זה כבר לא זמזום - זה רעש מטריד. קרוב לשנתיים אחרי תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ותחת המראות הקשים המשודרים בכל העולם מעזה, ראשי ענקיות הטכנולוגיה נדרשים שוב ושוב להתמודד עם לחצים חיצוניים ופנימיים, הקוראים להחרמת ישראל בדרכים שונות.
7 צפייה בגלריה
פעילים פרו פלסטינים עם דגל BDS הקורא לחרם על ישראל בהפגנה בלונדון
(צילום: Dan Kitwood/Getty Images)
המגמה חוצה את כל החברות: היא בולטת במיוחד בגוגל, אבל מטרידה גם את ראשי מיקרוסופט, אמזון, מטא ואפילו אינטל ואנבידיה. כולן ענקיות שמחזיקות מרכזי מחקר אסטרטגיים בארץ וגם משווקות כאן תוכנה וחומרה במיליארדים רבים.
רק השבוע פורסם ב"בלומברג" כי קבוצת משקיעים במיקרוסופט לוחצת על החברה לבחון אם יש לה "לקוחות שמנצלים את כלי הבינה המלאכותית שלה לרעה". ההצעה חתומה על ידי 60 משקיעים, שמחזיקים במניות בשווי 80 מיליון דולר.
הקבוצה מתכוונת להגיש באספת בעלי המניות בדצמבר הקרוב הצעה הדורשת מהדירקטוריון להזמין דוח פומבי המפרט מה עושה החברה כדי למנוע שימוש במוצריה להפרת זכויות אדם או החוק הבינלאומי. "לנוכח ההאשמות החמורות על השתתפות ברצח עם ובפשעים בינלאומיים אחרים, תהליכי הסינון של מיקרוסופט למניעת פגיעה בזכויות אדם נראים בלתי יעילים", הם טוענים.
הפרעה באירוע היובל
התביעה לא נולדה בחלל ריק – היא תוצאה של קמפיין שיטתי ברשתות החברתיות, שזולג לתכתובות של עובדי מיקרוסופט עצמם ובוודאי בין המשקיעים, ולפיו ישראל עושה שימוש צבאי בתוכנות הענן הארגוניות של החברה, בעיקר ב-Azure, וביכולות ה־AI שפיתחה, לצורך הרג אזרחים בעזה ובשטחים.
לפני יותר מחודשיים פוטרו מהחברה שתי מהנדסות תוכנה, שהחליטו למחות על המכירות לישראל באמצעות שיבוש אירוע חגיגי שנערך בסיאטל לרגל 50 שנה להקמתה. העובד ג'ו לופז קטע את נאום הפתיחה של המנכ"ל סאטיה נאדלה בצעקה: "מה דעתך להראות שפשעי מלחמה ישראליים מופעלים על ידי Azure?", ועובד בלתי מזוהה אחר קטע נאום מרכזי של ג'יי פאריק, בכיר בחטיבת ה־AI, בצעקות "חופש לפלסטין!".
חוסאם נאסר, מהנדס תוכנה שפוטר בעבר ממיקרוסופט, שיבש פאנל שהובילה ד"ר שרה בירד, מובילת תחום בינה מלאכותית אחראית, והאשים את החברה ב"הלבנת פשעים" וב"הזנת רצח העם הפלסטיני".
7 צפייה בגלריה
איבתיהל אבו-סעד, אחת מהמהנדסות שפוטרו על ידי מיקרוסופט לאחר שהתפרצה באירוע
(רשתות חברתיות)
כבר בחודש מאי האחרון נאלצה למעשה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית להזמין בדיקה שביצע גוף חיצוני עצמאי, שלא מצא ראיות לכך שצה"ל עשה שימוש בשירות מחשוב הענן או טכנולוגיות אחרות שלה לפגיעה באזרחים פלסטינים.
