במבט ראשון התמונה נראתה כאילו נלקחה הישר מהחדר הסגלגל-מוזהב של ימים אלה, או לכל הפחות מתוך קטלוג המרצ’נדייז של קמפיין Make America Great Again: סמארטפון מוזהב, עם לוגו T1 בולט ודגל אמריקאי מרוח בחזיתו - ההבטחה הפטריוטית החדשה של משפחת טראמפ.
אלא שמבט מעט יותר מעמיק על ה״טראמפון״ גילה לאחרונה פרט קטן ומביך: הלוגו של חברת "ספיגן" (Spigen), יצרנית כיסויים דרום קוריאנית, עדיין מבצבץ מתחת לגרפיקה החובבנית. בתוך שעות ספורות הפוסט הרשמי של Trump Mobile הפך לבדיחה ברשת, כשגולשים הציפו אותו בצילומי מסך ובהערות נבזיות. ספיגן עצמה הגיבה לפוסט - שנמחק מאז. בציוץ נוסף החברה כבר איימה בתביעה.
קרקס ה"פטריוטיות"
מדובר רק בחוליה האחרונה של שרשרת מבוכה מתמשכת. מאז שנחשף ביוני, פרויקט ה-T1 נראה יותר ויותר כמו מופע אשליות ולא כמו מוצר טכנולוגי אמיתי. בהכרזה נוצצת במגדל טראמפ בניו יורק הבטיחו בניו של הנשיא כי הסמארטפון החדש ייוצר "בגאווה בארצות הברית".
דונלד טראמפ ג’וניור דיבר על "כלכלה פטריוטית", אריק טראמפ התחייב להחזיר את הייצור הביתה, והאתר הרשמי התהדר בחותמת Made in USA. אלא שכבר אז מומחים ציננו את ההתלהבות: אין כיום בארה"ב תשתית לייצור מסכים מתקדמים, מצלמות או סוללות בקנה מידה תעשייתי. יידרשו לפחות חמש שנים כדי לבנות תשתית אמיתית לייצור סמארטפונים, וגם אז היא כנראה לא תשתווה לנעשה במזרח.
מאז שנחשף ביוני, פרויקט ה-T1 נראה יותר ויותר כמו מופע אשליות ולא כמו מוצר טכנולוגי אמיתי
לא עברו שבועיים והחברה עצמה אישרה את מה שכולם חשדו בו. החותמת "תוצרת ארה"ב" נעלמה מהאתר, והוחלפה בסיסמאות מעורפלות בהרבה – "עיצוב אמריקאי גאה", "מובא לחיים בארה"ב" או "ידיים אמריקאיות מאחורי כל מכשיר".
מאחורי הקלעים התברר שהמכשיר אינו אלא דגם קיים של חברת "ווינגטק" (Wingtech) הסינית, REVVL 7 Pro 5G, שנמכר באליבאבא בכ-100 דולר ליחידה. ב־Trump Mobile מתכננים לצפות אותו בזהב, להדביק עליו לוגו, ולמכור אותו ב-499 דולר, עם חבילת סלולר יקרה ביחס למתחרים.
גם תמונות המכשירים שפורסמו לאורך הדרך חשפו שוב ושוב מניפולציות בוטות. לצד האתר הרשמי, שהציג כאמור עיצוב חובבני של Revvl 7 Pro, הופיעו בפרסומות גרפיקות של אייפון 16 פרו מקס בציפוי זהב, סמסונג Galaxy S25 Ultra עם כיסוי של ספיגן, ואף מכשירים נוספים – כולם עברו פוטושופ מהיר כדי להיראות כמכשיר חדש לחלוטין. כל גרסה סתרה את הקודמת, עד שכבר אי אפשר היה לדעת מה בכלל אמור להיות העיצוב של ה-T1.
