מחקר חדש מבית מיקרוסופט שפורסם לאחרונה חושף תובנות מרתקות לגבי השפעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית על שוק העבודה. בניגוד להנחה הנפוצה, לא רק עובדי הייטק ירגישו בשינוי – גם מקצועות כמו מכירות, שירות לקוחות ועבודה משרדית צפויים לעבור שינוי משמעותי. המחקר, שניתח 200 אלף שיחות אנונימיות עם Bing Copilot, משרטט מפה חדשה של מקצועות שה-AI מסייעת בהן, ומנפץ כמה מיתוסים.
כידוע, הטכנולוגיה והשפעתה על התעסוקה הם עניין מרתק, ולעיתים קרובות מטריד. מנועי קיטור ומחשבים שינו את העולם ושלחו מאות מקצועות לפח האשפה של ההיסטוריה, מעגלונים וסייסים, עד למפעילי טלגרף ונערי מעליות.
כעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית נכנסת לתמונה כ"טכנולוגיה הרב-תכליתית" הבאה. עם כמעט 40% מהאמריקאים המדווחים על שימוש ב-AI בבית או בעבודה - קצב אימוץ מהיר יותר מזה של המחשב האישי והאינטרנט בתחילת דרכם. השאלה הגדולה היא אם כך, אילו מקצועות יושפעו יותר מכל.
המחקר של מיקרוסופט, המבוסס על נתוני שימוש במערכת בינה מלאכותית גנרטיבית Bing Copilot (כיום Microsoft Copilot), מציג זווית ייחודית. במקום לנבא השפעות עתידיות, הוא התמקד בניתוח השימוש בפועל ונפרס על פני תשעה חודשים בשנת 2024 בארה"ב. התוצאות של המחקר כמובן נתונות לפרשנות ואינן מבטיחות בפועל שאלו המקצועות שייעלמו או ישרדו, אך מדובר בהצצה מעניינת לעתיד.
כמעט 40% מהאמריקאים המדווחים על שימוש ב-AI בבית או בעבודה - קצב אימוץ מהיר יותר מזה של המחשב האישי והאינטרנט בתחילת דרכם
לא רק קוד: איסוף מידע וכתיבה בראש הרשימה
הפעולות הנפוצות ביותר שבהן משתמשים מחפשים סיוע מ-AI כוללות איסוף מידע וכתיבה, כאשר הצ'אטבוט מבצע בעיקר משימות של חיפוש וסיוע בעיבוד מידע, כתיבה, הוראה וייעוץ. נשמע כמו עוזר משרדי מושלם, לא? מסתבר שכן, אבל לא רק.
אחת התובנות המרכזיות היא ההבחנה בין "מטרת המשתמש" ל"פעולת ה-AI". לדוגמה, אם משתמש מנסה להבין איך להדפיס מסמך, מטרתו היא "להפעיל ציוד משרדי", בעוד שפעולת ה-AI היא "להכשיר להשתמש בציוד". זהו הבדל מהותי, שכן הוא מאפשר להבין האם ה-AI מבצעת, או רק מסייעת למשימה. המחקר מצא כי ב-40% מהשיחות, מטרת המשתמש ופעולת ה-AI היו שונות לחלוטין.
כדי לכמת את ההשפעה הפוטנציאלית, החוקרים פיתחו "ציון ישימות AI" (AI applicability score) לכל מקצוע, המשלב שימוש בפועל, הצלחת המשימה והיקף ההשפעה. מיקרוסופט השתמשה במאגר הנתונים O*NET, שמפרק מקצועות לפעילויות עבודה היררכיות.
ולתוצאות: המקצועות עם ציוני ישימות ה-AI הגבוהים ביותר הם "עבודת ידע" (Knowledge Work) – כמו מקצועות בתחום המחשבים והמתמטיקה, ותמיכה משרדית וניהולית. אבל שימו לב, גם מקצועות כמו מכירות, שפעילויות העבודה שלהם כוללות מתן ותקשורת מידע, קיבלו ציונים גבוהים. האם זה אומר שבינה מלאכותית תחליף את הזבן בחנות השכונתית שלכם? אולי, אבל זה כנראה לא המקצוע הראשון שיסבול מה-AI.
המחקר מצא שציון הישימות הגבוה ביותר שקפץ לראש הרשימה, בפער ניכר, הוא תרגום. 98% מהעבודה של מתורגמנים חופפות למשימות נפוצות של קופיילוט, עם שיעורי השלמה והיקף גבוהים למדי. בין המקצועות המושפעים ביותר ניתן למצוא גם היסטוריונים, סופרים, מתכנתי CNC, פקידי ברוקראז', מדעני מדינה, עיתונאים, מתמטיקאים, מגיהים ועורכים.
מנגד, המקצועות הפחות מושפעים הם אלה הדורשים עבודה פיזית עם אנשים (כגון עוזרי סיעוד, מעסים), הפעלת מכונות או ניטור שלהן (כמו מפעילים במפעלי טיהור מים, בנאים, נהגי משאיות), ועבודות כפיים אחרות (שוטפי כלים, קבלני גגות, מנקים). למיקרוסופט אין יד בזה, בינתיים.
האם AI תייתר עובדים או תעצים אותם?