החברה ציינה כי על אף שהיא מספקת למשרד הביטחון הישראלי שירותים מקצועיים, כולל תוכנה, שירותי ענן ו-AI, בהם גם שירותי תרגום, השימוש בטכנולוגיה הוא בכפוף לתנאי השירות ולתנאי השימוש של מיקרוסופט. מצד שני, החברה אינה יכולה לדעת איזה שימוש עושים הלקוחות בתוכנות שלה על שרתים או מכשירים אחרים שלהם.
מיקרוסופט הבהירה באומץ, עם זאת, כי סיפקה סיוע חירום מוגבל לממשלת ישראל בשבועות שאחרי 7 באוקטובר 2023 כדי לסייע בחילוץ חטופים, "תחת פיקוח משמעותי ועל בסיס מוגבל, כולל אישור של חלק מהבקשות ודחיית אחרות", וזאת כדי "לסייע להציל את חייהם של חטופים, תוך כיבוד הפרטיות וזכויות אחרות של אזרחים בעזה".
מיקרוסופט ציינה כי על אף שהיא מספקת למשרד הביטחון הישראלי שירותים מקצועיים, כולל תוכנה, שירותי ענן ו-AI, בהם גם שירותי תרגום, השימוש בטכנולוגיה הוא בכפוף לתנאי השירות ולתנאי השימוש של החברה
ההנחה היא, שהמהלך שמריצה עכשיו קבוצת המשקיעים יידחה; בשנה שעברה נדחו הצעות דומות באספות בעלי המניות באמזון ובאנבידיה. אבל הוא מעיד על הלחץ המתמשך המופעל על ראשי מיקרוסופט וחברות אחרות בנושא.
הן נקרעות בין מחויבותן לחוזים ולאינטרסים האסטרטגיים שלהן, ואולי גם האמפתיה הטבעית של מנכ"ליהן למאבקה של ישראל בטרור, לבין הסיכון הגובר למוניטין שלהן כחברות מוסריות, ובעיקר לתסיסה פנימית מסוכנת שעלולה להתפתח בין עובדיהן.
המאבק של עובדי גוגל
בגוגל המאבק מאורגן יותר: בחודש האחרון החלו מאות עובדים במטה דיפ-מיינד (DeepMind) בלונדון, זרוע הבינה המלאכותית של החברה, להתאגד באופן רשמי במטרה ליצור לחץ על החברה בעקבות החוזים הביטחוניים שלה בכלל וקשריה העסקיים עם ישראל בפרט. לפחות חמישה עובדי דיפמיינד התפטרו בחודשיים האחרונים, בשל מעורבות החברה בפרויקטים כאלו.
במקביל, קמפיין No Tech for Apartheid נמשך למעשה כבר מתחילת המלחמה. הוא כלל עד כה שביתות שבת סימולטניות בקמפוסים של גוגל בניו יורק ובקליפורניה, וגם פריצה אלימה למשרדו של מנכ"ל "גוגל קלאוד" תומס קוריאן, שגררה את פיטוריהם של יותר מ-50 עובדים.
הנדס תוכנה בחברה, שקטע את נאומו של מנכ"ל גוגל ישראל ברק רגב, בוועידה של "כלכליסט" בניו יורק, שזכתה לחסות החברה, פוטר במקום. מארגני הקמפיין אף הצליחו להחתים יותר מ־1,100 סטודנטים על התחייבות שלא לקבל עבודה בגוגל או באמזון עד לסיום פרויקט "נימבוס" בישראל.
גם עובדים באמזון הפגינו אשתקד במחאה, במהלך ועידת AWS בניו יורק, בדרישה "להפסיק את עסקי אמזון עם האפרטהייד הישראלי" ולבטל את חוזה פרויקט נימבוס. במטא טענה עובדת לשעבר, סאימה אחטר, כי פוסטים פנימיים התומכים בפלסטינים צונזרו בכבדות. עובדים לשעבר בחברה הגישו תביעות משפטיות בטענה לפיטורים בלתי חוקיים, וטוענים כי פעולותיהם היו "התנהגות מוגנת", חלקם טוענים לאפליה.
