מדעי המחשב או פילוסופיה? בעבר התשובה הייתה כמעט אוטומטית: אם אתם רוצים קריירה בטוחה וכניסה לעולם ההייטק – לכו ללמוד מדעי המחשב או הנדסת מחשבים-חשמל-מכונות. אבל היום, זה כבר לא כל כך פשוט.
בעידן שבו הבינה המלאכותית כותבת קוד, ורובוטים ומערכות אוטומטיות מחליפות חלק הולך וגדל מהעבודה האנושית, יותר ויותר אנשי מקצוע, בהם בכירים בהייטק הישראלי, מודים שגם הם היו בוחרים אחרת אם היו חוזרים לאקדמיה.
במקום תואר קלאסי אחד, הם מדברים על שילובים. מדעי הנתונים עם משפטים, טכנולוגיה עם פילוסופיה, או אפילו פסיכולוגיה עם יזמות. בעיניהם, היכולת להבין אנשים, תרבויות ותהליכי מחשבה, לא פחות קריטית מהידע הטכני עצמו.
לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית, שאלנו חמישה בכירים בתעשייה מה הם היו הולכים ללמוד לו היו שוב סטודנטים, ומה לדעתם כדאי ללמוד היום למי שרוצה להצטרף לעולם ההייטק של המחר.
מה היית הולך ללמוד אם היית סטודנט היום?
רונן ערמון, סמנכ"ל מוצרים וטכנולוגיות בסלברייט (Cellebrite): "כשהייתי צעיר, למדנו 'מדעי המחשב'. זה היה כרטיס הכניסה לעולם התוכנה, מבני נתונים, מערכות הפעלה ואלגוריתמיקה. מאז, הפוקוס הטכנולוגי עבר לנתונים ומידע.
"החדשנות מגיעה מיכולות איסוף וניתוח של המון נתונים והגעה למסקנות/המלצות שהן ה-IP החדש. בנוסף, העולם נהפך ליותר גלובלי, וסוגיות תרבותיות, פוליטיות ומשפטיות משפיעות במידה רבה על היכולת שלנו כפרטים לבחור את ההזדמנויות הנכונות ולהפוך להיות חלק ממארג הכישרון העולמי.
"לכן כסטודנט הייתי בוחר כיום תואר אקדמי כלשהו שקשור בהבנה רחבה של נתונים ומידע - למשל, מדעי הנתונים (Data science). אם ניתן לשלב את זה בפרקטיקה ריאלית ספציפית (למשל, פיזיקה, רפואה, פיננסים), זה אפילו עדיף. כחוג לימודים שני הייתי בוחר תחום מסייע תרבותית או משפטית - למשל, לימודי מזרח אסיה (פתיחות לשווקים עתידיים) או משפטים".
אביב סיני, EIR Generative AI בחברת טאבולה: "אם הייתי חוזר ללמוד היום כסטודנט, הייתי רוצה ללמוד משהו שיש לי תשוקה לגביו. זה נכון תמיד, אך לדעתי בעידן הנוכחי זה אפילו עוד יותר חשוב, כי ל-AI קשה לחקות התלהבות, סקרנות, רצון לשחק, יוזמה וכו'.
"בעידן הנוכחי, שבו התחרות רק הולכת וגוברת לפי מי שיודע הכי טוב, דווקא האנושיות שבנו, שייחודית מול מכונות, יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה יותר משמעותית. אם אני מנסה לחשוב לעומק על בעצם מה הם היתרונות שלי כבן אדם, יכול להיות שכן הייתי שוקל לשלב איזשהו תחום שמדבר על אינטראקציה עם בני אדם, כמו פסיכולוגיה".
תמרה הראל כהן, מייסדת חברת רייזאפ (RiseUp): "אם הייתי חוזרת ללמוד היום, כנראה שהייתי בוחרת שוב במסלול רחב כמו זה שאני למדתי - תואר כללי עם התמקדות בהיסטוריה וספרות. הלימודים שלי לא היו רק על תוכן, אלא על איך לחשוב. נדרשתי לקחת גם קורסים בפילוסופיה, מתמטיקה וכלכלה, מה שאילץ אותי ללמוד איך לגשת לבעיה, איך לנסח תשובה ואיך לאתגר הנחות יסוד. מעבר לידע, זה היה בית ספר לאופן חשיבה.
"הייתי רוצה שכל סטודנט ייחשף לכלים בסיסיים כמו אלו שאנחנו למדנו, בהם דיבייט, היסטוריה, פילוסופיה ומתמטיקה, כי אלו דברים שנשארים רלוונטיים תמיד. ואם יש אפשרות לעשות תואר או אפילו לקחת סמסטר בחו"ל – אני ממליצה בחום לעשות את זה, כי זה פותח בפנייך רעיונות חדשים ומפגיש אותך עם אנשים מעניינים ושונים".
