הביקור הגרנדיוזי של נשיא ארה"ב טראמפ במזרח התיכון, שהותיר את הסטארט־אפ ניישן ואת ראשיה ירוקים מקנאה ומוכי הלם, חשף רק טפח קטנטן מן המהפך שמתכננות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בשנים הקרובות: מהלך טקטוני, שיהיו לו השפעות דרמטיות על ישראל, במיוחד אם לא תיכנס במהירות למעגל.
הסיפור פשוט: ערב הסעודית, ממלכה סונית שהיא בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב ויצואנית הנפט הגדולה בעולם, ואיחוד האמירויות – פדרציה של שבע אמירויות ויצואנית הנפט השישית בעולם - קיבלו לפני קצת פחות מעשור החלטה עקרונית, כמעט במקביל, לפיה הנפט שהביאן עד הלום עשה את שלו, והגיע הזמן להשתחרר מהתלות בו. שתיהן זיהו במהירות את ה"נפט" החדש של העולם: הבינה המלאכותית.
"זה לא סתם צורך בשינוי או אמצעי לעשות קצת יותר כסף", אומר פרופ' עוזי רבי, לשעבר ראש מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א וכיום חוקר בכיר במכון, "זה עניין קיומי ממש. הישרדות. הטכנולוגיה היא לא אמצעי אלא אחד היסודות להבטחת הקיום העתידי".
"נפט זה העולם הישן: התחרות כיום על שליטה במידע חשובה יותר מהתחרות על שדות נפט. יום אחד, והוא לא רחוק, יחליפו את הנפט אנרגיות סולריות, ירוקות או אחרות. בחשיבה הסעודית והאמירותית, ביום הזה הם צריכים להיות מוכנים לדבר הבא לא כשהם במקום ה־50, אלא באחד המקומות הראשונים", טוען רבי.
"נפט זה העולם הישן: התחרות כיום על שליטה במידע חשובה יותר מהתחרות על שדות נפט. יום אחד, והוא לא רחוק, יחליפו את הנפט אנרגיות סולריות, ירוקות או אחרות"
"זו חשיבה שמאפיינת אוטוקרטים, שליטים יחידים", הוא ממשיך, "הם מבינים שאם אתה לא מוביל - אין לך מספיק קלפי מיקוח כדי לשרוד ולעצור מוקדים אפשריים של עוינות; אתה משול למדינות עניות כיום שאין להן נפט, כמו לוב, תימן וירדן. השאלה היא תמיד מה אני יכול להציע לאחרים".
ה"נפט" המודרני, למדו שתי המדינות המדבריות, ה־AI, נזקק מאוד למה שהן יכולות להציע כיום בשפע – כסף, חשמל זול, שטחי קרקע אינסופיים, יכולות בנייה מהירות וקרבה לשווקים בכל האזור. אבל הוא דורש גם מה שאין להן מספיק – חברות טכנולוגיה שמוכנות להשקיע במזרח התיכון וכוח אדם איכותי, כלומר טאלנטים ברמת בוגרי 8200 או MIT. השלב הבא היה גיבוש מהיר של תוכניות שאפתניות להשלמת החסר, שיביאו אותן במהירות לנקודת היעד.
התנער מכתם חאשוקג'י
שני אישים אחראים בלעדית למהפך: יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, 39, המכונה MBS, בנו של המלך הקשיש והחולה סלמאן בן עבד אל־עזיז, ושליט איחוד האמירויות הערביות, שייח' מוחמד בן זאיד, 64, המכונה גם MBZ. שתי המדינות שהם מנהיגים, למרות ההבדלים בגודל, באוכלוסייה ובמסורת – אוכלוסיית ערב הסעודית גדולה פי שלושה ונחשבת שמרנית יותר - מנהלות ביניהן כבר שנים תחרות עזה, שמחלחלת כמעט לכל תחומי החיים.
לשתיהן יש מוסדות אקדמיים חזקים שמסתערים על הבינה המלאכותית, שתיהן משקיעות הון בתוכניות מחקר בתחום, ושתיהן מעסיקות כמה מטובי חוקרי ה־AI בעולם. הן עוקבות אחר האסטרטגיות אחת של השנייה, מחקות יוזמות בלי בושה, ומתחרות על השקעות של חברות ענק גלובליות.