"פגיעה בחופש הביטוי"
ככלל, החברות מנסות לאכוף עמדה ניטרלית באמצעות הגבלה של השיח הפוליטי הפנימי בתוכן, והטענה כי הטכנולוגיה שלהן מיועדת לשימוש מסחרי כללי. אבל עצם העמדה הזו נתפסת כמעשה פוליטי וכהעדפה של צד אחד או השתקה של התנגדות, מה שמוביל להאשמות של עובדים על הטיה וצנזורה בתוך החברות.
בגוגל, למשל, שרכשה לא מכבר את WIZ הישראלית בהשקעה הגדולה בתולדותיה (32 מיליארד דולר), המנכ"ל סונדאר פיצ'אי מגלה עמדה נחרצת נגד "פוליטיקה במקום העבודה". מצד שני, לראשונה בתולדותיה התירה גוגל באחרונה למסעדות להירשם כ"פלסטיניות" בעמוד העסק שלהן.
מיקרוסופט חוסמת מיילים פנימיים המכילים מילות מפתח ספציפיות כמו "פלסטין" ו"עזה", ומטא מפעילה סינון על פוסטים פנימיים הכוללים הסתה פרו-פלסטינית, ואף הודיעה על הסרת מגוון רחב של פוסטי שנאה המכוונים ל"ציונים" כאשר הכוונה ליהודים או לישראלים. כל אלו מועצמים כמובן על ידי קבוצות המחאה הפרו-פלסטיניות כ"פגיעה בחופש הביטוי" וסודקים את תדמיתן של החברות.
מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה הגדולה בעולם, אנבידיה, ג'נסן הואנג – ידיד ישראל, שאחרי 7 באוקטובר הרבה לשבח את עובדיו בארץ ואף הרעיף עליהם בונוסים – אמנם מיתן השנה את ההתבטאויות הללו, אך זה לא מונע ממנו לתכנן בימים אלה מהלך גרנדיוזי לקידום ההייטק הישראלי – הכפלה ואף השלשה של מרכז החברה בצפון הארץ.
מחמוד א־נוואג'עה, המתאם הכללי של תנועת ה-BDS, חשף לא מכבר דיונים מתמשכים המתנהלים ב-BDS על פתיחת קמפיין חרם נרחב נגד אנבידיה, ש"נמצא בפיתוח", כדי ליצור עליה לחץ. אסור לזלזל בעוצמתה של BDS, אבל החברה הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק, תהיה עבורה אגוז קשה לפיצוח.
קבוצות המחאה הפנימיות בתוך החברות מתואמות היטב עם ארגוני זכויות אדם ועם ה-BDS, מקושרות היטב עם עיתונאים, וכך מבטיחות שהמחאות הפנימיות שלהן יזכו לתשומת לב ציבורית גם כשאין מאחוריהן המונים. תביעות משפטיות שמוגשות על ידי עובדים לשעבר מוציאות גם הן את הכביסה המלוכלכת החוצה ומעוררות ביקורת ציבורית רחבה. כל אלו מצטברים ללחץ הולך וגובר המופעל על ההנהלות והמנהלים.
קבוצות המחאה הפנימיות בתוך החברות מתואמות היטב עם ארגוני זכויות אדם ועם ה-BDS, מקושרות היטב עם עיתונאים, וכך מבטיחות שהמחאות הפנימיות שלהן יזכו לתשומת לב ציבורית גם כשאין מאחוריהן המונים
את כל זה מוביליים ארגוני זכויות האדם כמובן: בארגון Human Rights Watch טוענים למשל כי מטא מפעילה צנזורה על תוכן פלסטיני באינסטגרם ובפייסבוק, שהיא "שיטתית וגלובלית"; ואמנסטי אינטרנשיונל הזהירה את מטא כי מדיניות התוכן שלה "מסכנת את הגברת האלימות ורצח העם". בכלל, השימוש החוזר במונחים כמו "רצח עם" - למרות הכחשות ישראל - יוצר לחץ חמור במיוחד על חברות הטכנולוגיה.