מפרט שהתכווץ והרבה שאלות פתוחות
גם המפרט הלך והתכווץ מול עיני הציבור. מהבטחות למסך 6.78 אינץ', 12 ג’יגה-בייט RAM ויכולות צילום מתקדמות, נותרו בסופו של דבר נתונים הרבה יותר סטנדרטיים: מסך 6.25 אינץ', 256 ג’יגה-בייט אחסון, וסוללה בקיבולת 5,000 מיליאמפר-שעה. אפילו המילים "תוצרת ארה"ב" התחלפו ב"עוצמה אמריקאית" ("American Power") - ניסוח שמתאים יותר לקמפיין בחירות מאשר למפרט טכני.
ולא רק המכשיר עצמו חשוד. גם השירות שמסביבו מעורר תהיות. Trump Mobile היא ספקית סלולר וירטואלית (MVNO), כלומר היא לא מפעילה רשת עצמאית אלא רוכבת על התשתיות של הענקיות האמריקאיות כמו AT&T, Verizon או T-Mobile.
אלא שבעוד שספקיות אחרות בארה"ב מאותו הסוג כמו "מינט" (Mint), שהייתה בבעלות השחקן ריאן ריינולדס עד שנמכרה ל-T-Mobile בעסקה של יותר ממיליארד דולר, מציעות חבילות במחירים נמוכים יחסית, לעיתים פחות מ-20 דולר בחודש, Trump Mobile גובה כ-50 דולר, ובתמורה לא מציעה בידול אמיתי.
עיתונאים ובלוגרים מעולמות הטכנולוגיה שניסו להירשם לשירות גילו חיוב מידי בכרטיס האשראי, תוספת "מס תקשורת" מסתורי בסך 17.25 דולר, ומערכת הפעלה שלא עובדת. דף ההפעלה באתר הציג הודעת "מגיע בקרוב!" ושירות הלקוחות, שהוגדר "אמריקאי ואדיב", לא הצליח לפתור את הבעיה.
"התרמית המוזהבת"
בניגוד לחברות סלולר אחרות, Trump Mobile לא באמת מנסה לפנות לכלל הציבור - למרות כל הדיווחים והבעיות, החברה הצליחה לייצר הכנסות עוד לפני שהמוצר עצמו יצא לשוק, כאשר עשרות אלפי מעריצים שילמו עבור מוצר שטרם קיים, בלי כל ביטחון שיקבלו אותו אי פעם.
קמפיין ההשקה כולו כוון ישירות לבייס הפוליטי של טראמפ – מצביעים שמזהים רכישה של מוצר ממותג כמעשה נאמנות פוליטית כמעט כמו הצבעה בקלפי. עבורם, הסמארטפון הזה אינו רק מכשיר טכנולוגי, אלא הצהרת זהות. זה מסביר מדוע רבים מיהרו להזמין אותו למרות חוסר השקיפות, כאילו מדובר באקט של השתייכות ולא בהחלטה צרכנית רגילה.
עבור הבייס של טראמפ, הסמארטפון הזה אינו רק מכשיר טכנולוגי, אלא הצהרת זהות. זו גם הסיבה לכך שרבים מיהרו להזמין אותו למרות חוסר השקיפות סביבו
ובינתיים, Trump Mobile המשיכה לעודד הזמנות מוקדמות. גולשים ברשתות החברתיות, גם אם "טראמפיסטים" גאים, החלו לתהות: האם המכשיר בכלל קיים? האם ההזמנות אינן אלא דרך נוספת להכניס כסף לקופה המשפחתית? ברדיט כינו אותו "וייפורפון" – טלפון אדים – ורבים התריעו מפני "התרמית המוזהבת" שמנוצלת כדי לגבות מאות דולרים ממעריצים נאמנים.
גם אנחנו ניסינו להשיג את הסמארטפון לבדיקה עיתונאית. פנינו שוב ושוב ל-Trump Mobile, אך החברה התעלמה מכל בקשה. לא סופק לנו מכשיר, לא נמסרה תגובה רשמית, וכל שנותר היה להסתמך על ההבטחות, התמונות המזויפות והעדויות המאכזבות של לקוחות ראשונים.