השנה החולפת הייתה עבור שתיהן שנת הפריצה, שנועדה לקדם את מעמדן בזירת ה־AI העולמית. ההצלחה פנומנלית: בן סלמאן אפילו הצליח במהלכה להתנער סופסוף מן הכתם שדבק בו בעקבות חיסולו האכזרי של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.
האגו של דונלד טראמפ ומסעו המתוקשר באזור נפל לידיו ולידי בן זאיד כפרי בשל. כל מי שהוא משהו בטכנולוגיה העולמית היה שם: ג'נסן הואנג מאנבידיה, סם אלטמן מ־OpenAI, אילון מאסק מ־X ומטסלה, אנדי ג'סי מאמזון, ליסה סו מ־AMD, מסאיושי סון מסופטבנק, ועוד. טראמפ אולי חושב שהם עובדים אצלו, אבל בשביל בן סלמאן ובן זאיד אמריקה היא רק חלק מהתוכנית הגדולה; בעוד שנים ספורות הן יתייצבו לצידה, לא מתחתיה, על הפודיום של מעצמות ה־AI הגדולות בעולם.
איחוד האמירויות הייתה הראשונה: במרץ 2024 היא הודיעה על הקצבת 100 מיליארד דולר ליוזמות בינה מלאכותית, שינוהלו על ידי חברת ניהול השקעות חדשה בשם MGX. זו מאחדת תחתיה את "קרן העושר" של איחוד האמירויות ואת ענקית הטכנולוגיה המקומית, G42 מאבו-דאבי, הפעילה גם ברחבי העולם. יו"ר G42 הוא שייח' טחנון בן זאיד, אחיו של הנשיא. הוא גם היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, ונחשב מעין גורו טכנולוגיה, עם מעמד דומה לזה של רבים ממנכ"לי הטכנולוגיה הגדולים בעולם.
בתוך חודשים ספורים כבר שיתפה MGX פעולה עם קרן בלקרוק ומיקרוסופט כדי ליצור קרן בשווי 30 מיליארד דולר להקמת חוות שרתים ("מרכזי נתונים") גדולות באמירויות, ובתשתיות החשמל הנדרשות להן. ההשקעה, אגב, לא עברה בקלות בארה"ב. בכירי ממשל הביעו חשש, כי ל־G42 "קשרים פעילים" עם חברות סיניות כמו וואווי ו"מכון הגנומיקה של בייג'ינג". בעקבות הלחץ הודיע מנכ"ל G42, כי "כל ההשקעות שלנו בסין בעבר כבר נמחקו". זמן קצר לאחר מכן הודיעה מיקרוסופט על השקעה של 1.5 מיליארד דולר ב־G42, ונשיאה הצטרף לדירקטוריון.
ערב הסעודית לא נשארה מאחור. 8 חודשים אחרי ההכרזה של האמירתים, בנובמבר אשתקד, הודיעה הממלכה על הקמת "פרויקט טרנסצנדנס" (Transcendence, "נשגבות" בתרגום חופשי), גם הוא בהשקעה ענקית של 100 מיליארד דולר, ובגיבוי קרן ההשקעות הציבורית הסעודית, כלומר בית המלוכה. כבר עם הקמתו הוכרז על שיתוף פעולה עם גוגל, מיקרוסופט וחברות בינלאומיות אחרות להקמת מרכזי נתונים ולייזום תוכניות הקשורות לבינה מלאכותית.
החזון הדרמטי קורם עור וגידים
בשביל ערב הסעודית זה היה רק צעד נוסף בהגשמת "חזון 2030" המכונן שלה – מסמך דרמטי, שפורסם לראשונה ב־2016. החזון מציב מטרה שאפתנית — שינוי מהותי במבנה הכלכלי והחברתי של המדינה, עם התמקדות בטכנולוגיה, חדשנות ודיגיטציה.
המהלך סימן את תחילתו של תהליך מהפכני, שאותותיו ניכרים בעיקר בשנתיים האחרונות, והוא מתחיל ממערכת החינוך. הדור הבא של הסעודים גדל היום על ברכי מצוינות טכנולוגית מדעית: ב־2023 הושקה בסעודיה "שעת הבינה המלאכותית" בבתי הספר התיכוניים, שנועדה לחשוף בפני יותר מ־300 אלף תלמידים את נפלאות ה־AI ומודלי השפה הגדולים.
