350 מיליון שקל - זה החיסכון למשק שיניב "שעון הקיץ" שיתחיל הלילה לאחר חצות. כך עולה מחישובים של אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים שנעשו לבקשת ynet.
לפי החישובים, 110 מיליון שקל יהיו כתוצאה מהחיסכון באנרגיה עקב המעבר לשעון קיץ ו-240 מיליון שקל יהיו תוצאת גידול המכירות בענפי הבילוי, הפנאי והתיירות.
1 צפייה בגלריה
240 מיליון שקל יהיו תוצאת גידול המכירות בענפי הבילוי, הפנאי והתיירות. דיזנגוף סנטר
(צילום: יעל צ'כנובר)
התאמת שעון הקיץ מהווה גם צעד חשוב לקידום והקלת שעות העבודה מול מדינות אירופה ומול חלק ממדינות ערב, ויש בה משום תרומה לפעילות הכלכלית של המשק הישראלי במגוון ענפים. בנוסף, שעת האור הנוספת מעודדת פעילות תרבות ופנאי משפחתית וקהילתית וכן הוכח כי להחלת שעון הקיץ לטווח זמן ארוך יותר עשויה להיות השפעה חיובית על בריאות האדם, גופנית ונפשית.
עם זאת, ישנם מומחים שמזהירים וקוראים לוותר על שעון קיץ. כך למשל, פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה, מתריע כי להזזת השעון השנתית יש השלכות בריאותיות משמעותיות – הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך – וקורא לבטל את שעון הקיץ בישראל, כפי שכבר נעשה במדינות רבות בעולם.
צפו: סיכונים בריאותיים בהזזת השעון
(צילום: ירון ברנר)
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר ל-ynet כי "בשל התועלות הכלכליות הגדולות של שעון הקיץ למשק, אנו קוראים לממשלת ישראל להחיל אותו לאורך כל השנה. החלת שעון הקיץ תקפיץ את התפוקה במשק וכל תושבי ישראל יזכו לעלייה ברמת החיים בהתאם".
בהקשר זה יצוין, כי החלת שעון קיץ כל השנה תחסוך עוד 80 מיליון שקל בשנה עקב חסכון נוסף בחשמל, כך שהחלת שעון הקיץ כל השנה תגדיל את התועלת הכלכלית לכ-430 מילון שקל ובשנים הבאות לקרוב לחצי מיליארד שקל בשל האינפלציה.
