ביל גייטס, האיש שבנה את מיקרוסופט והפך לסמל של חלוציות טכנולוגית ופילנתרופיה, מגיע היום (ג') לגיל 70 ומפנה מבט מפוכח לאחור. האופטימיסט הטכנולוגי הוותיק נדהם מהעולם שהטכנולוגיה סייעה לעצב, ולא חוסך בביקורת על התופעות שלא חזה.
על רקע הוצאת ספר הזיכרונות הראשון שלו, "קוד מקור: ההתחלות שלי", גייטס חשף לאחרונה במספר ראיונות לשלל אתרים, פודקאסטים ותכניות טלוויזיה מה הפתיע אותו בנוגע למיליארדרים החדשים של הטק, כיצד הוא רואה את ההשפעה השלילית של הרשתות החברתיות ואת הסלידה המוחלטת שלו מקריפטו.
משתיקה לשלושה כרכים של זיכרונות
ספר הזיכרונות שלו, שייצא לאור בפברואר הקרוב, הוא הראשון מתוך שלושה כרכים מתוכננים, ומהווה שינוי כיוון משמעותי עבור גייטס. במשך חצי מאה שבה היה באור הזרקורים, גייטס מיעט לדבר על חייו האישיים, והעדיף להתמקד בפתרון בעיות גלובליות. אך מותו של אביו וחציית רף גיל 70 הביאו אותו לתקופה של הרהור עצמי עמוק, בה החל לחטט בתצלומים ישנים, מסמכים משפחתיים ותדפיסי קוד מחשב ישנים.
הספר מתאר את חייו המוקדמים של גייטס - מילדותו האמידה בסיאטל ועד להקמת מיקרוסופט. הוא מתאר את עצמו כילד "שובב, ולפעמים קשה", שמרד בסמכות הוריו בחיפוש אחר עצמאות. גייטס מספר כי יכול היה לשתוק ימים שלמים ולהתעלם מבקשות הוריו לפנות את השולחן, ומציין כי אם היה מאובחן כיום, סביר להניח שהיו אומרים שהוא על הספקטרום.
מותו של אביו וחציית רף גיל 70 הביאו את גייטס לתקופה של הרהור עצמי עמוק, בה החל לחטט בתצלומים ישנים, מסמכים משפחתיים ותדפיסי קוד מחשב ישנים
גייטס יחשוף בספרו גם את הרגע המכונן בו החליט להקים את מיקרוסופט לצד שותפו פול אלן בדצמבר 1974, כשאלן פרץ לחדרו בהרווארד עם מגזין "Popular Electronics" שהציג את המחשב האישי הראשון (האלטייר 8800). באותו הרגע הבינו השניים שהתוכנה הולכת לשנות את העולם.
רגע אישי מכונן לא פחות שגייטס משתף בספרו הוא הטרגדיה של מות חברו הקרוב הראשון, קנט, בגיל 16, שנפל במהלך טיפוס הרים. לדבריו, החוויה הזו לימדה אותו ש"החיים יכולים להיות רעים שלא בצדק, כמו שהם יכולים להיות טובים שלא בצדק", וכי הוא עצמו בר מזל גדול.
משקל נגד למאסק וצוקרברג
גייטס, שהיה המודל למיליארדר הטכנולוגי ה"אגרסיבי" של שנות ה-90 ואף הפך לסנטיביליונר (בעל הון של מעל 100 מיליארד דולר, ר"ק) הראשון ב-1999, טוען כי הוא עצמו מהווה משקל נגד לדמויות דומיננטיות כמו אילון מאסק ומארק צוקרברג.
הוא הודה בהקלה קלה כי הוא "לא בראש הרשימה של המיליארדרים שמעוררים תגובה שלילית חזקה". גייטס (אולי בענווה מעושה מעט) טוען כי "כשאתה מיליארדר, אנשים משקיעים בך כוחות עצומים", וכי "הצלחה בתחום אחד גורמת לאנשים לחשוב שאתה טוב בהרבה דברים שאתה לא טוב בהם". אמירה שנשמעת כקריאת אזהרה כלפי דור המיליארדרים הנוכחי, שמרבה להביע דעות בנושאים שאינם בתחום המומחיות שלהם.
מעניין לציין שההתייחסות של גייטס לענקי הטק החדשים היא במידה רבה ניגוד בין הדור שלו והוא עצמו, שהיה הדמות השנואה של הטק בשנות ה-90, לבין הדור הנוכחי, שמעורר תגובה ציבורית שלילית אמנם, אך מחפש כוח והשפעה פוליטיים גלויים יותר ויותר.
גייטס חושף עוד כי אחת ההפתעות הגדולות שלו בחיים היה השינוי הפוליטי שעבר עמק הסיליקון. "תמיד חשבתי שעמק הסיליקון נוטה לשמאל-מרכז", הוא אומר. "העובדה שעכשיו יש קבוצה משמעותית של אנשי ימין-מרכז היא הפתעה גדולה עבורי", טען באחד הראיונות האחרונים שלו.