נוסף לה "מרכז הלמידה האלקטרונית הלאומי", האחראי על תוכנית הבינה המלאכותית והמיומנויות הדיגיטליות "מוסטקבלי". התוכנית הזו, שהוקמה על ידי משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע בשיתוף חברת אורקל, נועדה להקנות ל־50 אלף אזרחים סעודיים כלים טכנולוגיים בסיסיים.
כבר ב־2023 הושקה בסעודיה "שעת הבינה המלאכותית" בבתי הספר התיכוניים, שנועדה לחשוף בפני יותר מ־300 אלף תלמידים את נפלאות ה־AI ומודלי השפה הגדולים
יכולות המחקר של ערב הסעודית מתרכזות ב־KAUST, אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה. במוסד הזה פותחו כבר מחשב-על וגם מודל שפה (LLM), והמדינה מצליחה למשוך אליו שמות גדולים מהעולם בתחום, כמו פרופ' יורגן שמידהובר מגרמניה, מי שפיתח את אחד המודלים החשובים ביותר לעיבוד שפה טבעית, ופרופ' ברנרד גאנם מארה"ב, מומחה עולמי בתחום ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה.
מה שמותר לטאלנטים מתחום הכדורגל כמו כריסטיאנו רונאלדו וקארים בנזמה, מותר גם לחוקרי AI. סדרי העדיפויות: שירותי בריאות, אנרגיה וקיימות. האוניברסיטה מפעילה גם תוכניות מחקר בלמידת מכונה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית ורובוטיקה.
בנוסף, המדינה הקימה גם קרן השקעות בסך 40 מיליארד דולר לשילוב בינה מלאכותית במגזרים השונים. המאמץ הוא רב זרועי: הכשרת כוח אדם, עידוד למידה של בינה מלאכותית, וגיבוש תקנות מיוחדות, שימשכו לסעודיה ו/או יחזירו הביתה כישרונות.
בכלל, החתירה להכשרת כוח אדם מקומי למקצועות ההייטק עקבית: משרד משאבי האנוש הממשלתי פיתח "פלטפורמת מיומנויות לאומית", שמציעה מסלולי הכשרה בתחומים כמו אבטחת סייבר ובריאות. גם עסקת הענק בשווי 5.3 מיליארד דולר, שנחתמה לפני שבוע עם חטיבת הענן של אמזון (AWS) להקמת חוות שרתים ענקית, כללה תוכניות הכשרה גדולות לעובדים המקומיים.
"מזעזע את קירות הבית"
פרופ' עוזי רבי חוקר עשרות שנים את ההיסטוריה המודרנית של איראן, סעודיה ושאר מדינות המפרץ הפרסי. "האיש הזה", אומר רבי על בן סלמאן, "מזעזע ממש את קירות הבית. סעודיה הייתה מדינה מאוד מסורתית, שבטית, דתית, שמתנהלת בכבדות. היא רוקדת כל הזמן בין העבר לעתיד: מצד אחד, דרך שוק הנפט היא נחשפת לכלכלת השוק העולמית, ומצד שני היא נזהרת מאוד לא לקרוע את החוט העדין המחבר אותה לעבר.
"בן סלמאן יכול היה לעשות את הטעות שעשה השאה האיראני, להגיד 'אני מצפצף על העבר וטס קדימה, עוקר מכמני תרבות ומסורת, מעיף את כל מי שמפריע והופך ל'ציוויליזציית־על'; כך הוא הביא עליו את המהפכה האסלאמית של 79' באיראן. אבל בן סלמאן בחר בחוכמה בשינוי איטי ומדוד, והוא בנה אותו לתלפיות".
"בן סלמאן יכול היה לעשות את הטעות שעשה השאה האיראני ולהביא עליו את המהפכה האסלאמית של 79' באיראן. אבל בן סלמאן בחר בחוכמה בשינוי איטי ומדוד, והוא בנה אותו לתלפיות"
עוד לפני ביקור טראמפ בשבוע שעבר, כבר החלו להשקיע בממלכה כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. מיקרוסופט השקיעה 2.1 מיליארד ואורקל 1.5 מיליארד בהקמת "אזורי ענן" (Regions) מקומיים – כלומר חוות שרתים ענקיות. וואווי הסינית, הסובלת מחרם במערב, השקיעה גם היא 400 מיליון דולר בתשתית ענן במדינה. בפברואר האחרון, שלושה חודשים לפני הביקור המתוקשר של טראמפ, במהלך כינוס טכנולוגי עולמי שנערך בריאד, הודיע בן סלמאן על השקעה של כ־15 מיליארד דולר בבינה מלאכותית.
