לראשונה - המדיה החברתית עוקפת את הטלוויזיה כמקור החדשות העיקרי בארה"ב. כך עולה ממחקר גדול של מכון רויטרס לחקר העיתונות (RISJ), שסקר כמעט 100 אלף צרכני חדשות ברחבי העולם. המכון הוא מרכז המחקר של אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, העוסק בעיקר בחקר נושאים המשפיעים על התקשורת העולמית.
4 צפייה בגלריה
ארה"ב ניסיון התנקשות ב דונלד טראמפ צופים ב חדשות מילווקי וויסקונסין
ארה"ב ניסיון התנקשות ב דונלד טראמפ צופים ב חדשות מילווקי וויסקונסין
אמריקאי צופה בחדשות בעת ניסיון ההתנקשות בטראמפ. אפילו לנשיא ארה"ב יש רשת חברתית משלו
(צילום: ANGELA WEISS / AFP)

יותר ממחצית צורכים חדשים מ"משפיענים"

על פי המחקר, שבוצע לאחר תחילת כהונתו השנייה של הנשיא טראמפ ופורסם לאחרונה, 54% מהאמריקאים אמרו שהם לומדים על החדשות בעיקר מהמדיה החברתית ו"משפיעני חדשות"; רק כמחציתם דיווחו שהם ניזונים גם מהחדשות ברשתות הטלוויזיה. בבריטניה, לעומת זאת, נמצא כי 46% נמנעים כליל מצריכת חדשות.
לצד זאת, כמעט 60% מכלל הנשאלים הביעו דאגה לגבי יכולתם להבחין בין אמת לשקר ברשת. באופן מדהים - הדאגה הגבוהה ביותר נרשמה מצד אחד בארה"ב – ומצד שני באפריקה. דוגמה בולטת היא סרטון הווידאו שעלה בסוכנות הידיעות "תסנים" המזוהה עם משמרות המהפכה והודהד בטלגרם במהלך מבצע "עם כלביא", שבו נראה כביכול מטוס ישראלי שנפגע מאש נ"מ באיראן.
הסרטון זכה לשיתופים נרחבים בכל הפלטפורמות ואף הגיע לכלי התקשורת הוותיקים - עד שנחשף כי הוא לקוח ממשחק סימולציה צבאי (Arma 3). למרות הבדיקות המקצועיות וההסברים רשמיים, רבים בארה"ב עדיין מתייחסים אל המידע כאילו היה אמת.
4 צפייה בגלריה
ידיעה על "מטוס הקרב הישראלי שהופל"
ידיעה על "מטוס הקרב הישראלי שהופל"
ידיעה נוספת שהופצה על "מטוס קרב ישראלי שהופל באיראן"
(רשתות חברתיות)
דוגמה אחרת מן השבועות האחרונים היא פוסטים שהתפרסמו ברשתות, ללא כל ביסוס עובדתי כמובן, לפיהם מודעה שהתפרסמה ב־Craigslist, אתר אינטרנט פופולרי הכולל לוח מודעות מקוון, מלמדת על תשלום שהוצע למפגינים נגד מדיניות הגירוש של טראמפ בלוס אנג׳לס. הטענה התקבלה על ידי רבים כאמת, ועוררה לשעות אחדות בלבול וזעם עצום בציבור האמריקאי.