השאלה הנצחית היא האם AI יוביל לאוטומציה שתפגע בשכר ואובדן של משרות, או שמא מדובר בכלי שדווקא יעצים ויעלה את השכר? המחקר הזה, חשוב להדגיש, לא מספק תשובה ישירה לכך. "הנתונים עוסקים רק בשימוש ב-AI ואין לנו נתונים על ההשפעות העתידיות", מציינים החוקרים.
כפי שראינו עם כספומטים, שהחליפו משימה מרכזית של טלרים בבנקים אך הובילו דווקא לעלייה במספר המשרות (הטלרים התמקדו במשימות יחסי לקוחות בעלות ערך גבוה יותר), התחזיות הכלכליות מורכבות. עם זאת, המחקר מראה כי AI משמש בעיקר כ"שירות" לאדם - אמצעי לאימון, ייעוץ או לימוד שאוסף מידע ומפשט אותו למשתמש.
בחזרה למחקר - פעילויות של איסוף מידע וכתיבה נמצאו כנפוצות ביותר, וגם אלו שזוכות למשוב החיובי ביותר, כמו גם לשיעורי השלמה גבוהים והיקף השפעה רחב (או במילים פשוטות – רוב האנשים משתמשים ב-AI למטרות כתיבה). יחד עם זאת, קשה לומר שספר פרוזה שנכתב על ידי AI יוכל לעניין את הקוראים, מהסיבה הפשוטה שהוא לא מתבסס על חווייה אנושית אלא מסתפק בנתונים כדי ליצור קשר רגשי.
4 צפייה בגלריה
פעילויות של איסוף מידע וכתיבה נמצאו כנפוצות ביותר לשימוש בבינה מלאכותית
(shutterstock.com)
באשר לקשר בין ישימות AI לשכר והשכלה, המחקר מצא קשר חלש בין ציון ישימות ה-AI לשכר ממוצע. כלומר, מקצועות בשכר גבוה לא בהכרח מושפעים יותר באופן עקבי. עם זאת, מקצועות הדורשים תואר ראשון נוטים להיות בעלי ציון ישימות AI גבוה יותר מאלה הדורשים פחות השכלה. יכול להיות שהבינה המלאכותית תביא אותנו לדיקטטורה של הפרולטריון ומעמד הפועלים, כפי שחזה מרקס?
הצצה נדירה לשינויים היסטוריים
המחקר של מיקרוסופט, עם כל הסייגים (מבוסס על פלטפורמת AI אחת, ועל בסיס נתונים ספציפי), מספק הצצה נדירה לשינויים המתרחשים לנגד עינינו בשוק העבודה. אם פעם עתידנות טכנולוגית הייתה נחלתם של מדענים בדיוניים, כיום היא מתורגמת לגרפים וטבלאות ממחקרי ענק.
התחזיות כאמור מתמקדות בשוק העבודה האמריקאי, אך ההערכה היא שבהיעדר רגולציה גלובלית, הן רלוונטיות כמעט לכל מדינה מפותחת או מתפתחת. בעוד מיקרוסופט עצמה כבר פיטרה אלפי עובדים השנה מתוך ראייה שהרבה מהמשימות שלהם יוחלפו בידי AI, עולה החשש לגבי עתיד שוק העבודה וההשלכות החברתיות הרחבות שמביאה איתה הטכנולוגיה.
בעוד מיקרוסופט עצמה כבר פיטרה אלפי עובדים השנה בגלל AI, עולה החשש לגבי עתיד שוק העבודה וההשלכות החברתיות הרחבות שמביאה איתה הטכנולוגיה
לעומת זאת, 40 המקצועות הנחשבים לבעלי סיכון נמוך יותר הם אלו הדורשים מגע אנושי פיזי, מיומנויות מוטוריות עדינות או שיקול דעת אנושי מורכב. בין המקצועות ה"בטוחים" ניתן למצוא כאמור פיזיותרפיסטים, בנאים, רפתנים, מהנדסים ומנתחים. עם זאת, המחקר מציין כי רובוטים הופכים מתוחכמים יותר ויותר, וייתכן שבעתיד גם תפקידים אלו יהיו נתונים לאוטומציה.
בסופו של יום, החשש הוא שה-AI עשוי להעצים אי שוויון ופערים כלכליים, וזה עלול לדחוף מדינות וחברות לבחור במנהיגים פופוליסטים. מצד שני, קיימות גם לא מעט הזדמנויות בתחום - בינה מלאכותית יכולה לזרז פתרונות למחלות כמו סרטן, כשהיא מסוגלת לבחון, להבין ולנתח נתונים מהר יותר מצוותי מדענים ענקיים.
ההיסטוריה מלמדת שהמהפכה התעשייתית, על אף התהפוכות שיצרה, קידמה את החברה כולה, יצרה תעשיות והזדמנויות חדשות והאריכה את תוחלת החיים. השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם ה-AI תיצור מספיק מקומות עבודה חדשים כדי לפצות על אלה שתבטל? האם היא תוכל להציע פתרונות לבעיות שהיא עצמה יצרה? או שמא נגיע לעולם שבו הצורך בעבודה פשוט ייעלם, וכולנו נהפוך לחברה המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת?