אבל את הדובדבן שמר יורש העצר לביקור הנשיא האמריקאי, אז הכריז על הקמת חברת בינה מלאכותית חדשה, "היומיין" (Humain), שתרכז את הפעילות בממלכה בתחום ה־AI. ההכרזה גררה, בזו אחר זו, הודעות על שותפויות משמעותיות – בסדרי גודל של עשרות מיליארדי דולרים - עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, בעיקר בבניית מרכזי נתונים ענקיים.
בראש החברה הוצב רכש טרי - טארק אמין, כוכב עולה בטכנולוגיה הבינלאומית ומי שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל ענקית הנפט הסעודית "ארמקו". לפי בנק אוף אמריקה, סך התקבולים שמהם ייהנו חברות אמריקאיות רק מאספקת מעבדים גרפיים לסעודיה מגיע לסכום שינוע בין 15 ל־20 מיליארד דולר, לאורך מספר שנים.
הסעודים, בינתיים, החלו ליהנות בעצמם ממה שיש לטכנולוגיה החדשה להציע: בית החולים הווירטואלי SEHA, למשל, מציע היום טיפול רפואי מרחוק בזכות טכנולוגיות בינה מלאכותית המסייעות לטפל ביותר מ־400 אלף חולים מדי שנה באמצעות מיון מוקדם חכם וניתוח צילומי הדמיה מרחוק. בינה מלאכותית משמשת גם לשיפור ולחיסכון בהליכי התפלת המים במדבר הצחיח.
במקביל, סעודיה מקפידה גם לארח ולספק חסויות לאירועים ותחרויות בינלאומיות בתחום: לא מכבר אירחה כנס בתחום המחשוב הקוונטי, בהשתתפות יותר מ־300 מומחים מהעולם. המרכז הלאומי הסעודי למדע וטכנולוגיה, KACST, אף הודיע על תוכנית להקים את "עמק הקוונטום" (Quantum Valley), מרכז למחשוב קוונטי בתחומי הממלכה.
יש כסף, אין מספיק מוחות
המתחרה הגדולה לא טומנת ידה בצלחת, והמתרחש אצלה הוא כמו תמונת ראי למהלכים שמקדמת השכנה הגדולה. אם לסעודים יש את "חזון 2030", לאמירתים יש את ה"אסטרטגיה הלאומית של איחוד האמירויות לבינה מלאכותית 2031". המטרה: 20% מתמ"ג המדינה שאינו נפט יגיע עד 2031 מבינה מלאכותית; תוך שש שנים היא תתרום 91 מיליארד דולר לכלכלת המדינה.
אם לסעודים יש את "חזון 2030", לאמירתים יש את ה"אסטרטגיה הלאומית של איחוד האמירויות לבינה מלאכותית 2031". המטרה: 20% מתמ"ג המדינה שאינו נפט יגיע עד 2031 מבינה מלאכותית
כבר ב־2017 מינתה המדינה שר במשרה מלאה לבינה מלאכותית (בישראל, לשם השוואה, ממונה על התחום סגן השר אלמוג כהן); ב־2019 הוקם פרויקט הדגל: אוניברסיטה ייעודית ל־AI - "אוניברסיטת מוחמד בן זאיד לבינה מלאכותית" (MBZUAI).
נכון, בשביל אוניברסיטה צריך גם סטודנטים, והיעדר הכישרונות בתחום מטריד את האמירתים מאוד, והיעד הוא להכשיר לא פחות ממיליון אנשי מקצוע בתחום הבינה המלאכותית עד 2027. אבל איחוד האמירויות, שרוב תושביה הם בכלל זרים, לא בוחלת במשיכת כישרונות מחו"ל - בשנה שעברה היא הצליחה לייבא 39 סטודנטים מצטיינים לתארים גבוהים מ־100 אוניברסיטאות מובילות בעולם במדעי המחשב. השבוע, אגב, התקיים בדובאי "שבוע ה־AI", שהפגיש מומחים וקובעי מדיניות מיותר מ־100 מדינות. בחודש שעבר היא אירחה באוניברסיטת MBZUAI כנס רובוטיקה.
למרות המחסור בכוח אדם מקומי, איחוד האמירויות הצליחה לפתח שני מודלי שפה (LLM's) בבינה מלאכותית, המובילים כיום בעולם הערבי: "פלקון AI" ,המתחרה בג'מיני של גוגל וב"מטא AI", ו־Jais, שפותח ב־MBZUAI, הנחשב למודל השפה הערבי המתקדם בעולם.
