחשב השולחני מאז ומעולם. להחליף כונן קשיח, כונן אופטי (מישהו עוד זוכר?) או כונן SSD זה עניין שבשגרה לכל בעלים של דסקטופ. מחשבים ניידים וסמארטפונים, לעומת זאת, תמיד נחשבו לקופסאות שחורות ואטומות.
אם בעבר יצרניות רבות סיפקו מחשבים וסמארטפונים עם האפשרות להחליף סוללה, להוסיף אחסון או להרחיב את זיכרון ה-RAM (במחשבים ניידים), הייתה זו אפל ש"הרסה" לכולם עם ההתעקשות שלה שבעלי האייפונים והמקבוקים לא יוכלו להוסיף זיכרון, להחליף סוללה או לשנות כל דבר מהמוצר המושלם שלה. ומה שאפל עושה - כל השאר מחקים.
לצד טרנד החקיקה, המסר של אינטל ברור: זמנה של המודולריות הגיע גם למחשבים הניידים. יצרניות יוכלו לייצר גרסאות מרובות בקלות, להחליף חלק תקול בזול ובמהירות יחסית. והצרכנים? בתקווה, גם לנו תהיה מילה בנוגע ליכולות ולחיבורים שנרצה במחשב הנייד, ובתקווה גם בסמארטפונים שלנו.
אבל אינטל לא הראשונה לחשוב על זה, למרות שהיא ענקית הטק הראשונה שמספקת כלים לזה. חברה אחת, Framework שמה, הפכה את הרעיון הזה למודל עסקי. המחשבים הניידים של החברה (ועכשיו גם המחשב השולחני) בנויים מרכיבים מודולריים שאפשר להחליף בקלות – למשל, להוציא חיבור USB-C ולהכניס במקומו USB-A, או אפילו לשדרג רכיבים פנימיים יותר.
יש גם ניסיונות מצד יצרניות סמארטפונים כגון Fairphone , שלה סמארטפון אותו ניתן לשדרג ולשנות בהתאם לצרכים. החברה אפילו השיקה לפני כמה חודשים דגם חדש שעל פי נסיינים שונים מציע הרבה מאוד יתרונות לעומת סמארטפונים של המתחרות הגדולות.
ואגב גדולות, גם HMD, החברה שהייתה פעם נוקיה, הציגה לפני כחצי שנה סמארטפון מודולרי משלה עם רכיבי ג'קט שניתן להרכיב על המכשיר. קונספט מאוד דומה ל"מודו" של דב מורן מלפני 20 שנה. בינתיים, המכשיר של HMD נמכר ב-300 דולר ומבדיקות ראשונות נראה כי הוא ניתן יהיה לתיקון לפחות ב-7 השנים הקרובות, למרות שבפועל התמיכה בתוכנה שלו מוגבלת לשני עדכוני גרסה של אנדרואיד בלבד - כלומר שנתיים-שלוש במקרה הטוב.
אז מה החזון של אינטל עושה בפועל?
בחברה עובדים על מודולריות בכמה רמות - ברמת המערכת, מדובר על תכנון משותף עם יצרני לוחות אם, כך שאותו לוח יוכל להתאים גם למחשב נייד 16 אינץ' עם שני מאווררים, וגם למחשב נייד 14 אינץ' עם מאוורר אחד. רק להכניס את הלוח לשלדה המתאימה. ברמת הלוח מדובר על פיצול לוחות האם למספר לוחות קטנים יותר, מחוברים בכבלים או מחברים. שוב, הרעיון הוא לאפשר ליצרניות "להרכיב" את יכולות הלפטופ לפי דרישה, למשל, לחבר כרטיס נפרד למודול ה-Wi-Fi.
ברמת המשתמש: כאן הדברים קצת יותר מעורפלים כרגע. מדובר על רכיבים כמו כונן SSD שניתן להחלפה על ידי המשתמש (כמו שכבר קיים בחלק מהדגמים ותומכי "הזכות לתקן" נלחמים עליו), או אולי בעתיד הרחוק יותר, היכולת להחליף את המצלמה המובנית באחת טובה יותר, בלי לקנות מצלמת רשת חיצונית.
4 צפייה בגלריה
צריכים יותר כניסות USB C? עם מחשב מודולרי, תוכלו לבחור את הכמות הדרושה לכם
(צילום: רפאל קאהאן)
הקאץ': טוב ליצרנים, פחות (בינתיים) לנו
אך אם יש משהו שמצנן קצת את ההתלהבות נכון לעכשיו, זו העובדה שנראה כי הגישה הנוכחית של אינטל מתמקדת בעיקר ביצרניות המחשבים, ופחות בצרכן הסופי. החברה לא הציגה תוכנית קונקרטית לתקן פתוח עם מודולי חיבורים ניתנים להחלפה כמו אצל Framework, למשל. אין משהו דומה ל-Open Compute Project של עולם השרתים, שמאפשר סטנדרטיזציה ובנייה מודולרית.
במילים אחרות, אינטל אומרת שמחשוב מודולרי זה דבר טוב, והיא מגששת את דרכה יחד עם היצרניות כדי לפשט את תהליך הפיתוח של מחשבים ניידים סטנדרטיים הניתנים לשדרוג. אבל – וזה אבל גדול – אינטל, או תעשיית המחשבים בכללותה, לא הבטיחו שהן עובדות לקראת עולם שבו נוכל לפתוח את המחשב הנייד של דל או אסוס ולהחליף את לוח האם או המעבד בעצמנו, כמו שעושים ב-Framework. אין סימן שיצרניות המחשבים והסמארטפונים יאמצו גישה כזו בקרוב, אבל אפילו אם היוזמה של אינטל היא התחלה של גישוש - זו עשויה להיות בשורה מעניינת לנו כצרכני טכנולוגיה.
הפוטנציאל של עיצובים מודולריים מפתה: שדרוג קל של חיבורים, החלפת רכיבים, אולי אפילו הארכת חיי המחשב. אבל זה גם מעלה שאלות: האם מחשב נייד מודולרי יהיה בהכרח עבה ומגושם יותר? האם היצרניות יעדיפו את הגמישות הזו, גם אם היא הופכת אותן למפעל הרכבה יותר מאשר לחברת הנדסה? אז בזמן שאינטל אומרת שהיא אוהבת מודולריות, נצטרך לחכות ולראות אם היא – ושאר תעשיית הטכנולוגיה – באמת יילכו עם זה עד הסוף, ובמיוחד עד אלינו הצרכנים.
