כמה פעמים פתחתם את הסמארטפון רק כדי לבדוק מה השעה – ומצאתם את עצמכם צוללים אל תוך האינסטגרם, בלי שום זיכרון למה התחלתם? כמה פעמים רציתם רק לקרוא כותרת – ובמקום זה נשאבתם לדיון סוער בפייסבוק, או לשרשור זועם בטיקטוק?
3 צפייה בגלריה
כמה פעמים אתם נכנסים לסמארטפון רק כדי לבדוק הודעה ומוצאים את עצמכם נכנסים לריב ברשתות החברתיות?
(צילום: shutterstock)
זה לא קורה במקרה. האלגוריתמים של פלטפורמות הדיגיטל נבנו בדיוק בשביל זה: לזהות את החולשות שלנו, ללחוץ על כפתורי הרגש, ולהשאיר אותנו מחוברים למסך כמה שיותר זמן. אנחנו אולי חושבים שאנחנו שולטים בתוכן שאנחנו צורכים – אבל בפועל, רובנו נשלטים על ידי מניפולציות מתוחכמות שמכוונות בדיוק למערכת הקשב שלנו. זו לא רק בעיה של זמן שמתבזבז, אלא של תודעה שמתעוותת ומציאות שמסתננת דרך פילטרים של כעס, פחד והשוואה מתמדת.
בראיון מיוחד ל-ynet, מספר אסף גרנות, מייסד שותף וסמנכ"ל שותפויות בתנועת "מהפכת הקשב", על השפעת הדיגיטל על חיינו, חשיבות צריכת מידע איכותי, והדרכים להתמודד עם עומס המידע בעידן הדיגיטלי. ולא, זה לא אומר שצריך בהכרח להניח את הסמארטפון בצד.
בוא נתחיל מהבסיס. איך בכלל אפשר לסנן מידע ולהבדיל בין דעות לעובדות?
כמות המידע שאנו צורכים מדי יום היא עצומה, אך לא כל המידע הזה איכותי או אמין. "אנחנו חיים בעולם שבו הדיגיטל מעצב את תפיסת המציאות שלנו, ולפעמים בצורה מסוכנת", מסביר גרנות. "לדוגמה, מחקרים מראים קשר ישיר בין צריכת חדשות ברשתות חברתיות לבין עלייה בתחושות של חרדה, בדידות ודיכאון. האלגוריתמים מציגים לנו תמונה מסוימת כדי להשאיר אותנו מעורבים – אבל המציאות הרבה יותר מורכבת".
"תעקבו באופן פעיל גם אחרי מקורות מידע אחרים – ואפילו אחרי אנשים אינטליגנטיים עם דעות שונות משלכם"
"אחת ההמלצות שלנו היא להקפיד על מגוון מקורות מידע. אם אתם קוראים רק עיתון אחד או צורכים חדשות מפלטפורמה אחת, אתם מקבלים תמונה צרה של המציאות. אנחנו ממליצים לעקוב באופן פעיל גם אחרי מקורות מידע אחרים – ואפילו אחרי אנשים אינטליגנטיים עם דעות שונות משלכם. זה מאפשר לקבל תמונה רחבה יותר ולהימנע מהשפעת 'הבועות האלגוריתמיות'".
"ג'אנק אינפורמטיבי זה כמו ג'אנק פוד"
"בדיוק כמו שהמזון שאנו אוכלים משפיע על בריאותנו הפיזית, כך גם התוכן שאנו צורכים משפיע על בריאותנו הנפשית. אפשר ממש לחשוב על זה בתור 'ג'אנק פוד' לנפש, או איך שאני קורא לזה – ג'אנק אינפורמטיבי'", גרנות טוען. "במילים אחרות - כשאנחנו צורכים תכנים קיצוניים, פייק ניוז או חדשות שמטרתן להכעיס ולייצר תגובה רגשית, אנחנו פוגעים בעצמנו".
"לכן, כמו שאנו לומדים לבחור מזון בריא, אנחנו צריכים ללמוד כיצד לבחור מידע איכותי. יש הבדל בין קריאה של תחקיר מעמיק, לבין צריכת תוכן קצר וקיצוני בטוויטר. ההבדל הוא האם אנו צורכים מידע שמעשיר אותנו, או מידע שמופק על מנת לעורר בנו כעס ולהשאיר אותנו מעורבים".
אתה ואני מבינים את זה בתור אנשים בוגרים. אבל מה קורה עם ילדים ובני נוער? הדור הצעיר נולד אל תוך עולם הסמארטפונים והרשתות החברתיות. מבחינתם המציאות נוצרת שם.
"נגעת בנקודה חשובה. ילדים ובני נוער אכן נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לצריכת מידע מטעה, כי הם גדלים בעולם שבו הרשתות החברתיות הן המקור המרכזי למידע. אחת המשימות העיקריות והחשובות שלנו היא חינוך דיגיטלי – ללמד ילדים ובני נוער איך לזהות פייק ניוז, איך להבדיל בין דעה לעובדה, ואיך לא ליפול קורבן לתכנים שנועדו לעורר בהם חרדה וכעס".