10 צפייה בגלריה
מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי. הנסיכויות מהמפרץ רוצות להיות לא פחות מתקדמות מהחברות האמריקאיות
(צילום: AP)
כדי לייעל ולזרז את ההתקדמות בתחום, הקבינט של איחוד האמירויות השיק מערכת מידע מבוססת בינה מלאכותית, שאמורה לקצר את זמן חקיקת החוקים בתחום ב־70%. המערכת מייעלת את המחקר, מסייעת בניסוח, ודואגת להאחדת הכללים, החוקים והשירותים של הרשויות השונות. מול הגישה הריכוזית של הסעודים, באיחוד מאפשרים לאמירויות בודדות לקדם יוזמות בינה מלאכותית באופן עצמאי.
בינתיים, משרד הכלכלה הצליח במשך שלוש שנים בלבד למשוך לאמירויות יותר מ־90 חברות בינלאומיות, שמרחיבות את פעילותן שם. אם הפרויקטים בערב הסעודית דורשים סיוע של צוותים דוברי ערבית, הנוף הרב-לאומי של איחוד האמירויות מאפשר לטפל ברוב הפרויקטים באנגלית.
דוגמה לפרויקט כזה הוא "סטארגייט", אחת מחוות השרתים הגדולות בעולם שאבו-דאבי מתכננת לבנות בתחומה. על פי הדיווחים, המתקן ישתרע על פני 10 קילומטרים רבועים, יהיה בעל קיבולת עצומה של 5 גיגה-וואט ויצרוך חשמל שווה ערך לחמישה כורים גרעיניים. כדי להבטיח את כמות האנרגיה הנדרשת, הנסיכות מרחיבה את תחנות הכוח המונעות בגז שלה ב־5,000 מגה-וואט של קיבולת חדשה.
10 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעת ביקור הנשיא במדינה
(צילום: REUTERS/Brian Snyder)
שורה של ענקיות אמריקאיות יסייעו בפרויקט – בראשן OpenAI, אורקל, אנבידיה וסיסקו. הוא יהיה חלק מפרויקט תשתית הנושא אותו שם בארה"ב, שעליו הכריז טראמפ זמן קצר לאחר השבעתו בינואר. המקבילה האמריקאית, שתיבנה בטקסס, צפויה להגיע ל־1.2 גיגה-וואט "בלבד" מול ה־5 של האמירתים. את הפרויקט, אגב, תבנה חברת G42.
בסוף השנה שעברה ביקרה משלחת דיסקרטית של חוקרי מדיניות טכנולוגיה וביטחון לאומי מארה"ב באיחוד האמירויות בעיקר כדי לבחון האם היא מסכנת את מעמדה של ארה"ב בתחרות מול סין. האמריקאים חוששים מזליגה של טכנולוגיה לסין ומן המאמץ של המדינה הקומוניסטית להפיץ ולמכור את מוצרי ה־AI שלה בעולם כתחליף לאלו של האמריקאים.
המשלחת התרשמה כי המארחים אכן מתנתקים מסין, וגם מאמצעי האבטחה שננקטו למניעת דליפות. ולמרות זאת, בדו"ח הסופי שכתבו עם שובם, החוקרים מזהירים: "קובעי המדיניות בארה"ב צריכים לשמור על 'ריאליזם בריא' לגבי האינטרסים של האיחוד, ולשאול שאלות קשות".
10 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין עם נשיא סין שי במוסקבה. בארה"ב חוששים מזליגה של טכנולוגיה אמריקאית לידיים סיניות
(צילום: Sergei Bobylyov/Host agency RIA Novosti/Handout via REUTERS)
החלק הישראלי בפאזל
ברור שמבחינת המשאבים העומדים לרשותן, קשה להשוות את מדינות המפרץ לישראל. לעומת זאת, קל להשוות את האנרגיה והמאמץ הממשלתי המושקע בשלוש המדינות בקידום הנושא החם של ה־AI.
בנובמבר 2024 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח נוקב על מצב הבינה המלאכותית בארץ. בישראל, הוא קבע, לא קיימת אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום, והדבר מוביל לירידה של המדינה במדדים הבינלאומיים המקובלים. לפי מדד אחד, המתייחס להשקעה וליישום, הירידה היא מן המקום החמישי לתשיעי, ולפי מדד אחר, העוסק במוכנות הממשלתית – מן המקום ה־20 ל־30.
