במהלך הופעתו הציבורית הראשונה מאז נבחר לתפקיד, הציב האפיפיור החדש, ליאו הארבעה עשר, את הבינה המלאכותית כאחת הסוגיות הדחופות ביותר בזמננו, כך לפי דיווח שעלה בכלי תקשורת זרים. הוא אמנם הבטיח להמשיך את קווי המדיניות של קודמו, פרנציסקוס, אך דאג להבהיר כבר בתחילת כהונתו: הכס הקדוש לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית, ובראשה – מהאיום וההזדמנות הגלומים ב-AI.
במהלך נאום שנשא בפני הקרדינלים אמש (שבת), התייחס האפיפיור ל"מהפכה התעשייתית הנוספת" שאנושות חווה, והציב את הבינה המלאכותית, חלק מרכזי בה, לא רק כאתגר טכנולוגי, אלא גם ככזה המאיים על היסודות החברתיים שלנו.
לדבריו, הבינה המלאכותית לא רק משנה את שוק העבודה – היא מערערת יסודות מוסריים בסיסיים כמו כבוד האדם, צדק חברתי, וזכויות עובדים. הכנסייה, כך אמר, רואה את עצמה מחויבת להציע תשובה מוסרית למהפכה הזו. "בעידן הנוכחי", הדגיש, "הכנסייה מציעה לעולם את התורה החברתית שלה, כמענה למהפכה התעשייתית החדשה ולפיתוחים בבינה המלאכותית, שמציבים אתגרים חדשים להגנה על כבוד האדם ועל הצדק".
למה שהאפיפיור ידבר על AI?
השאלה המתבקשת היא: מה לאפיפיור ולבינה מלאכותית? במובנים רבים – דווקא לא מעט. מאז הקמתה, הכנסייה הקתולית רואה את עצמה לא רק כמוסד רוחני, אלא גם כמדריכה מוסרית עבור האנושות (אפשר כמובן להתווכח עד כמה המוסר הזה היה יעיל או צודק, ועבור מי).
לאורך ההיסטוריה, היא נדרשה להתייחס להתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות גדולות: מהגילוי שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך, דרך המצאת הדפוס, תיאוריית האבולוציה, ועד סוגיות של הנדסה גנטית ושינויי האקלים. כעת, בעידן שבו אלגוריתמים מקבלים יותר ויותר החלטות רפואיות, משפטיות וכלכליות – נראה כי הכנסייה רוצה להזכיר שאי אפשר להשאיר את ההגה רק בידי הטכנולוגיה.
2 צפייה בגלריה
גלילאו גליליי. הגילוי שלו על כך שכדור הארץ סובב את השמש לא התקבל באור חיובי על ידי הכנסייה הקתולית
(איור: ויקיפדיה)
על פי השקפת עולמה של הכנסייה הקתולית, כל חדשנות חייבת להישען על שאלות יסוד: האם היא משרתת את האדם? האם היא מעצימה אי-שוויון? האם היא עלולה להפקיע מהאדם את ערכו, את עבודתו, את זהותו? והאם היא מחליפה חמלה אנושית בהחלטות קרות של מכונה? שאלות אלה מקבלות משנה תוקף בעידן שבו אלגוריתמים משמשים, למשל, למיון מועמדים לעבודה – אך עלולים להדיר קבוצות שלמות בשל הטיות היסטוריות בנתונים, מבלי שאף אדם יישא באחריות מוסרית לכך.
על פי השקפת עולמה של הכנסייה הקתולית, כל חדשנות חייבת להישען על שאלות יסוד: האם היא משרתת את האדם? האם היא מעצימה אי-שוויון? האם היא עלולה להפקיע מהאדם את ערכו, את עבודתו, את זהותו?
במובן הזה, עמדתו של ליאו הארבעה-עשר משתלבת היטב ברעיון שהניח מי שהוא עצמו בחר להזדהות עימו – האפיפיור ליאו ה-13. באיגרת Rerum Novarum שפורסמה ב־1891, הנחשבת על ידי רבים כבסיס לתורה החברתית של הכנסייה, נטען כי גם בעת של שינויים טכנולוגיים וכלכליים דרמטיים – מוסר, צדק וזכויות עובדים חייבים לעמוד במרכז.
עבור האפיפיור החדש, הבינה המלאכותית הולכת ויוצרת עולם הדורש מענה מוסרי ברור, שיאזן בין היכולות ההולכות וגדלות של טכנולוגיה, לבין ערכים אנושיים בסיסיים. אך בשונה מהמאה ה־19, הפעם לא מדובר במכונות תפירה וקווי ייצור, אלא באלגוריתמים שכותבים שירה, מנתחים תיקים משפטיים או ממיינים בני אדם לגיוס, הלוואה או ממליצים על טיפול רפואי. עכשיו נשאר רק שמישהו יקשיב לו.
