אימוץ הבינה המלאכותית בישראל בענף ההייטק הוא מהגבוהים בעולם: 95% מהעובדים בענף, כמעט כולם, משתמשים באופן קבוע בכלי בינה מלאכותית, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל, ומתפרסם היום (ג').
לשם השוואה: לפי דו"ח ענק בנושא של מיקרוסופט ולינקדאין, שהתפרסם בחודש מאי אשתקד, רק 75% מעובדי ההייטק בעולם, שלושה מכל ארבעה, עושים שימוש ב-AI בעבודה.
לפי הסקר, המהפכה התעסוקתית כבר בעיצומה בארץ: הבינה המלאכותית משמשת למגוון גדול של משימות, מכפילה את הפריון, ומחצית מהעובדים מדווחים על קיצור זמן העבודה בעשרות אחוזים בזכותה.
השימוש הגבוה ביותר הוא, כצפוי, בקרב בני 25 עד 34 ועובדים בראשית דרכם המקצועית, אך הוא לא תלוי בדרגה או בתפקיד. המהפכה נוגעת גם למפתחים וגם לאנשי שיווק, עובדי משאבי אנוש ומנהלי מוצר, המשלבים את כלי הבינה המלאכותית בשגרת עבודתם.
הבינה המלאכותית משמשת למגוון גדול של משימות, מכפילה את הפריון, ומחצית מהעובדים מדווחים על קיצור זמן העבודה בעשרות אחוזים בזכותה
ותיקים משתמשים פחות
מעבר להשפעה על היעילות בעבודה, עובדי ההייטק מדווחים כי כלי ה-AI משנים את אופי המשימות שלהם, מחזקים יכולות למידה עצמית ומרחיבים את תחומי האחריות. רובם טוענים לתרומה מובהקת של הטכנולוגיה לפריון העבודה: 70% מדווחים על שיפור רב באיכות התוצרים, 50% על קיצור משמעותי בזמן העבודה ו-40% אחוז על קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע.
הסקר מצא עוד, כי הרוב המוחלט אינם מסתפקים בשימוש בכלי אחד, אלא משלבים את הבינה המלאכותית במגוון רחב של משימות - רבע מהם ביותר משש משימות. מפתחים ועובדים "טכנולוגיים" משתמשים בה כחלק מתהליכי הפיתוח - בעיקר לכתיבת קוד, דיבוג ותיעוד; ובעלי תפקידים אחרים ליצירת תוכן, לחיפוש מידע, לסיכומים ולניתוח נתונים.
עם זאת, הנתונים מצביעים גם על חששות שמעוררת הטכנולוגיה בקרב קבוצות שונות: עובדים בכירים וותיקים (סניורים) משתמשים בה פחות, ו-37% מהם הביעו חשש גדול לעתידם התעסוקתי בגללה. גם 39% מהעובדים שאינם בעלי השכלה אקדמית הביעו דאגה לעתידם המקצועי, בהשוואה ל-26.5% בלבד מבעלי תואר אקדמי.
באופן מעניין, מסקר דומה שערכה חברת המחקר ארנסט אנד יאנג בארה"ב עולה מגמה הפוכה: בני דור ה-Z והמילניאלס (גילי 13 עד 44) מודאגים יותר מכך ש-AI תחליף את עבודתם מבני דור ה-X והבומרס (גילי 45 עד 80), שכבר ביססו את מעמדם המקצועי, מרגישים בדרך כלל בטוחים יותר בקריירה שלהם ורואים ב-AI כלי עזר ולא מחליף.
בפריפריה חוששים יותר
גם מקום המגורים מהווה סיבה לרתיעה מהטכנולוגיה: 40% מתושבי הפריפריה מביעים בסקר של רשות החדשנות חשש משמעותי מהשפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתם, לעומת 24% בלבד בקרב תושבי המרכז. במילים אחרות: הבינה המלאכותית עלולה להעמיק פערים קיימים בין מרכז לפריפריה ובין בעלי הכשרה גבוהה לנמוכה אם לא יושקעו מאמצים בהנגשת כלים והכשרות.
לפי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הסקר חושף את עומק השינוי שעובר על ההייטק הישראלי. העובדה שכמעט כל עובדי הענף כבר משתמשים בה איננה תחזית עתידית אלא מציאות עכשווית, שמעצבת מחדש את תעסוקת ההייטק. "תעשיית ההייטק הישראלית מגיבה במהירות, מאמצת את הכלים, בוחנת מודלים חדשים של עבודה ומשלבת בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, שיווק וניהול", הוא אומר.
עם זאת, לדבריו, המהפכה מחייבת ניהול מדויק של האיזון בין פריון גובר וצמיחה מהירה לבין השפעת השינוי על שוק העבודה: נוצרות הזדמנויות חדשות, תפקידים משתנים ומקצועות חדשים מתגבשים - אבל מקצועות אחרים עלולים להתבטל.
"על מנת למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שבינה מלאכותית מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה כגון חינוך, בריאות ועוד", בין מסביר.
דווקא בין סוגי החברות השונות נרשמו פערים ניכרים: בסטארטאפים, שבהם היה ניתן לצפות לחדשנות מהירה, רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים משתמשים בכלי AI ייעודיים לכתיבת קוד, לעומת 77% במרכזי מו"פ בינלאומיים ובחברות שירותים ובתי תוכנה. סיבה אפשרית: חברות צעירות זהירות יותר בשימוש בכלים חדשים.
למרות החששות, כך עולה מן הסקר, ככלל עובדי ההייטק אופטימיים לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עתידם המקצועי, ורובם, 68%, רואים בה הזדמנות להתפתחות.
בסטארטאפים, שבהם היה ניתן לצפות לחדשנות מהירה, רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים משתמשים בכלי AI ייעודיים לכתיבת קוד
"רובוט יחליף אותך"
בפועל, רוב החברות בעולם עדיין לא מפטרות עובד ואומרות לו "רובוט מחליף אותך מחר בבוקר", אבל כמה חברות הייטק בולטות בארה"ב ביצעו קיצוצים שונים בהקשר ישיר לשימוש ב-AI.
חברות תרגום ותוכן למשל, כמו Duolingo, TransPerfect ו-Lionbridge, ביצעו גלי פיטורין משמעותיים כיוון שהן משתמשות ב-AI כתחליף; בנקים גדולים כמו בנק אוף אמריקה או JPMorgan, ביצעו קיצוץ ממוקד של מאות עובדים כשהתברר שטכנולוגיות AI יעילות למדי במשימות של אימות נתונים, ניהול סיכונים וטיפול בבקשות לקוחות.
ענקית הפינטק Klarna הכריזה על הקפאת גיוסים לאחר שהמנכ"ל חשף כי ה-AI ביצעה עבודה שוות ערך ל-700 נציגי שירות לקוחות וקיצרה את זמני הטיפול מ-11 דקות ל-2 דקות. וגם ב-IBM החליט המנכ"ל ארווינד קרישנה להקפיא גיוסים לתפקידי משאבי אנוש וחשבונאות, והעריך כי כ-7,800 משרות בחברה יוחלפו על ידי AI בתוך 5 שנים.