שורה של מוצרים נוצצים וכושלים
כך הופך מהלך שנועד לשדר "פטריוטיות כלכלית" וחדשנות טכנולוגית, למועמד רציני לפרק נוסף ברשימת מוצרים ושירותים שנשאו את שמו של טראמפ אך לא הצליחו לשרוד. מי שמכיר את ההיסטוריה העסקית של הנשיא הנוכחי לא הופתע: טראמפ ידע תמיד להעניק שם נוצץ, עטיפה מגלומנית וקמפיין פרסומי ענק, כאשר לא פעם בפנים הסתתר מוצר ריק.
הדוגמה המפורסמת ביותר היא Trump Vodka, שהושקה ב-2005 בסלוגן "Success Distilled" ("הצלחה מזוקקת" בתרגום ישיר, ד"א). למרות שטראמפ עצמו אינו נוגע באלכוהול בעקבות מות אחיו פרד מאלכוהוליזם, הוא ניסה להחדיר את הבקבוק המוזהב לשוק האלכוהול. הביקוש היה דל, השיווק כשל, והמוצר נעלם מהמדפים בתוך שנים ספורות.
כמה שנים קודם לכן ניסה את כוחו עם "טראמפ סטייקס" (Trump Steaks) – נתחי בקר "יוקרתיים במיוחד" שנמכרו בלעדית דרך רשת חנויות גאדג׳טים בכלל. גם כאן הקמפיין נשען על התדמית של ״הטוב ביותר״, אך הציבור לא התרשם ממחירים שנעו בין מאות לאלפי דולרים לסטייקים קפואים. בתוך פחות מחודשיים ירדו המוצרים מהמדפים.
לצד מוצרי הצריכה היו גם ניסיונות שאפתניים יותר כמו "אוניברסיטת טראמפ", שהבטיחה להכשיר דור חדש של יזמי נדל"ן ומשכה אליה אלפי סטודנטים שהאמינו כי יקבלו "את סודות ההצלחה של טראמפ".
בפועל, התברר שמדובר בקורסים כלליים עם מדריכים לא מוסמכים, והמיזם נסגר ב-2010 לאחר גל תביעות ייצוגיות. ב-2016 הגיע טראמפ להסדר במסגרתו שילם 25 מיליון דולר בפיצויים לתובעים. והייתה גם "טראמפ שאטל" (Trump Shuttle), חברת טיסות קצרות טווח שרכשה קווים מבוסטון לניו יורק ולוושינגטון.
החברה נולדה ברעש גדול בסוף שנות ה-80, המטוסים נצבעו בצבעי שחור-זהב, הושקע בהם עיצוב יוקרתי שכלל מושבי עור, והובטחו שירותי פרמיום לנוסעים. בפועל, התחרות מול אמריקן איירליינס ודלתא הייתה קשה מדי, ההוצאות תפחו, והחברה קרסה תוך שנים ספורות.
לצד אלה היו גם את "טראמפ מגזין" (Trump Magazine) שהתקפל אחרי גיליונות ספורים, משחק קופסה שניסה לחקות את מונופול, Trump Ice - מים מינרליים בבקבוקים עם תמונת המגדל המפורסם, ואפילו קזינו באטלנטיק סיטי שנשא את שמו של הנשיא והגיע לפשיטת רגל.
בהתחשב בכל אלה, ה-Trump Phone הוא ניסיון נוסף להרחיב את מותג טראמפ אל מעבר לנדל"ן ולפוליטיקה, וליצור אקוסיסטם של מוצרים "פטריוטיים" שנמכרים בראש ובראשונה על בסיס השם: מוצר נוצץ כלפי חוץ, עטוף בשיווק מוגזם של "עוצמה" ו"גאווה אמריקאית״.
אלא שהמוצר בפועל מבוסס על פוטושופ חובבני, רכיבים זולים והבטחות שלא מתממשות. כמו הוודקה, הסטייקים והאוניברסיטה – הסמארטפון של טראמפ חושף שוב את אותו דפוס מוכר: הרבה זהב מבחוץ, מעט מאוד מבפנים.