הצעירים נמצאים בסושיאל

המחקר של מכון רויטרס חושף ירידה נוספת בהשפעתם של ארגוני החדשות המסורתיים, מול העלייה המטאורית של משפיעני יוטיוב, טיקטוק, וערוצי הפודקאסט השונים. הוא תואם מחקר בארה"ב של מכון Pew מתחילת 2024, שמלמד באופן עקבי על עלייה בשימוש בטיקטוק כמקור חדשות, במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 30.
על פי הממצאים, עוצמתם של משפיעני חדשות, העושים שימוש במותג האישי שלהם כדי להגדיל את גדולים גם בהודו, בברזיל, באינדונזיה ובתאילנד, שכוללות אוכלוסיות צעירות גדולות. חוקרי מכון רויטרס מביאים כדוגמה את הפודקאסט הסופר-פופולרי של ג'ו רוגן – סטנדאפיסט, מגיש טלוויזיה לשעבר ופרשן פופולרי - במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה שעברה: 22% מהמרואיינים בארה"ב, שמייצגים בפועל מיליונים, אמרו שהם נתקלו ב"חדשות" או בפרשנויות של רוגן בשבוע שלאחר השבעת טראמפ.
4 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ , ג'ו רוגן
דונלד טראמפ , ג'ו רוגן
ג'ו רוגן, דונלד טראמפ. אולי הפודקאסט הפופולרי בעולם
(צילום: SCOTT OLSON / AFP, רויטרס)
אם במחקר דומה, שנערך לפני עשור, שתי רשתות חברתיות בינלאומיות בלבד סיפקו "תוכן חדשותי" וגם זאת רק לכ-10% מהמשתתפים – כיום מספרן גדל לשש, ובהתאם גם מספר הצרכנים שלהן. פייסבוק מספקת כיום תוכן חדשותי ליותר משליש (36%) מהנשאלים, יוטיוב לכ-30%, אינסטגרם וואטסאפ לכ-20%, בעוד ש-16% פונים לטיקטוק ו-12% מקבלים חדשות מ-X.
אגב, לפי המחקר, כיבוש רשת טוויטר (כיום X) על-ידי אילון מאסק העלה את מספר בעלי הדעות הימניות שלה ב-50%, והם מונים כיום כ-15% מכלל המשתמשים בפלטפורמה. במקביל, חלה ירידה במספר המשתמשים הנוטים לשמאל, מ-17% ל-14%.
לפי ניק ניומן, ממייסדי אתר חדשות ה-BBC והמחבר הראשי של המחקר, המצוטט ב"גרדיאן", "פוליטיקאים פופוליסטים מצליחים יותר ויותר לעקוף את הביקורת נגדם על ידי עבודה עם משפיענים אוהדים". ניומן מציין, כי חוץ מהמשמעויות החברתיות והתרבותיות העצומות של התופעה, היא מייצרת גם אתגר מיוחד עבור מפרסמים, שנדרשים להתאים את הפרסומות הקלאסיות שלהם לסביבות השונות-מאוד של הרשתות החברתיות.
4 צפייה בגלריה
אילון מאסק
אילון מאסק
מאז שמאסק השתלט על X, הרשת הפכה למעוזם של אנשי הימין
(צילום: Gonzalo Fuentes, Reuters)
מקור דאגה אחר הוא העלייה בקרב מי שאינם צורכים חדשות בכלל, גם לא ברשתות החברתיות. ארבעה מכל עשרה אנשים במדגם העולמי של המחקר אמרו שהם נמנעים "לפעמים או לעתים קרובות" מחדשות - הנתון הגבוה ביותר שתועד אי פעם. אגב, אחוז גבוה במיוחד של נמנעים מחדשות נרשם כאמור בבריטניה – 46%, שם ירד כמעט בחצי שיעור האנשים שאומרים ש"יש להם עניין רב בחדשות". עיקר הירידה נרשמה בקרב נשים, צעירים וחסרי תואר אקדמי.
אגב, תופעה גוברת חדשה, ברוח הפופולריות הגוברת של אפליקציות הבינה המלאכותית, היא של צעירים אשר פונים לצ'אטבוטים כמו ChatGPT או ג'מיני כדי לקבל חדשות, למרות הרקורד המפוקפק של מודלי ה-AI בכל הקשור לדיוק ולאקטואליה, ולמרות נטייתן ל"הזיות" חסרות שחר.
ומה המצב בישראל? לפי דו"ח שפרסם לפני שנה המכון לדמוקרטיה, אמצעי התקשורת העיקרי דרכו צורך הציבור הישראלי את החדשות הם עדיין אתרי החדשות באינטרנט (63%), אבל מספר הצורכים חדשות דרך הרשתות החברתיות – בעיקר פייסבוק ואינסטגרם - לא קטן בהרבה (58%), ויתכן שכבר השתנה בשנה החולפת. 52%, אגב, מתעדכנים באפליקציות כמו וואטסאפ וטלגרם.