בנובמבר 2024 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח נוקב על מצב הבינה המלאכותית בארץ. בישראל, הוא קבע, לא קיימת אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום, והדבר מוביל לירידה של המדינה במדדים הבינלאומיים המקובלים
"חזון 2030"? לפי המבקר, בממשלה לא אושרה מעולם תוכנית אב כוללת בנושא, ולאורך השנים אושרו רק תוכניות חלקיות, שמימושן הוא איטי, חסר, ולא עומד בלוחות הזמנים. התקציב שאושר לקידום הבינה המלאכותית במסגרת תוכנית לאומית הוא מיליארד שקל בלבד, כחמישית מהתקציב שהומלץ על ידי המינהלת שהוקמה בנושא.
למרות זאת, לפי נתוני "סטארט-אפ ניישן סנטרל" (SNP), המוח הישראלי והיזמים המקומיים לא מחכים לממשלה: חברות ההייטק הישראליות בתחום ה־AI מציגות צמיחה עקבית משנה לשנה, עם נתח השקעות הגבוה פי שלושה עד ארבעה מארה"ב ואירופה.
פרופ' רבי, איפה אנחנו ואיפה הם.
"סעודיה ואיחוד האמירויות הן לא מדינות דמוקרטית: מה שהשליט מחליט לעשות נעשה מעכשיו לעכשיו. זה לא ישראל, שכאשר אתה מחליט להקים קו רכבת, קח בחשבון שיעברו עשרות שנים עד שזה יעבור בוועדות ויאושר בבג"ץ ויצלח מכרזים. כאן זה מיידי: התקבלה החלטה – נכנסים לביצוע".
עם האמירויות יש לנו כבר את הסכמי אברהם, אבל אנחנו מפספסים את החגיגה הגדולה של הסעודים. באיזו דרך אנחנו בכלל יכולים להשתלב שם?
"ישראל, בראייתם, היא מדינה חכמה מאוד, סטארט-אפ ניישן. זה מאוד מושך אותם. לפי התוכנית שלהם הם יחזיקו אומנם בדאטה, בחוות השרתים הגדולות, אבל הם צריכים את הטאלנט הישראלי כדי לחדד את זה, כדי לעזור להם לפתח מוחות כאלה אצלם. הם יגידו לנו: 'בואו נעשה דברים ביחד אצלנו. אתם תביאו את המוחות הכי חזקים שלכם, אנחנו נביא את הכסף'.
"הם מאמינים שאפשר לבנות שותפות עם ישראל. חשוב לזכור: בראייה שלהם, שותפות אמיתית כזו היא עוד נדבך בחיזוק ההישרדות העתידית שלהם".
אנחנו נשלח מפה בוגרי 8200 לאייש את החברות שלו?
"אתה לא 'שולח אנשים', אתה עושה שיתופי פעולה. צריך לדעת איך להתנהל מול הסעודים. אתה נותן תמיד בשביל לקחת. ככה הם גם יכבדו אותך".
אז למה זה לא קורה? למה ה"נורמליזציה" לא כוללת את היחסים עם ישראל?
"כי הם רוצים לעבוד עם מישהו שמקרין יציבות, בלי 'אפס אנד דאונס' וכל שנייה סקנדל או פסטיבל. הם רוצים לראות אותך חד. גם הם מעוניינים להכריע את חמאס, שהוא חלק מהאחים המוסלמים שנואי נפשם. אבל הם רואים שאנחנו לא מצליחים בזה – כי יש ויכוח בדעת הקהל, כי יש חוק בינלאומי, כי יש לחץ מהעולם. מבחינתם זו חולשה".
מצד שני, ההתעצמות של המדינות האלה עשויה לאיים עלינו באיזושהי דרך?
"במזרח התיכון צריך תמיד לשמור על 'כבדהו וחשדהו', אבל כדאי להסתכל על כל התמונה: קשה לחשוב על ישראל כאיום על סעודיה, שיוביל אותה לתקוף אותנו. בן סלמאן רואה בישראל מעצמה במונחים אזוריים, וגם הוא רוצה להיות לפחות מעצמה אזורית כזו, שלוקחים אותה בחשבון גם בשיקולים הגלובליים וגם בשיקולים האזוריים".