גייטס חושף עוד כי אחת ההפתעות הגדולות שלו בחיים היה השינוי הפוליטי שעבר עמק הסיליקון. "תמיד חשבתי שעמק הסיליקון נוטה לשמאל-מרכז"
עם זאת, הוא גם מציין שהמיליארדרים אינם "חברי מועדון" וכי אין ביניהם הסכמה רחבה. לראיה, גייטס, שהונו האישי נאמד בכ-106.4 מיליארד דולר (כך על פי נתוני פורבס), היה מעורב כספית במערכת הבחירות האחרונה, כאשר תרם 50 מיליון דולר לקבוצת "Future Forward" שתמכה בקמפיין של קמאלה האריס.
יתרה מכך, גייטס הוא תומך מובהק של שיטת המיסוי הפרוגרסיבית הדורשת למסות מיליארדים באופן משמעותי הרבה יותר. להערכתו, היה משלם כ-40 מיליארד דולר מיסים, במקום 14 מיליארד דולר ששילם בפועל במהלך חייו, תחת מערכת טובה יותר.
כניסתן הסוערת של הרשתות החברתיות וה-AI
"דברים מדהימים קרו בגלל שיתוף מידע באינטרנט", ציין גייטס בראיון. לצד זאת, הוא הודה כי לא חזה את ה"בעיות" שהגיעו בהמשך. הוא אף הודה בכנות כי הפילוסוף יובל נוח הררי צדק בביקורתו בספרו "נקסוס" על אנשים כמו גייטס שראו בשיתוף מידע בלתי מוגבל כדבר שהוא בהכרח דבר טוב.
"שיתוף מידע באינטרנט", מציין גייטס, "היה החזון של כולנו". אך מה שלא חזה לדבריו, הוא "החולי" שהגיע עם חברות המדיה החברתית כמו פייסבוק וטוויטר, שהפכה בהמשך ל-X. הוא הודה בגילוי לב שהוא "לא חזה שזה יקרה", כשהוא מתייחס להאצת הקיטוב הפוליטי באמצעות טכנולוגיה, ולשימוש בטכנולוגיה כנשק כנגד האינטרס הציבורי הרחב.
מה שמביא אותנו לעידן הבינה המלאכותית. למרות היותו אופטימיסט AI, גייטס מציב שלושה חששות עיקריים בנוגע לטכנולוגיה, תוך שהוא מדגיש את הצורך ברגולציה אחראית: החשש הראשון והבולט ביותר הוא הפיכת ה-AI לנשק. בהתאם, הוא דוחק כל העת לפיתוח טכנולוגיות הגנה מבוססות AI כדי "לוודא שלחבר'ה הטובים יש AI שיכול להגן נגד השחקנים העוינים".
חשש מרכזי נוסף של גייטס הוא השפעת ה-AI על שוק העבודה. הוא מתאר את קצב השינוי כ"מפחיד", ומציין כי על פי דו"ח גולדמן זאקס, קידום ה-AI עשוי לשבש כ-300 מיליון משרות ברחבי העולם בשנים הקרובות. הוא חוזה שבעשור הקרוב ייתכן שחמישה ימי עבודה יהפכו למבנה מיושן, עם מציאות של שבוע עבודה מקוצר של יומיים או שלושה, כאשר ה-AI לוקח על עצמו יותר ויותר משימות.
גייטס מתאר את קצב השינוי כ"מפחיד", ומציין כי על פי דו"ח גולדמן זאקס, ה-AI עשוי לשבש כ-300 מיליון משרות ברחבי העולם בשנים הקרובות
החשש השלישי נוגע לאובדן שליטה על מערכות מתקדמות, במיוחד בתרחיש של אינטליגנציה מלאכותית כללית (AGI) שתעלה על האינטליגנציה האנושית. לגבי המטבעות הקריפטוגרפיים, גישתו נותרה בלתי מתפשרת: אין להם "שימוש" והוא טוען ש"יש אנשים עם מנת משכל גבוהה שהטעו את עצמם בעניין הזה". אולי עקיצה כלפי מאסק, הידוע כתומך בולט של מטבעות אלו.
כך או כך גייטס, שמעולם לא עסק בכתיבה על עצמו, מתכנן להמשיך במסעו האישי: הוא מתכנן להוציא כרך שני לספר הנוכחי שיכסה את כל קריירת התוכנה שלו במיקרוסופט - מתקופת התחרות האגרסיבית בשנות ה-90 (כולל מאבקיו מול הממשל והדומיננטיות של ווינדוס) ועד פרישתו מתפקיד המנכ"ל ב-2000 והמעבר לתפקיד הארכיטקט הראשי עד 2008. כרך שלישי יוקדש לעבודתו הפילנתרופית בקרן גייטס.
