זו תופעה מוכרת אחרי כל מערכת בחירות בארה"ב: אמריקנים מהצד המפסיד מאיימים לעזוב. זה קרה גם אחרי שדונלד טראמפ ניצח ב-2016 וגם אחרי שג'ו ביידן ניצח ב-2020. בדרך כלל כמעט כל המאיימים בסופו של דבר לא הולכים לשום מקום, אבל כחמישה חודשים אחרי כניסתו של טראמפ לקדנציה השניה, נראה כי הפעם הרבה יותר אמריקנים אכן עוזבים.
תחקירים של רויטרס ו-CNN, במהלכם דיברו עם עשרות חברות רילוקשיין ועורכי דין לענייני הגירה, מעלים כי יש עלייה גדולה בהתעניינות של אמריקנים לגבי עזיבה את הבית. תיאה דאנקן, מייסדת חברת רילוקיישן ממילאנו, אמרה שהיא מקבלת מדי יום פניות מאמריקנים. בבריטניה, חברת עורכי דין שמתמחה בהגירה ראתה עלייה של יותר מ-25% בפניות מארה"ב. דיוויד לספרנס, ראש חברה לייעוץ בענייני מיסים והגירה, קיבל לפני הבחירות שתי פניות בשבוע מאמריקנים המעוניינים להגר. עכשיו הוא מקבל חמש ביום.
המספרים עדיין קטנים מאוד יחסית לגודל העצום של ארה״ב, אבל העלייה שלהם ברורה. בדיקה של רויטרס העלתה כי בחודשיים הראשונים של השנה, לדוגמא, מספר הבקשות של אמריקנים לדרכונים איריים הגיע לשיא של עשור. ממוצע הבקשות החודשיות בינואר ובפברואר, שעמד על כמעט 4,300, עלה בכ-60% לעומת השנה שעברה. בצרפת, נתוני הממשלה מראים כי בקשות ויזה ארוכת טווח מאמריקנים עמדו על 2,383 רק בשלושת החודשים הראשונים של 2025. מינואר עד מרץ, הרשויות הצרפתיות העניקו 2,178 ויזות ארוכות טווח לעומת 1,787 בשנה הקודמת. יותר מ-1,900 אמריקנים הגישו בקשה לדרכון בריטי במהלך הרבעון הראשון של 2025, המספר הגבוה ביותר מאז שמשרד הפנים הבריטי החל לנהל רישומים בשנת 2004.
רוב העוזבים הם בעיקר כאלה שיכולים להרשות לעצמם, מי שחוששים שארה"ב מידרדרת לאוטוקרטיה או כאלה שפוחדים כי הם מרגישים שהפכו למטרה ברורה של הממשל. כשטראמפ הודיע שהוא רץ לקדנציה שניה, החליטו דוריס דייוויס וסוזי בארטלט - זוג לסביות בין-גזעיות המתגוררות בניו יורק - כי אם הוא ינצח הן יעברו לחו"ל. עכשיו הן עובדות עם עורך דין לענייני הגירה ומכוונות לפורטוגל וספרד. "אנחנו אוהבות את המדינה הזאת וזה מעציב אותי", אמרה דייויס, יועצת חינוכית בת 69, לרויטרס, "אבל הזהות שלנו מותקפת והמצב הנוכחי, פוליטית וחברתית, פשוט בלתי אפשרי".
קווין וג'סיקה סלורה, מורים מ-אשוויל שבצפון קרוליינה, החליטו בדצמבר, מיד אחרי הבחירות, לקבל הצעת עבודה במרוקו ולעבור לשם עם שני ילדיהם הצעירים. בני הזוג טוענים כי הם מצביעים עצמאיים. הם הצביעו לקמאלה האריס בבחירות האחרונות, ו-קווין היה רפובליקני במשך שנים. "נתרחק מהכאוס", אמרה סלורה ל-CNN, "אני מרגישה שאמריקה כפי שהכרנו אותה נעלמת די מהר".
היבשת הישנה לא פותחת זרועות כל כך מהר
אירופה מהווה את עיקרי היעד של אמריקנים, אבל אם הם לא אקדמאים מובילים שבורחים מהמלחמה של טראמפ נגד המדע וההשכלה הגבוהה, היבשת הישנה לא פותחת זרועות כל כך מהר. זוג טרנסג'נדרים צעירים המתגוררים בקולורדו, שדיברו עם רויטרס בעילום שם, סיפרו כי הם מנסים לעבור לאיטליה. הם יודעים שגם אירופה זזה ימינה ולא בדיוק מחכה להם, אבל לפחות כרגע הם מניחים שהייאוש ייעשה יותר נוח.
