לאחר חודשים של מחאות מצד עובדים ופעילים פרו-פלסטינים, שהגיעו בין היתר לאחר חשיפה של עיתון ה"גארדיאן" על הקשרים בין החברה וגורמי ביטחון ישראלים, מיקרוסופט הודתה לראשונה כי שכרה חברה חיצונית שתחקור האם שירותי הענן והבינה המלאכותית שלה שימשו את צה״ל לפגיעה באזרחים בעזה.
3 צפייה בגלריה
מנכ" מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. אחרי חודשים של לחצים, החברה הודתה בקשריה עם גורמי הביטחון הישראליים
(צילום: גטי)
צעד תקדימי
ממצאי הבדיקה, שפורסמו ביממה האחרונה, העלו כי לא נמצאה כל ראיה לכך שטכנולוגיות של מיקרוסופט שימשו לפגיעה באזרחים, אך הודאת החברה בקיום הבדיקה מהווה צעד תקדימי עבור ענקית הטכנולוגיה, שבדרך כלל נמנעת מלהגיב בפומבי לטענות פוליטיות רגישות מסוג זה.
בבלוג שפרסמה, ציינה מיקרוסופט כי ביצעה בדיקה פנימית ואף שכרה גוף חיצוני עצמאי, שכלל ראיונות עם עשרות עובדים ובחינת מסמכים פנימיים. "לא מצאנו ראיות לכך שטכנולוגיות Azure וה-AI של מיקרוסופט שימשו לפגיעה באנשים במסגרת הסכסוך בעזה", נכתב בהודעה.
עוד נמסר כי למרות שמשרד הביטחון הישראלי מקבל מהחברה שירותים מקצועיים, כולל תוכנה, שירותי ענן ו-AI, בהם גם שירותי תרגום, "מדובר במערכת יחסים מסחרית סטנדרטית". במיקרוסופט טענו עוד כי השימוש בטכנולוגיות החברה מחויב לעמוד בקוד אתי ובמדיניות השימוש שלה, האוסרת בין היתר על גרימת נזק.
מעורבות ישירה במאמצי חילוץ החטופים
בד בבד הודתה מיקרוסופט כי היא "אינה יכולה לדעת כיצד נעשה שימוש בפועל בטכנולוגיה שלה על שרתים פרטיים או בסביבות מקומיות", ושהשירותים הניתנים למשרד הביטחון אינם כוללים גישה למערכות מבצעיות או ייעודיות לצרכים צבאיים. "לרוב, צבאות משתמשים בתוכנה ייעודית או במערכות שפותחו על ידי ספקים ביטחוניים", נכתב.
למרות ההודעה על כך שהטכנולוגיה לא שימשה לצרכים מבצעיים, מיקרוסופט חשפה בהודעתה כי העניקה סיוע חירום לממשלת ישראל לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, שנועד לתמוך במאמצים לחילוץ חטופים.
לדברי החברה, הסיוע ניתן תחת פיקוח הדוק, תוך בחינה פרטנית של כל בקשה – שחלקן אושרו וחלקן נדחו – ולדבריה בוצע באופן שלקח בחשבון את ההגנה על פרטיות וזכויות אזרחי עזה. מדובר בהודאה חריגה, שמעידה על מעורבות ישירה של מיקרוסופט באירועים ביטחוניים רגישים – גם אם מוגבלת בזמן ובהיקף.
למרות ההודעה על כך שהטכנולוגיה לא שימשה לצרכים מבצעיים, מיקרוסופט חשפה בהודעתה כי העניקה סיוע חירום לממשלת ישראל לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, שנועד לתמוך במאמצים לחילוץ חטופים
מתחים בין העובדים לחברה
כזכור, המחאה נגד מיקרוסופט החלה בחודשים האחרונים תחת הקמפיין "No Azure for Apartheid", שבו שותפים עובדים לשעבר ועובדים נוכחיים. אלו האשימו את החברה בשיתוף פעולה עם "משטר אפרטהייד" ובאספקת שירותים לצה"ל בזמן של האשמות בינלאומיות נגד ישראל על פשעי מלחמה.
אחד הפעילים המרכזיים, חוסאם נסר, טען כי הודעת מיקרוסופט ״מלאה בסתירות ושקרים", והוסיף כי החברה "לא ציינה את המילה 'פלסטינים' אפילו פעם אחת", דבר שלטענתו מעיד על סדרי העדיפויות העסקיים שלה.
לדברי פעילי המחאה, תגובת החברה שפורסמה דווקא ביום ציון ה"נכבה" (יום האדמה), היא מהלך יחסי ציבור שנועד להרגיע את המשקיעים ולא להתייחס ברצינות לחששות העובדים. עבורם, עצם קיומם של קשרים עסקיים עם צה"ל – גם אם תחת מגבלות – מהווה שיתוף פעולה אתי בעייתי.
המתיחות בין העובדים להנהלה הגיעה לשיא במהלך חגיגות 50 השנה למיקרוסופט, אז קטעו שתי עובדות לשעבר נאומים של בכירים בחברה, כולל מנכ״ל חטיבת ה-AI מוסטפה סולימאן, וקראו להפסיק את השימוש ב-AI לצרכים צבאיים. השתיים פוטרו ימים ספורים לאחר ההפגנה, אך מאז, ממשיכים אנשי הקמפיין להפגין, כולל במהלך כנסים של החברה, ותובעים הפסקה מוחלטת של כל שיתוף פעולה עם צה"ל וחשיפת מלוא קשרי החברה עם ממשלת ישראל.
בהודעתה ניסתה מיקרוסופט להציג את עצמה כגוף שפועל בהתאם לעקרונות זכויות האדם שלה, תוך איזון בין מחויבות לביטחון מדינות לקוח לבין הגנה על אזרחים. היא הביעה "דאגה עמוקה לאובדן חיי אדם הן בישראל והן בעזה", והדגישה כי תמכה גם ביוזמות הומניטריות בשני הצדדים.
על אף ההודעה המרגיעה לכאורה, מיקרוסופט נמנעה מלפרט מי היה הגוף החיצוני שביצע את הבדיקה, ולא הכחישה את הדיווחים לפיהם היא סיפקה לצה"ל גם שירותים בהיקף של 19,000 שעות הנדסה וייעוץ, בעסקה שמוערכת בכ-10 מיליון דולר. בין הדיווחים נכללו גם טענות לשימוש בטכנולוגיה של OpenAI לתרגום תמלולים והאזנות, אך החברה לא התייחסה לכך ישירות.
