לא מעט נכתב על הפער הבין-דורי בכל הנוגע לאימוץ של כלי בינה מלאכותית. כעת מתברר שהפער הוא לא רק בין הדורות המבוגרים לצעירים, אלא גם בין בעלי הכנסה גבוהה יותר, לאלו המרוויחים משכורות ממוצעות ומטה.
ג'מיני, OpenAI ו-וואטסאפ בראש
לפי דוח חדש של חברת המודיעין העסקי האמריקאית Morning Consult, שפורסם בכמה כלי תקשורת בחו"ל בימים האחרונים, בקרב אמריקנים המרוויחים מעל 100 אלף דולר בשנה (כ-320 אלף שקלים), המותגים שצומחים באופן המהיר ביותר נמצאים ג'מיני של גוגל, OpenAI, ואפליקציית המסרים מבית מטא, וואטסאפ. לא רחוק מהם ברשימה נמצא גם קופיילוט של מיקרוסופט, ובאופן מעניין למדי, גם ChatGPT - מה שמצביע על כך שהצרכנים עושים הפרדה בין המותג של OpenAI לבין המוצר שלה.
במבחן הצ'אטבוטים עם זאת, יש מנצח מובהק אחד - הדוח קובע כי כאשר משווים בין שבעת השחקנים הגדולים בתחום ה-AI מול הקהל בעל ההכנסה הגבוהה יותר, ChatGPT מוביל ברוב המדדים.
לעומת זאת, אצל המשתמשים שמרוויחים פחות, התמונה הפוכה כמעט לגמרי. בקרב האמריקנים המרוויחים בין 50 ל-99 אלף דולר בשנה (כ-317-160 אלף שקלים), המותגים שרושמים את הצמיחה המהירה ביותר הם DoorDash (שירות משלוחי מזון), MTV, ו- Tostitos (מותג חטיפים אמריקאי).
בקרב אלו המרוויחים פחות מ-50 אלף דולר בשנה (כ-157 שקלים ומטה) ניתן למצוא בראש הרשימה מותגים כמו Discount Tire (חנות לרכישה והחלפת גלגלי רכב), Great Value French Fried Potatoes (מותג תפוחי אדמה קפואים מבית וולמארט), וזום (התוכנה לניהול פגישות מרחוק שלמדנו להכיר בתקופה הקורונה).
הנתונים האלו מעניינים כי הם מצביעים על פערי ההעדפות בקרב שכבות האוכלוסייה השונות, לא רק בפן הצרכני אלא גם מבחינת התנהלות טכנולוגית. בעוד השכבות העמידות יותר מאמצות כלי בינה מלאכותית, השכבות החלשות יותר בעיקר עוסקות בקנייה זולה יותר, ונשארות מאחור.
או אם לסכם את זה במילים פשוטות, מי שביכולתו לשלם בשביל לחסוך זמן - קונה שירותים, כמו משלוחי מזון למיניהם. מי שביכולתו לשלם כדי לשפר את התפוקה שלו בעבודה, קונה בינה מלאכותית.
בעוד השכבות העמידות יותר מאמצות כלי בינה מלאכותית, השכבות החלשות יותר בעיקר עוסקות בקנייה זולה יותר, ונשארות מאחור
קפיצה דרמטית
בראיון למגזין "אקסיוס" מסביר בובי בלנשרד, בכיר ב- Morning Consult, כי העניין בכלי AI בקרב בעלי הכנסה גבוהה צמח בקצב יציב בשנים האחרונות, עד שבשנה הנוכחית התרחשה "קפיצה דרמטית של ממש".
לדבריו, הדוגמה הברורה ביותר היא במקרה של ג'מיני - המודעות לצ'אטבוט של גוגל קפצה בקרב הקהל האמריקני מ-62% ברבעון הראשון של השנה, ל-78% בסוף הרבעון השלישי. העובדה הזו הפכה את ג'מיני לאחד הצ'אטבוטים הצומחים ביותר בקרב קהל המשתמשים.
3 צפייה בגלריה
הבינה המלאכותית הולכת ותופסת יותר ויותר מקום בשוק העבודה
(צילום: VesnaArt, Shutterstock)
וכדי להבין למה זה קורה, צריך בעיקר להסתכל על סוגי העבודה. הבינה המלאכותית מחליפה בעיקר עבודות משרדיות פשוטות כמו תיאומים, סיכומים והזנת נתונים, וגם מפשטת עבודה ניהולית.
למנהלים זה חוסך זמן ועובדי זוטרה, אז הם מרוויחים ממנה ישירות. לעובדים בתפקידי כניסה ותמיכה זה נשמע כמו איום על המשרה. לכן מי שמרוויחים מעל 100 אלף דולר פתוחים יותר לכלים האלה, ומי שמתחת נזהרים, ולעיתים גם מפחדים מהטכנולוגיה.
השורה התחתונה פשוטה - מהפכת ה-AI לא מתחלקת באופן שוויוני. בעוד ש-ChatGPT נהנה ממעמד חזק של המותג ומודעות גבוהה מצד הציבור, במיוחד אלו שיש להם תקציב, ג'מיני מצמצם את הפער ובמהירות. ובינתיים אלה שמרוויחים יותר, גם מרוויחים יותר מהטכנולוגיה.
