חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף חברת Believer Meats הישראלית, הודיעו על פריצת דרך מדעית שעשויה לטלטל את שוק הבשר המתורבת העולמי. במחקר שהתפרסם היום (ד') בכתב העת היוקרתי Nature Food, הראו החוקרים כי תאי בקר יכולים לקבל באופן ספונטני יכולת התחלקות בלתי-מוגבלת ("אלמוות") מבלי לעבור הנדסה גנטית ומבלי להפוך לתאים סרטניים.
לאפס את השעון הביולוגי
הישג זה עוקף מכשול מדעי ורגולטורי מרכזי שעיכב עד כה את ייצור בשר הבקר המתורבת בהיקף תעשייתי ובמחיר נגיש, והופך את ישראל למוקד ידע גלובלי בתחום. עד היום, הדעה הרווחת במחקר העולמי הייתה כי השגת קו תאי בקר יציב שמתחלק לאורך זמן מחייבת שינוי גנטי מכוון, זאת בניגוד לתאי עוף שבהם תהליך דומה כבר הושג. המחקר הנוכחי מערער על הנחה זו.
פרופ' יעקב נחמיאס, שעמד בראש צוות המחקר, תיאר כיצד גידלו החוקרים תאי בקר מגזעי הולשטיין וסימנטל בתרבית במשך למעלה מ-500 ימים. לאחר כ-180 יום נצפו סימני הזדקנות תאית והאטה משמעותית בקצב הגדילה.
עד היום, הדעה הרווחת במחקר העולמי הייתה כי השגת קו תאי בקר יציב שמתחלק לאורך זמן מחייבת שינוי גנטי מכוון
אולם, ההתמדה הוכיחה את עצמה: רק לאחר כ-240 דורות של חלוקה, הופיעו לפתע תאים שהחלו להתחדש באופן ספונטני ושמרו על קצב גדילה יציב, כשהם עדיין תאים תקינים ולא ממאירים. ניתוח מולקולרי הראה כי התופעה קשורה בהפעלה טבעית של האנזימים טלומראז ו-PGC1α, המאפשרים לתאים "לאפס" חלק מהשעון הביולוגי שלהם.
ד"ר אליוט שוורץ מ-The Good Food Institute האמריקאי, המצוטט במחקר, מציין כי הממצאים מספקים "מפת דרכים" לפיתוח קווי תאים ללא הנדסה גנטית עבור מגוון בעלי חיים המשמשים לתעשיית המזון.
המפתח שתעשיית הבשר המתורבת חיפש
היכולת ליצור קו תאים יציב, בטוח וניתן להרחבה, ללא שינוי גנטי, היא מפתח לפתרון שני אתגרים קריטיים בתעשיית הבשר המתורבת. הראשון הוא הרגולציה שדורשת שימוש בתאים שלא עברו הנדסה גנטית. הפתרון החדש עשוי לייעל ולזרז את תהליכי האישור הרגולטורי המורכבים ברחבי העולם, ובפרט באירופה שם חוקי "המזון החדש" (Novel Food) הם מהמחמירים בעולם.
2 צפייה בגלריה
עדר פרות. הצורך לייצר בשר מתורבת הפך לאסטרטגי
(צילום: REUTERS/Martin Varela Umpierrez)
השני הוא המחיר ויעילות הייצור, שני מחסומים גדולים שעיכבו מאוד את הפיכת התחום לכדאי כלכלית. השימוש בקווי תאים יציבים מאפשר ייצור רציף ובהיקף תעשייתי, ללא צורך באיסוף תאים חוזר מבע"ח חיים (שנדרש כדי להפיק תאים שיוכלו להתרבות), מה שעשוי להוזיל משמעותית את עלות הייצור, שנחשבה עד כה לחסם העיקרי למעבר לייצור המוני.
ההישג הישראלי הנוכחי מתחבר למגמה בולטת בתעשייה המקומית והגלובלית. ישראל כבר הפכה לחלוצה עולמית בתחום זה, כאשר משרד הבריאות אישר בתחילת 2024 את שיווק בשר הבקר המתורבת של חברת Aleph Farms (בשר בקר מתורבת ראשון בעולם שאושר רגולטורית). אישור זה שם את ישראל לפני ארה"ב וסינגפור, שאישרו עד כה רק מוצרי עוף מתורבת (של חברות כמו Upside Foods ו-Good Meat).
צורך אסטרטגי
בזירה הבינלאומית ניכר כי ממשלות ברחבי העולם רואות בבשר המתורבת פתרון אסטרטגי. בארה"ב וסינגפור ישנה התקדמות באישור מוצרי עוף, אך טכנולוגיית הבקר המתורבת עדיין דורשת פריצות דרך משמעותיות, כדוגמת זו שנמצאה בישראל.
בסין, תחת תוכניות החומש שלה לחקלאות ולצמצום פליטות, הושקעו משאבים בחלבונים אלטרנטיביים, כאשר עסקאות ענק כבר נחתמו בעבר מול חברות טכנולוגיה ישראליות בתחום זה כולל. כבר ב-2017 סין חתמה על הסכם סחר רחב היקף עם ישראל, אשר כלל רכיב משמעותי בתחום הבשר המתורבת, המוערך בשווי של 300 מיליון דולר.
בארה"ב וסינגפור ישנה התקדמות באישור מוצרי עוף, אך טכנולוגיית הבקר המתורבת עדיין דורשת פריצות דרך משמעותיות
באירופה לעומת זאת תהליכי הרגולציה הממושכים ב-EFSA (הרשות האירופית לבטיחות מזון) עדיין מעכבים את כניסת המוצרים לשוק, אך פיתוחים כמו "תאים בני-אלמוות" עשויים לשנות את המאזן ולסייע לחברות אירופאיות בתחום.
מסלול טבעי יותר לבשר מתורבת
המחקר החדש מציג אלטרנטיבה לגישות קיימות. בעוד שחברות אחרות השתמשו בהנדסה גנטית (כפי שדווח במחקר של אוניברסיטת טאפטס בארה"ב, לדוגמה) על מנת ליצור תאים מתחלקים ללא הגבלה, הפתרון הישראלי מציע מסלול "טבעי" יותר.
טכנולוגיה זו מזכירה את האתגרים שעמדו בפני תעשיית האנטיביוטיקה והאנרגיה המתחדשת בשלביהן הראשונים: עלויות גבוהות, ייצור מוגבל והססנות רגולטורית. כפי שפיתוח שמרים מהונדסים חולל מהפכה בתעשיית התרופות, כך קווי תאי הבקר הישראלים יכולים לשמש "פלטפורמה" לייצור רציף וזול של רקמות שומן ושריר, ובכך להפחית את התלות בגידול עדרים - ענף עתיר משאבים התורם לפליטות גזי חממה וצריכת מים גבוהה.
המחקר מציע גם זווית ביולוגית מרתקת, הקשורה ל"פרדוקס פטו" (Peto's Paradox), השואל מדוע לבעלי חיים גדולים, בעלי תאים רבים יותר, אין בהכרח שיעורי סרטן גבוהים יותר. כך או כך, אם שלב הייצור התעשייתי יצלח, בשר מתורבת לא יישאר מוצר נישה, אלא עשוי להגיע לצלחת הציבור הרחב ובכך לסייע במיתון משבר האקלים ומאבק ברעב.
