מסמכים פנימיים שטרם נחשפו, אשר הוגשו במסגרת תביעה משפטית של מספר בתי ספר מחוזיים בארה"ב נגד מטא, מצביעים על תמונה מטרידה בנוגע לתהליך ההחלטות של הנהלת החברה, שבבעלותה נמצאים פייסבוק וואטסאפ ואינסטגרם.
לפי הנטען, החברה התעלמה ממחקר פנימי שהצביע על קשר בין השימוש בפייסבוק לחרדה ודיכאון, והעדיפה שיקולי צמיחה על פני בטיחות משתמשים, במיוחד בקרב בני נוער. התביעה רחבת ההיקף מכוונת גם נגד טיקטוק, סנאפצ'ט וגוגל, ומעלה חשש למדיניות של העלאת מעורבות המשתמשים "בכל מחיר" מצידן של החברות.
פרויקט מרקורי
בלב הפרשה עומד פרויקט "מרקורי" (Project Mercury) - מחקר פנימי שערכה מטא ב-2020 יחד עם חברת נילסן, שבו התבקשו משתמשים נבחרים להשבית את חשבון הפייסבוק שלהם למשך שבוע. ממצאי המחקר, שנחשפו כאמור כעת במסמכי התביעה, היו חד-משמעיים: המשתמשים שהתרחקו מהרשת החברתית דיווחו על רמות נמוכות יותר באופן ניכר של דיכאון, חרדה, בדידות והשוואה חברתית שלילית.
אך במקום לפרסם את הממצאים או להמשיך לחקור את הקשר, הנהלת מטא הורתה לכאורה על גניזת הפרויקט. תכתובות פנימיות מעידות כי החברה הטילה ספק בתוקף המתודולוגי של הסקר, וייחסה את התוצאות השליליות ל"נרטיב תקשורתי שלילי קיים".
עם זאת, חוקר אחד שהיה מעורב בפרויקט טען בשיחות פנימיות כי הסקר אכן הצביע על קשר סיבתי בין השימוש בפייסבוק לבין לחץ חברתי גובר. גורמים פנימיים בחברה אף הרחיקו לכת והשוו את אופן הטיפול בנתונים למאמצי תעשיית הטבק להסתיר את ההשפעות הבריאותיות המזיקות של סיגריות במאה הקודמת.
התנאים ההזויים טרם השעיה או חסימה
המסמכים המשפטיים שנחשפו משרטטים תמונה רחבה יותר של מדיניות החברה. לפי הטענות מטא, בדומה למקבילותיה, תכננה באופן מכוון כלים לבטיחות בני נוער כך שיהיו קשים לשימוש או יוטמעו רק לאחר עיכוב משמעותי, מחשש שיפגעו במדדי הצמיחה. לדוגמה, בדיקות פנימיות של הגדרות פרטיות מחמירות יותר נחסמו בשל חשש שיפגעו בנתוני ה"מעורבות" (Engagement) של בני הנוער.
עוד עולה מהעדויות כי מטא שמרה על "סף עבירה" גבוה במיוחד לעבירות חמורות שמובילות לחסימה או גירוש מהפלטפורמות שלה, בהם ניצול מיני וסחר בבני אדם למטרות מין. לפי עדותו של ראש מערך הבטיחות לשעבר בחברה, חשבונות המעורבים בעבירות אלו נדרשו לצבור עד 16 הפרות לפני השעיה, "סף גבוה מאוד בכל קנה מידה בתעשייה".
מהעדויות כי מטא שמרה על סף עבירה גבוה במיוחד לעבירות חמורות שמובילות לחסימה או גירוש מהפלטפורמות שלה, בהם ניצול מיני וסחר בבני אדם
בנוסף, אלגוריתמים שעברו אופטימיזציה להגברת המעורבות בקרב בני נוער, האיצו את הפצתם של תכנים בעלי השפעות פסיכולוגיות מזיקות, כולל חומר הקשור לדיסמורפיה (עיסוק מוגזם בפגמים חיצוניים דמיוניים או מינוריים ובהופעה החיצונית באופן שמביא למצוקה או לפגיעה בתפקוד, ר"ק), תפיסת גוף מעוותת ולהפרעות אכילה.
התביעה מכוונת כאמור גם נגד טיקטוק, סנאפצ'ט וגוגל (הבעלים של יוטיוב). המסמכים חושפים השוואה מטרידה ומדיניות כפולה - בטיקטוק, מצגות פנימיות בחברה האם הסינית, בייטדאנס, תיארו לכאורה את האפליקציה הסינית המקבילה, דוין (Douyin), כמספקת תוכן חינוכי ובריא יותר לילדים בסין. לעומת זאת, האפליקציה המערבית, טיקטוק, תוארה כמעניקה "אופיום" - תכנים ממכרים ומזיקים.
בסנאפצ'ט, תכתובות פנימיות הראו כי פיצ'רים כמו "רצפים" (Snapstreaks), המעודדים תקשורת יומיומית, גרמו למעשה להתפתחותה של התנהגות כפייתית בקרב בני נוער. סנאפצ'ט, בדומה לאחרות, ממשיכה לטעון כי האלגוריתמים שלה עוצבו מתוך מחשבה על בטיחות.
3 צפייה בגלריה
ויש מי שהציע לסמן את הרשתות החברתיות בדומה לאופן שבו מסומנות סיגריות
(צילום: שאטרסטוק)
הרגולציה תעזור?
ממצאי התביעה בארה"ב מצטרפים ללחץ רגולטורי גובר ברחבי העולם, כולל חקיקה חדשה בקליפורניה, המבקשת להגביל המלצות אלגוריתמיות לקטינים ללא הסכמת ההורים. בישראל, הוגשו תובענות ייצוגיות נגד מטא בטענות דומות על גרימת התמכרות ונזקים נפשיים לילדים ובני נוער.
בתגובה לממצאים, דחה דובר מטא, אנדי סטון, את הטענות על גניזת ממצאים מכוונת. לטענתו, המחקר על השבתת פייסבוק נזנח בשל פגמים מתודולוגיים, ולא בשל מסקנותיו. סטון הדגיש כי מטא השקיעה שנים בפיתוח בקרות הורים ואמצעי הגנה לבני נוער, וטען כי הטכנולוגיה שפותחה למען בטיחות "יעילה באופן ברור ורחב".
ראוי לציין כי זה עשור שמחקרים פסיכולוגיים מצביעים על קשר בין שימוש מופרז ברשתות חברתיות לבין עלייה בתחושות בדידות, דיכאון והשוואה חברתית שלילית, תופעות הבולטות במיוחד בקרב צעירים. התביעות הנוכחיות מעלות את הקשר הזה מדרגת קורלציה (מתאם) לטענה על תכנון מכוון של פלטפורמות שנועד לנצל את הפגיעות הזו לטובת רווחיות.
