סוף לסאגה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר על התוספת התקציבית בעקבות המלחמה? המל"ל הגיע לסיכום בין הצדדים על כך שמערכת הביטחון תקבל תוספת תקציבית של 15 מיליארד שקל באופן מיידי, ולא 40 כפי שדרשה בחודשים האחרונים, בין השאר לאור המערכה מול איראן והעימות בלבנון.
כמו כן, נקבע מנגנון בו משרד האוצר יוכל לעקוב יחד עם משרד הביטחון אחר ההוצאות הנדרשות מטעם מערכת הביטחון. מבחינת הציבור מדובר בבשורה, שכן תקציב המדינה לשנת 2026 לאע ייפרץ, א יהיו מיסים חדשים או קיצוצים בשירותים לציבור.
יתרת הסכום, כ-25 מיליארד שקל, עשויה להיות מועברת בהמשך השנה בפעימות, בהתאם לקצב ביצוע התקציב בפועל ולהסכמות בין שני המשרדים.
הפער התקציבי נוצר בעקבות שורת התפתחויות ביטחוניות שלא נכללו בתכנון המקורי. בין היתר מדובר במלחמה מול איראן, שהתארכה משמעותית מעבר להערכות המוקדמות, במערכה הממושכת בלבנון, בגיוס מילואים רחב היקף ובצורך הדחוף להשלים מלאי חימושים, מיירטים ואמצעי לחימה שנשחקו במהלך הלחימה.
במערכת הביטחון אומרים כי העברת 15 מיליארד השקלים תאפשר לצה"ל מרחב נשימה ותספק מענה לצרכים הדחופים ביותר. הכסף יופנה בראש ובראשונה לשיקום הכשירות המבצעית של הצבא, להשלמת מלאי המיירטים והחימושים לכלל הזרועות, לשיקום אמצעי הלחימה והכלים שנשחקו במהלך המלחמות, וכן להשקעה בפלטפורמות אוויריות, באמצעי ניוד לכוחות היבשה ובפלטפורמות ימיות.
במקביל, הושגו הבנות גם בסוגיית תוכנית ההתעצמות הרב-שנתית של צה"ל, המוערכת בכ-350 מיליארד שקל לעשור הקרוב. מערכת הביטחון קיבלה התחייבות תקציבית לכמחצית מהסכום - תוספת של כ-10 מיליארד שקלים בשנה.
בנוסף, נותרה על כנה העסקה לרכש שתי טייסות מטוסי קרב מדגם F-15IA ו-F-35I "אדיר", בהיקף של כ-40 מיליארד שקלים, שעליה סוכם לפני כשנה. המטוסים צפויים להיקלט בחיל האוויר במהלך העשור הבא ולהחליף בהדרגה מטוסים ותיקים, אך בשלב זה אינם מיועדים להגדיל את סדר הכוחות של החיל.
תקיפות בלבנון. המערכה הממושכת לא הייתה בתכנון - וכעת צריכים עוד כסף
(צילום: REUTERS/Stringer)
גורמים במערכת הביטחון הסבירו כי הפער התקציבי, כאמור, נובע מכך שהמציאות המבצעית השתנתה באופן דרמטי ביחס לתכנון המקורי. המלחמה מול איראן לא הייתה אמורה להיפתח בחודש מרץ אלא ביוני, וגם אז ההערכה הייתה כי תימשך לכל היותר כשבועיים. בפועל היא נמשכה כ-40 ימים. גם המערכה הממושכת מול חיזבאללה לא נכללה בתוכניות המקוריות, ובסיומה התקבלה החלטה להרחיב באופן משמעותי את רצועת הביטחון בדרום לבנון.
לדברי הגורמים, גם היקף גיוס המילואים חרג משמעותית מהתכנון. בצה"ל ביססו את תוכניות הכוח על הפעלת כ-30 אלף משרתי מילואים בכל רגע נתון, אולם במהלך המלחמה גויסו במקביל יותר מ-100 אלף אנשי מילואים. כיום עומד היקף המשרתים הפעילים על כ-60 אלף - עדיין כפול מהיקף הכוח שעליו נבנו התוכניות והתקציב.
הבוקר נחשף ב-ynet שמשרד האוצר איים להעלות מיידית את שיעור המע"מו ב-4.5% אם דרישות משרד הביטחון לתוספות של 30 מיליארד שקל נוספים מעבר להסכמת האוצר להעביר לביטחון עוד 15 מיליארד שקל ייושמו. האיום החריג הושמע בעקבות דיון מעמיק שהיה בצמרת משרד האוצר בעניין דרישות משרד הביטחון להעמיד את תקציב הביטחון עד סכום של 188 מיליארד שקל, לעומת 144 מיליארד שקל שאושרו בתקציב המדינה ל-2026.