"למשל, בעיריית תל אביב החלו ליישם תוכנית להוצאת סמארטפונים מבתי הספר, ואנחנו רואים שעוד ועוד ערים בעולם מתחילות לנקוט בצעדים דומים, ויש לזה סיבה טובה. אבל זה לא מספיק – צריך גם לחנך את הילדים מגיל קטן לשימוש נכון במדיה הדיגיטלית".
"חשוב להבין שהמדיה הדיגיטלית היא נדבך נוסף מהחיים שלנו, לכן צריך לא מספיק להגיד לילדים להניח את הסמארטפונים בצד, אלא צריך ממש לחנך אותם כיצד לצרוך מדיה. בדיוק כמו שמחנכים אותם לא לצעוק או לא לקלל לצורך העניין. אנחנו עובדים עם בתי ספר כדי ללמד את התלמידים כיצד להפעיל חשיבה ביקורתית ולזהות מידע מטעה".
3 צפייה בגלריה
הדור הצעיר נולד אל תוך עולם של סמארטפונים, ולכן חשוב לחנך אותו כיצד לצרוך מדיה דיגיטלית בצורה נכונה ובריאה
(צילום: shutterstock)
מה לגבי הטענה שהכי פשוט זה להתנתק מהסמארטפונים? זאת מנטרה ששומעים הרבה בהקשר הזה
"אנחנו לא אומרים שצריך להתנתק לחלוטין מהטכנולוגיה. העולם הוא דיגיטלי, ויש לזה יתרונות אדירים. אבל אנחנו כן צריכים ללמוד מתי ואיך להשתמש במדיה הדיגיטלית, זה עניין של איזון. לדוגמה, לא כל רגע של שעמום חייב להיפתר באמצעות גלילה אינסופית ברשתות החברתיות".
"לצד זה, אני מאמין שכן צריך ללמוד איך להיות לבד עם עצמנו, איך לנהל שיחה פנים אל פנים בלי להסיט את המבט למסך, ואיך ליהנות מרגעים של שקט. בנוסף, אם אני מבלה שעות בגלילת חדשות או ברשתות החברתיות ומרגיש רע בסוף היום – זו נורת אזהרה. צריך לשאול את עצמנו: האם אנחנו שולטים בהרגלים שלנו, או שהדיגיטל שולט בנו? זה כל הסיפור".
מאיפה בכלל הגיע הרעיון להקים עמותה שעוסקת בהשפעות עולם הדיגיטל?
"הקמנו את התנועה לפני כארבע שנים, מתוך ההבנה שהעידן הדיגיטלי מציף אותנו במידע, ואנחנו צריכים כלים לסנן ולצרוך תוכן איכותי. 'מהפכת הקשב' לא מסתפקת רק בהעלאת מודעות – אלא פועלת לשינוי אמיתי של הרגלי צריכת המידע שלנו". מספר גרנות.
"צריך לשאול את עצמנו: האם אנחנו שולטים בהרגלים שלנו, או שהדיגיטל שולט בנו? זה כל הסיפור"
"יש לנו שלושה תחומי פעילות עיקריים: הראשון עוסק בהשפעת המהפכה הדיגיטלית על בריאות הנפש, יחסים חברתיים וקהילתיות. אנחנו נמצאים בתהליכים ארוכי טווח עם קהילות, בתי ספר ורשויות שמטרתם ליצור נורמות משותפות לשימוש מאוזן בטכנולוגיה. מדובר לא רק בהרחקת מסכים, אלא ביצירת סביבה שבה אנשים יכולים לתקשר באופן ישיר ובריא יותר".
תחום נוסף שהתנועה עוסקת בו הוא הקיטוב החברתי-פוליטי. "האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מקצינים עמדות כדי למשוך את הקשב שלנו. הם מציגים גרסה מעוותת של המציאות שמובילה להקצנה פוליטית ולתחושה שאנשים שמחזיקים בדעות שונות הם אויבים. אנחנו פועלים כדי לתת לאנשים כלים להתמודד עם זה".
גרנות מסביר כי המדד לאיזון דיגיטלי, כלי שפיתחה התנועה, מסייע בהקשר הזה לאנשים להבין את הרגלי הצריכה שלהם ולשפר אותם: "אנחנו מספקים כלים פרקטיים לשימוש מאוזן יותר בדיגיטל, גם בהיבט האישי וגם בהיבט הקהילתי. המדד בודק את הרגלי הצריכה הדיגיטליים שלנו ומספק המלצות כיצד לשפר אותם – לדוגמה, איך להקטין חשיפה לתוכן מקטב ואיך לשפר את הגיוון בצריכת המידע".
אז מה הלאה?
"התנועה ממשיכה לפעול להעלאת המודעות ולשינוי הרגלי הצריכה הדיגיטליים, בין היתר באמצעות תוכניות חינוכיות בבתי ספר ושיתופי פעולה עם רשויות מקומיות. אנחנו רוצים ליצור עולם שבו אנשים שולטים בתוכן שהם צורכים, ולא להפך".