כרישאן רייט, מייסדת חברת Blaxit Global, המסייעת לאמריקנים שחורים לעבור לחו"ל, ראתה זינוק של 50% בתנועה לאתר שלה. היא אמרה ל-CNN כי המצב הפוליטי בכמה מדינות באירופה "בעייתי", אבל האמריקנים עדיין רוצים להגיע אליה.
עד לא מכבר, היו לאמריקנים האלה הרבה יותר אפשרויות, אבל בשנה האחרונה נכנסו לתוקף לא מעט שינויים שמקשים גם על אמריקנים עשירים להחליק בקלילות למדינה אירופאית. למשל, האפשרות לקנות נדל"ן ולקבל "וויזת זהב" בפורטוגל ירדה מהשולחן, ותכנית דומה בספרד הסתיימה באפריל לאחר שספגה ביקורת כי היא מלבה משבר דיור בר השגה. רבקה קבאלרו, מחברת פיתוח נדל"ן ספרדית, אמרה לרויטרס כי ממש לפני שהתכנית הסתיימה בספרד, "השגתי השקעות משלושה לקוחות אמריקנים שקנו בתים עבור ויזה מוזהבת אפילו בלי לבוא לראות אותם".
ג'וליאן פאליו, מייסד ומנכ"ל קהילת הגולים המקוונת Expat.com, אמר שראה עלייה של כ-26% בפניות מאמריקנים בשנתיים האחרונות, אבל הוא פחות מתרשם כי מדובר בתופעה חסרת תקדים. "לפני הבחירות דיברתי עם אזרחי ארה"ב שאמרו: 'אם טראמפ ייבחר מחדש, נעבור דירה'. הוא נבחר מחדש, אז עכשיו מה אתם עושים?", אמר פאליו, "זה תמיד ככה כשיש בחירות".
רילוקיישן זה מבצע קשה, לא חשוב מהיכן אדם מגיע, בוודאי אם הוא לא עשיר. את האמריקנים ספציפית מרתיע הקושי במציאת עבודה בחו"ל, הגבלות על עבודה מרחוק, משכורות נמוכות יותר באירופה ומערכת המס האמריקנית, שגובה מאזרחיה מסים על הכנסות עולמיות. יועצי הגירה אמרו ל-CNN כי חלק מהאמריקנים רואים באזרחות כפולה מעין תעודת ביטוח מפני מה שהם תופסים כנוף פוליטי מידרדר בבית.
ואכן, חלק מאלה שעוזבים עושים זאת פשוט כי הם לא יכולים לסבול יותר את הפילוג העמוק באמריקה. אריק לינדזי, תסריטאי וסופר בן 50, אמר ל-CNN כי מגפת הקורונה זירזה את המעבר שלו מקליפורניה לאיטליה. הוא הצליח לקבל אזרחות איטלקית ממש רגע לפני שהחוקים השתנו ונהיה קשה הרבה יותר להשיג דרכון אמריקני. הוא לא יודע אם יישאר תמיד באיטליה, אבל "אי אפשר היום ליצור שום ניואנס בשיחה עם אמריקני בנוגע לפוליטיקה. כאן זה אפשרי".
מה שגורם לתופעה להיראות אולי קצת יותר גדולה מכפי שהיא באמת, זו העזיבה של כמה שמות הוליוודיים גדולים. קורטני לאב מבקשת אזרחות בריטית. הזוג הנשוי, אלן דג'נרס ופורשיה דה רוסי, כבר עבר לבריטניה ולאחרונה הציעו למכירה את הנכס האחרון שנותר להם בארה“ב. ריאן גוזלינג, אווה מנדס ושני ילדיהם עברו ללונדון. רוזי אודונל ציינה במפורש את הדאגה לילדה הא-בינארי כסיבה למעבר לאירלנד ובקשת האזרחות שם. אווה לונגוריה מתגוררת כיום בספרד ובמקסיקו.
המשותף למרבית האנשים האלה, מפורסמים או לא, זה שיש להם יכולת כלכלית לקום ולעזוב. במידה מסוימת, בריחה מממשל טראמפ הפכה לעוד פריבילגיה של עשירי אמריקה. פעם אמריקנים היו יכולים לקנא בסלבריטאים כי הם יוצאים לחופשה על יאכטה, ועכשיו רבים מהם יקנאו במי שיכולים להרשות לעצמם לברוח למקום בו לא ייפגעו הזכויות הבסיסיות שלהם.
וונדי ניומן, צלמת בת 57, עברה ללונדון עם בעלה בשנת 2022 בגלל הקיטוב הפוליטי הגובר בארה"ב. עכשיו היא רוצה להישאר שם לצמיתות ומקווה שגם בתה, שעדיין מתגוררת בארה"ב אך מגישה מועמדות לאוניברסיטה בריטית, תוכל לעבור: "עם ההגבלות על זכויות הרבייה והנטיות המיזוגניות של דונלד טראמפ, זה פשוט יותר מדי מסוכן בשבילה להישאר באמריקה".
