בשבועות האחרונים הושקו שני דפדפני בינה מלאכותית חדשים ומסקרנים - אטלס (Atlas) של OpenAI וקומט (Comet) של פרפלקסיטי (Perplexity), המצטרפים לגל של כלים דומים של מיקרוסופט וגוגל.
דילוג מעל חומות תשלום
דפדפנים אלה, שאינם דומים לכרום או ספארי המסורתיים, מכונים דפדפני "סוכני AI" והם יכולים לבצע משימות מורכבות ומרובות שלבים כמו לבדוק יומנים ולקבוע פגישות, לסכם מיילים, למצוא כרטיסים זולים לאחר השוואות בין אתרים שונים, לאתר מידע מבין שלל אתרים במקביל ועוד.
היכולות האלו מציבות אתגר חסר תקדים בפני כלי התקשורת והמו"לים, ומקשות עליהם לשלוט בדרך שבה נעשה שימוש בתוכן שלהם. בבדיקה שנעשתה על ידי "קולומביה ג'ורנליזם רוויו" (Columbia Journalism Review) - כתב העת של בית הספר לעיתונאות של אוניברסיטת קולומביה - התברר כי אטלס וקומט הצליחו לשלוף את הטקסט המלא של כתבה בלעדית למנויים, שאורכה למעלה מ-9,000 מילים. כאשר אותה בקשה הופנתה לממשק הרגיל של ChatGPT ופרפלקסיטי, שניהם השיבו כי אינם יכולים לגשת לכתבה משום שהמגזין חסם את הסורקים שלהם.
מבחינת אתר אינטרנט, סוכן ה-AI של אטלס (או קומט לצורך העניין, ר"ק) אינו ניתן לזיהוי דיגיטלי לעומת אדם שגולש באמצעות דפדפן רגיל. בעוד שאתרים יכולים לחסום סורקים אוטומטיים (Crawlers) באמצעות פרוטוקול Robots Exclusion, דו"ח עדכני של חברת TollBit מציין כי "הגל הבא של בוטים מבוססי AI נראה יותר ויותר כמו בני אדם". או במילים אחרות - חסימה של סוכני AI עלולה לחסום בטעות גם משתמשים אנושיים לגיטימיים.
מנגנוני עקיפה מתוחכמים
מהדיווח עולה תופעה מעניינת נוספת - הדפדפן אטלס נמנע מגישה לתוכן של חברות מדיה התובעות את OpenAI, אך מפעיל מנגנוני עקיפה מתוחכמים כדי לספק את בקשת המשתמשים. למשל, כאשר אטלס התבקש לסכם כתבה מהאתר PCMag, שחברת האם שלו, Ziff Davis, תבעה את OpenAI בגין הפרת זכויות יוצרים באפריל (2025), הסוכן יצר סיכום מורכב עם מידע שנשאב מציוצים על הכתבה, גרסאות מסונכרנות, ציטוטים באתרים אחרים וסיקור קשור ברחבי הרשת. או במילים פשוטות – הסוכן הצליח לייצר סיכום של הכתבה מ"פירורי לחם" דיגיטליים.
בבדיקה אחרת, כשמשתמש ביקש מאטלס לסכם כתבה מה"ניו יורק טיימס", שגם היא תובעת את OpenAI, הדפדפן נקט בגישה שונה: במקום לשחזר את הכתבה, הוא יצר סיכום המבוסס על דיווחים מארבעה כלי תקשורת חלופיים, ששלושה מהם מחזיקים בהסכמי רישוי עם OpenAI.
כך, על ידי מסגור מחדש של בקשת המשתמש לנושא כללי במקום לכתבה ספציפית, הסוכן מעצב מחדש את התוכן שהמשתמש קורא בפועל. גם כאשר כלי תקשורת מצליח לחסום את הגישה של הסוכן לתוכן שלו, הוא נקלע למלכוד: הסוכן פשוט מציע סיקור חלופי.
דפדפני AI עדיין חדשים, אך ברור שמנגנוני הגנה מסורתיים כמו חומות תשלום וחוסמי בוטים כבר אינם מספיקים כדי למנוע ממערכות AI לגשת לתוכן חדשותי (או לכל תוכן אחר המוגן באותה שיטה) ולהשתמש בו ללא הסכמה. אם סוכני AI הם העתיד של צריכת התוכן, המו"לים יצטרכו לפתח דרכים חדשות לקבל שקיפות ושליטה רבה יותר על הנגישות והשימוש בתוכן שלהם.
