גל החום שפוקד את אירופה מכריח את "בנקי הגבינה" הייחודיים של איטליה להגדיל משמעותית את צריכת האנרגיה שלהם, כדי להגן על מאות אלפי גלגלי פרמיג'אנו רג'אנו, שמשמשים כבטוחות להלוואות. התופעה מעלה את עלויות התפעול ומגבירה את סיכוני האשראי הכרוכים בכלכלת הגבינה האיטלקית, שהיקפה מוערך ב-4.7 מיליארד דולר.
הבנק קרדיטו אמיליאנו, שמפעיל שני מתקנים מרכזיים שבהם רשומה גבינה בשווי כ-350 מיליון דולר, שדרג את מערכות הקירור והחימום שלו, חיזק את הבידוד והרחיב את השימוש באנרגיה מתחדשת כדי לשמור על טמפרטורות יציבות במחסני האחסון. חרף השדרוגים, החום הקיצוני מעלה את צריכת החשמל היומית של המתקנים בכ-30%, פוגע ברווחיות הבנק בזמן שהוא נדרש לשמור על רמות לחות וטמפרטורה מדויקות.
הפרקטיקה הייחודית, שפועלת מאז 1953, מאפשרת ליצרני גבינה לקבל מהבנק מקדמה של 60% עד 80% מערך גלגל הפרמיג'אנו כבר בשלב הצעיר, בעוד הגבינה מתיישנת במחסני הבנק ברג'ו אמיליה ובמודנה בין 12 ל-36 חודשים.
סך הכל מוחזקים ב"בנקי הגבינה" כ-500 אלף גלגלים, מתוך תפוקה שנתית ארצית של כ-4 מיליון גלגלים, כאשר בכספת אחת בלבד מאוחסנים גלגלים בשווי העולה על 300 מיליון אירו. דובר הבנק תיאר את המתקן כ"פורט נוקס של הגבינה", והדגיש כי הטמפרטורות הגבוהות בחוץ דורשות אנרגיה משמעותית לשמירה על הסביבה הנדרשת לגבינה.
בעקבות החום: בציר היין החל מוקדם מהרגיל
גל החום פוגע גם בשרשרת האספקה בשלב מוקדם יותר: פרות מפחיתות פעילות ואכילה בטמפרטורות גבוהות, מה שמצמצם את תפוקת החלב בעד 10%, ופוגע הן בכמות והן באיכות החלב שנדרש לייצור הגבינה. פגיעות זו הפכה לחלק מחישובי סיכון האשראי של המלווים, כאשר בבנק מציינים כי מדובר בשאלה מהותית עבור החקלאים, היצרנים והמלווים כאחד.
האתגר האקלימי אינו מוגבל לתעשיית הגבינה בלבד, ומשתקף גם במגזרי המזון והמשקאות המרכזיים האחרים של איטליה. בלומברדיה החל בציר היין לשנת 2026 כבר ב-30 ביולי, המוקדם ביותר אי פעם, ואילו בסיציליה פרשו יצרנים את הקטיף על פני כמעט 100 ימים כדי להתמודד עם גלי החום. חברת קולדירטי העריכה תוספת עלות של 250 אירו להקטאר (יחידת מדידה בענף החקלאות) עבור אנרגיה, דשנים וחומרים, כשערכי היצוא ירדו ב-7% בארבעת החודשים הראשונים של 2026. גם ייצור שמן הזית נפגע, כאשר התפוקה הארצית נעה השנה סביב 270 עד 300 אלף טון, לעומת ממוצע היסטורי של יותר מ-350 אלף טון.
קציר באיטליה
(צילום: Antonio Calanni\AP)
כלכלנים מזהירים כי הפגיעה הכוללת עלולה להסתיר נזקים עמוקים יותר המתגלגלים לאורך שרשראות האספקה, כאשר הלם חום בחוליה אחת מוביל לירידה בתפוקה ולעליית עלויות בחוליות אחרות חודשים לאחר מכן.
במקביל, איטליה דחתה את מועד הפסקת הפעלת תחנות הפחם שלה עד 2038 בשל לחצי עלויות, מהלך המשקף ויכוח מתמשך סביב קצב המעבר האירופי לאנרגיה מתחדשת.