דניאל לריה, סמנכ"ל טכנולוגיה ומוצר בחברת מאנדיי: "בעיניי, כיום ישנן שתי דרכים שיכולות להיות רלוונטיות למי שמעוניין להתמקצע בעולמות הטכנולוגיה. באקדמיה, המקצועות שבעיניי נותנים הכי הרבה ערך הם מדעי המחשב או מתמטיקה.
"מקצועות אלה 'מאלצים' אותנו לפתח חשיבה עמוקה, שיטתית ומאומצת. חשיבה שאינה שטחית ואינה מסתפקת בתשובות מהירות, אלא מכריחה אותנו לפרק בעיות מורכבות, לחשוב על דברים לאורך זמן ובכוחות עצמנו, ולפתח את היכולת ללמוד נושאים מורכבים. זוהי מיומנות קריטית שערכה רק הולך ועולה בעולם המודרני.
"יחד עם זאת, העולם האקדמי הוא לא עבור כל אחד וכיום הוא לא הדרך היחידה לרכישת ידע, מיומנויות וכישורים. בעידן שבו המידע זמין ונגיש באופן מיידי, אפשרויות הלמידה הן בלתי מוגבלות ואפשר יותר מתמיד להעז ולחשוב בגדול, ולהצליח ללמוד ולהתפתח בצורה עצמאית".
ספיר חדד, דירקטורית AI בחברת פייבר: "אני למדתי מדעי המחשב, ואם אם הייתי סטודנטית היום לא בטוח שהייתי חוזרת על הלימודים האלו. התפקיד שלי כדיקרטורית AI הוא תפקיד שהמרכיב העיקרי בו הוא Business Technology, לכן סביר שהייתי בוחרת ללמוד יזמות ומנהל עסקים עם חיבור למערכות מידע/מוצר/דאטה. בנוסף, הייתי משלבת למידה עצמאית ועמוקה של כלי AI ואוטומציה".
מה היית ממליץ לעובד עתידי בחברה ללמוד היום?
ערמון: "לדעתי הכי חשוב זה ללמוד משהו שמעניין אותך. יש ערך בלימודים ריאליים מכל סוג, כי הם מלמדים חשיבה אנליטית שדרושה בהייטק. הייתי מחפש גם איך להעשיר את התואר האקדמי בהבנה של תרבויות אחרות, אולי דרך לימודי שפה זרה, התנהגות ארגונית או יחסים בינלאומיים".
סיני: "תלמד מה שיש לך תשוקה לגביו. תחום המומחיות הצר של בני אדם לאט-לאט נהיה פחות משמעותי (או פחות ייחודי), ומה שיותר משמעותי זה להיות בן אדם מעניין, יצירתי, עם יכולות של ניהול זמן, כניסה לעומק כשצריך, יכולות ניהול עצמי ויכולות ניהול של אחרים, סקרנות, רצון להבין את העולם, להיות בן אדם מעניין ומסקרן".
לריה: "ההמלצה המרכזית שלי היא לפתח מיומנויות למידה והתנסות מעשית. בעולם של היום, יש אפשרות להתנסות בצורה מוחשית בכלים המתקדמים ביותר ולהגיע להישגים מרשימים גם מחוץ למסגרת האקדמית הקלאסית, בעיקר באמצעות למידה עצמאית ולמידה תוך כדי עשייה.
"בעולם של היום, יש אפשרות להתנסות בצורה מוחשית בכלים המתקדמים ביותר ולהגיע להישגים מרשימים גם מחוץ למסגרת האקדמית הקלאסית"
"בהקשר של AI, שהוא תחום שמעניין רבים וצובר תאוצה ומשתנה, אני ממליץ בחום לכל מי שרוצה להתמקצע בתחום - להתנסות כמה שיותר באופן אקטיבי. העובדים שמתקדמים בו הכי מהר הם אלו ש'מפשילים שרוולים' ומתנסים בעצמם, בין אם דרך בהתנסות ושימוש מעמיק בכלים קיימים או בכתיבת קוד ובאופן כללי לייצר הבנה מעשית של איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים".
חדד: "תואר הוא הכרחי אך לא מספיק: כדי לבנות יתרון אמיתי בשוק שהופך יותר ויותר תחרותי צריך לצבור ניסיון פרקטי ולהיות בעל יכולות אוטודידקטיות, ללמוד את הכלים החדשים, לבנות פרויקטים חיים, ולהתחיל לעבוד כבר כסטודנטים/ות כדי לצבור ניסיון אמיתי.
"מעבר למסלול הספציפי, הייתי ממליצה לשמור לאורך כל הדרך מיינדסט יזמי: ליזום, לאתגר את המובן מאליו, ולהציע דרכים יעילות וחדשניות יותר לעשות דברים, בין אם אתם בפיתוח, מוצר, דאטה, שיווק או תפעול".
