מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, מעריך כי AI יהפוך אינטליגנציה ל"חינמית" ותייתר את הצורך בבני אדם "לרוב הדברים", אך מודה שזה "קצת מפחיד". בראיון לרגל צאת ספר זיכרונותיו החדש, הוא תהה: "איך ייראו המשרות? האם נעבוד רק יומיים בשבוע?" וניסה לשדר אופטימיות זהירה.
ביל גייטס, מי שהביא לנו את מערכת ההפעלה ווינדוס (ולעיתים גם את המסך הכחול), אופיס ואת מיקרוסופט, שיתף את חזונו העתידני – ויש שיגידו המטריד – לגבי השתלטות הבינה המלאכותית על חיינו. בראיון לתוכנית הלילה של ג'ימי פאלון אליה המיליארדר והפילנתרופ בן ה-69 הגיע כדי לקדם את ספר זיכרונותיו החדש, Source Code ("קוד מקור"), הוא לא היסס לספק תחזית דרמטית לגבי שוק העבודה העתידי.
"אינטיליגנציה היא מצרך יקר – AI הולך לשנות את זה"
כאשר פאלון ביקש מגייטס להסביר את היתרונות והחסרונות של AI "בשפה עממית", גייטס נענה ברצון. "העידן אליו הגענו דומה לחזון שהיה לגבי מחשוב – פעם הוא היה יקר, וכעת הפך לכמעט חינמי (אפשר להתווכח על זה, ר"ק)", טען. "העידן שמתחיל כעת מאופיין בכך שאינטליגנציה היא מצרך נדיר – לא קל למצוא רופא מעולה או מורה מעולה. אבל עם AI, במהלך העשור הקרוב, היא תהפוך לנפוצה. ייעוץ רפואי מצוין, שיעורים פרטיים מעולים – כל אלה יהיו זמינים".
"זה די משמעותי", המשיך טייקון הטכנולוגיה, "כי זה פותר בעיות רבות, כמו המחסור ברופאים או באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש". נשמע מבטיח? אולי, אך גייטס מיהר להוסיף את האזהרה המתבקשת. לדבריו, אותו "שטף" של אינטליגנציה מלאכותית "מביא איתו שינוי עצום", ומעורר שאלות נוקבות כמו "איך ייראה שוק העבודה העתידי, והאם בכלל נצטרך לעבוד יותר מיומיים-שלושה בשבוע?". נראה שמישהו כבר מתכנן חופשה ארוכה על חשבון הרובוטים.
"אני אוהב את האופן שבו זה יניע חדשנות קדימה, אבל אני חושב שזה קצת הליכה אל הלא נודע", הודה גייטס, והציג את השאלה המרכזית שהעסיקה רבים: "האם נצליח לעצב אותה כאוות נפשנו?". הוא הוסיף כי "אנשים אומרים בצדק 'וואו, זה קצת מפחיד'. זו טריטוריה חדשה לחלוטין".
החשש קיבל משנה תוקף כאשר פאלון שאל ישירות: "כלומר, האם עדיין נצטרך בני אדם?". תשובתו של גייטס הייתה חדה וברורה: "לא לרוב הדברים". עם זאת, הוא מיהר לסייג ואמר שבסופו של דבר, "אנחנו נחליט מה יהיה תפקידם של בני האדם בעתיד. אתם יודעים, כמו בייסבול. לא נרצה לראות מחשבים משחקים בייסבול. אז יהיו כמה דברים שנשמור לעצמנו, אבל במונחים של ייצור דברים, שינוע דברים וגידול מזון – עם הזמן, אלו כבר לא דברים שנצטרך להתעסק בהם". כלומר, נשמור לעצמנו את הפעילויות שאנו מוצאים בהן ערך אנושי ייחודי, בעוד משימות ייצור ולוגיסטיקה יעברו למכונות.
"יהיו כמה דברים שנשמור לעצמנו, אבל במונחים של ייצור דברים, שינוע דברים וגידול מזון – עם הזמן, אלו כבר לא דברים שנצטרך להתעסק בהם"
למרות התחזית המטלטלת, גייטס ניסה לסיים בנימה אופטימית, כשנשאל מה נותן לו תקווה. הוא ציין את "היכולת לשפר את הבריאות", ממחלות כמו אלצהיימר ועד פוליו, ואת הפוטנציאל לחדשנות שתסייע במאבק במשבר האקלים. "יש הרבה דברים נהדרים בדרך", סיכם.
מביקורת על ה"דומרים", לאזהרה מפני השלכות ה-AI
הופעתו של גייטס בתוכנית הלילה קידמה את "קוד מקור", החלק הראשון בטרילוגיית זיכרונות מתוכננת, המכסה את ילדותו ובגרותו המוקדמת. גייטס סיפר למגזין פיפל כי 2025 מסמלת עבורו ציון דרך משולש: יום הולדתו ה-70, 50 שנה למיקרוסופט ו-25 שנה לקרן גייטס, מה שהוביל אותו להרהר כיצד "דרך מזל ודברים שונים, הוריי וחבריי שמו אותי בעמדה לנהל חיים נפלאים ולהיות בר מזל באופן קיצוני במרכז המהפכה הדיגיטלית".
ובכל זאת, גייטס אינו סתם אדם והתחזיות שלו כפי שהציג אותן בראיון עם קימל יכולות גם לייצר לא מעט חשש לגבי עתיד שעשוי להתברר כדיסטופי. הרעיון הזה גם מתחבר לביקורת של גייטס על ספרו של נח הררי, ״ההיסטוריה של המחר״ (2017). מייסד מיקרוסופט התנגד אז לאזהרה של נח הררי לגבי עתיד פוטנציאלי שבו ״האליטה תשדרג את עצמה באמצעות טכנולוגיה, וההמונים יישארו להירקב״, ואמר כי ניתן למנוע את התרחיש הקודר הזה.
2 צפייה בגלריה
יובל נח הררי. לאחר שביקר אותו, גייטס הודה כי הפרופסור הישראלי צדק
(צילום: Ryan Nash Photography / Shutterstock)
לאחר מכן שינה מעט את דעתו והיום גייטס מקפיד להזהיר מפני השלכות אפשריות אם AI ינוהל לא נכון. הוא החל לדבר על הצורך ברגולציה ופיקוח, ומתייחס לכך שמודלים מסוימים עדיין מייצרים מידע שגוי, אך מאמין שהבעיה תיפתר עם הזמן.
כעת הוא רואה ב-AI את התחליף ללא מעט משוק העבודה העתידי. מה שמביא לשאלות נוספות, כמו למשל ממה אנשים יתפרנסו? האם הטכנולוגיה הזו תשמש רק שכבה קטנה ומיוחסת של אנשים, להם תהיה גישה בלעדית למשאבים האלה, או שהם יסופקו חינם לכולם (כמו החזון של יוצר מסע בין כוכבים ג'ין רודנברי)?
ואם כך, כיצד האנושות תתמודד עם אובדן הצורך בעבודה כדי להתפרנס, האם זה יהפוך אותנו למנוונים? האם זה יעודד את בני האדם לחפש משמעות נוספת מעבר לקריירה או לתחביבים? העתיד אכן יכול להתברר כמדאיג מאוד, ובינתיים לגייטס אין מילה מרגיעה לספק לנו.
