זה קורה מוקדם יותר משחשבנו: מחקר שנערך לאחרונה על ידי הבנק הפדרלי של ניו יורק מעלה, כי בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות ארה"ב מתמודדים עם שיעורי אבטלה של 6.1% עד 7.5% - יותר מכפול משיעורי האבטלה אצל בוגרי ביולוגיה ותולדות האמנות.
קיצוצים ובינה מלאכותית
כתבה נרחבת שהקדיש לנושא ה"ניו יורק טיימס" מעלה, כי האשמה העיקרית היא הבינה המלאכותית, שהובילה לביטולן של משרות זוטרות, וקיצוצי משרות נרחבים בחברות ענק כמו אמזון, מטא ומיקרוסופט. בוגרים מתארים כיצד חברות עושות כבר שימוש בתוכנות AI כדי לדחות את הפניות שלהם באופן אוטומטי, לפעמים תוך דקות.
העיתון מצטט סטודנטים שהחליטו ללמוד מדעי המחשב לאחר שכנוע של מנהלי טכנולוגיה שונים שהופיעו ברשתות החברתיות. כשסיימו, הגישו מועמדות למאות ואף לאלפי משרות טכנולוגיות, הוזמנו לעשרות ראיונות וקבלו אפס הצעות.
מאז תחילת שנות ה-2010, מנהלי טכנולוגיה ואפילו נשיאי ארה"ב קראו לצעירים ללמוד תכנות, בטענה שמיומנויות הטכנולוגיות ישפרו את סיכויי התעסוקה שלהם, כמו גם את הכלכלה. חברות הטכנולוגיה הבטיחו לבוגרי מדעי המחשב משכורות גבוהות והטבות שונות.
התפשטותם של כלי תכנות מבוססי AI, שיכולים לייצר במהירות אלפי שורות של קוד תוך דקות, משבשת את חלומות התעסוקה של בוגרי מחשוב חדשים רבים
התמריצים הכספיים הביאו במהירות לפריחה בחינוך למדעי המחשב ולימודי תכנות. בשנה שעברה, מספר הסטודנטים לתואר ראשון המתמחים בתחום עלה על 170 אלף בארה"ב - יותר ממספרם ב-2014. אבל כעת, התפשטותם של כלי תכנות מבוססי בינה מלאכותית, שיכולים לייצר במהירות אלפי שורות של קוד תוך דקות, בשילוב עם גל הפיטורים, משבשת את חלומות התעסוקה של בוגרי מחשוב חדשים רבים.
הפגיעה הגדולה ביותר: תפקידי הג'וניור
בוגרי מחשוב מרגישים לחוצים במיוחד מכיוון שחברות טכנולוגיה מאמצות עוזרי קידוד בינה מלאכותית, מה שמפחית את הצורך של חברות מסוימות להעסיק מהנדסי תוכנה זוטרים. המגמה ניכרת במיוחד במרכז סן פרנסיסקו, שם מודעות שלטי חוצות לכלי בינה מלאכותית כמו CodeRabbit מבטיחות לנפות באגים בקוד מהר יותר וטוב יותר מבני אדם.
2 צפייה בגלריה
סטודנטים להנדסה. גם בישראל המצב לא מזהיר. (למצולמים אין קשר לכתבה)
(באדיבות מכללות אורט)
מנכ"לית איגוד מחקר המחשוב בארה"ב, טרייסי קמפ, טענה כי "בוגרי מדעי המחשב החדשים צפויים להיפגע קשה במיוחד השנה, מכיוון שאוניברסיטאות רבות רק עכשיו מתחילות להכשיר סטודנטים בכלי קידוד מבוססי AI". או במילים אחרות – רק עכשיו האוניברסיטאות הכלו להכשיר את הסטודנטים בכישורים שחברות הטכנולוגיה מחפשות.
גם בישראל המגמה ניכרת: על פי דו"ח עדכני של מכון המחקר והמדיניות RISE Israel וחברת IVC, מספר בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות הוכפל בארבע השנים האחרונות – אך שיעור קליטתם בהיי־טק צנח בחדות. בתוך שנתיים בלבד זינק שיעור בוגרי המחשוב שרשומים בלינקדאין מ־46% ל־70%, עדות למאבק הולך ומחריף על כל משרה פנויה. התוצאה: חיפושי עבודה ארוכים מתמיד, ובסופם – פשרות כואבות על תפקידים ושכר, גם בקרב בוגרים מצטיינים.