הנורות האדומות דולקות
בעוד אצל מיקרוסופט העילה הנפוצה ביותר לטיעונים על "סיוע לישראל בהפרות זכויות אדם" מתייחסת לתוכנות הארגוניות של החברה, בעיקר חבילת Azure, הטענות החוזרות כלפי גוגל ואמזון מתרכזות בעיקר בפרויקט הענן הענק "נימבוס", בהיקף של 1.2 מיליארד דולר ששתי החברת זכו בו לאחר מכרז מפרך, בשנת 2021.
המבקרים טוענים כי פרויקט "נימבוס" מאפשר מעקב פרטני ואיסוף נתונים על פלסטינים, וכי לפי מסמכים פנימיים של גוגל הוא יכול לשמש ל"זיהוי פנים, קטגוריזציה אוטומטית של תמונות ומעקב אחר אובייקטים".
אף שגוגל חזרה והבהירה כי מעורבותה ב"נימבוס" אינה נוגעת לעבודה צבאית ואינה רלוונטית לכלי נשק או לשירותי מודיעין, שליחת האו"ם לענייני זכויות פלסטינים, פרנצ'סקה אלבנזה (דמות אנטי-ישראלית קיצונית), שהשוותה בעבר בין ישראל לנאצים ופקפקה בטרור המיני של חמאס ב־7 באוקטובר, טענה לא מכבר בדוח רשמי כי מיקרוסופט, אמזון וגוגל "מסייעות לישראל לקיים את רצח העם שלה בעזה" ו"שותפות ומרוויחות מפעולותיה". אלבנזה ראויה לגנאי, אבל הדוח הוא מסמך רשמי, אובייקטיבי-לכאורה, של האו"ם.
ארגוני המחאה הבינלאומיים נגד ישראל לא בוחלים באחרונה גם בטענות ישירות על עמדתם האידיאולוגית של מנכ"לי ענקיות ההייטק בעד ישראל, הנצבעים כתומכי ישראל, ועל "ההשפעה חסרת התקדים של ישראל בחברות טכנולוגיה אמריקאיות ומערביות". אסור לזלזל בפרסומים הללו: הם מוזנים באורח שוטף גם למאגרי המידע המניעים את מנועי ה-AI השונים, וכתוצאה מכך מופיעים בחיפושים ברשת כנתונים אובייקטיביים.
ארגוני המחאה הבינלאומיים נגד ישראל לא בוחלים באחרונה גם בטענות ישירות על עמדתם האידיאולוגית של מנכ"לי ענקיות ההייטק בעד המדינה, הנצבעים כתומכי ישראל
כך, למשל, מוצג המנכ"ל לשעבר של אינטל, פט גלסינגר, כ"מנכ"ל ציוני-נוצרי" שדחף להשקעה של 25 מיליארד דולר בהקמת מפעל של החברה בישראל, ומודגש במיוחד גינויו של אחד משני מייסדי גוגל, סרגיי ברין היהודי, את דוח האו"ם האחרון כ"אנטישמי באופן שקוף", וטענתו כי "השימוש במונח 'רצח עם' בהקשר לעזה פוגע עמוקות ביהודים רבים שסבלו מרצח עם אמיתי".
אלו מלמדים, לפי אותם פרסומים, כי "מעורבותן של החברות עם ישראל אינה רק החלטה עסקית; היא עשויה להיות מעוצבת באופן משמעותי על ידי אמונות עמוקות בתוך הנהלותיהן".
למרבה המזל - עוצמתן של ענקיות ההייטק, ההרכב האנושי של רוב ההנהלות שלהן, והערך האמיתי, האסטרטגי, שמניבות להן ההשקעות בישראל, מהוות כרגע מחסום בפני התקפלות שעשויה לפגוע בהייטק הישראלי. אבל הנורות האדומות כבר דולקות בעוצמה, וההיסטוריה מלמדת שדעת קהל ולחץ ציבורי יכולים לסדוק גם אותן.
